היכרויות ברשת: העכבר לא נעצר
מתי הנחשקת תהיה מספיק צעירה, חכמה, חתיכה, אטרקטיבית, זורמת וכו'? הרי יש אלפי בחורות באתר. איפה ומתי מחליטים שכאן ועכשיו לוקחים פאוזה ומנסים לראות לאן אפשר להתקדם עם האדם הזה שיושב ממול. דיווח מהשטח של מגששת טריה
בגילי הבא בשנים (הייתי בת 40 בחורף) החלטתי שהגיע הזמן להכיר בחור נחמד, איתו אוכל לפצוח בפרק ב'. מסתבר שהעניין אינו פשוט כפי שחשבתי והתהליך, למרות שאיננו מסובך, פשוט לא סימפטי.
נכנסתי לאחד מאתרי ההיכרויות הגדולים והמובילים בארץ, אולי גם בעולם, והתחלתי לבדוק את המצאי האנושי. מסתבר שאם אין כרטיס מזהה האפשרויות מוגבלות ביותר. בתור גרושה למודת תהליכים, החלטתי לעשות את הצעד הבא ולמלא כרטיס, לכל היותר אבזבז כמה דקות ואכנס לעולם הדייטים הנחשק.
כארבע שעות מאוחר יותר, כשהאינפורמציה היחידה שאולי לא נתתי היא צילומי השיניים שלי, קיבלתי אור ירוק לגלוש לי להנאתי באתר. אממה, ללא תשלום דמי החבר דומה העניין למשה וארץ הקודש. אתה יכול לראות - אבל זה בערך הדבר היחיד שניתן לעשות. וכן, אני בהחלט מבינה שהאתר הינו עסק שמטרתו היא רווח.
החלטתי לשלם דמי חבר לחודש, ולו רק בשביל להצדיק את מילוי הכרטיס הארוך. לתומי חשבתי שהנה, הגעתי, ודברים יתחילו לזרום. שוב טעות. ללא תמונה נראה שהסיכון גדול מדי והפניות דלילות ביותר, ומסתבר שגם אז, הדבר הראשון שמבקשים הוא לשלוח תמונה. איתרתי לי מצלמה דיגיטלית, והתמונות הועלו לאחר כבוד לאתר.
חשבתי שהנה נכנסת אני סופסוף לארץ המובטחת, אולם מהר מאוד טפחה המציאות על פני. יצרתי קשר עם בחור בן 35, שעל פניו, לא נראה שמפריעה לו ביותר עובדת היותי קשישה. אפילו העובדה שבכרטיסו האישי הוא אומר שהבחורה האידיאלית בשבילו היא צעירונת שזה עתה סיימה גמילה מחיתולים לא ריפתה את ידי.
יצרנו קשר לאחר שיחה קצרה ותמציתית והוחלט שניפגש. אמנם הדייט האחרון שלי היה לפני שנים, ואין לי ספק שדברים השתנו, למרות זאת מאוד התפלאתי כשהסתבר שאותו צעיר נחשק אינו אוהב לצאת מדירתו ומעדיף לשבת בדל"ת אמותיו. החלטתי לצאת לבר של חברים, שם שתיתי קוקטייל וצפיתי במשחק של מכבי. לצערי המשחק היה שעמום מוחלט, ולכן, כשקיבלתי ממנו sms, ולאחר שהגדרתי לעצמי שזיון מזה לא ייצא לו, שמתי פעמי אליו.
מה אומר ומה אגיד, הבחור היה פשוט מקסים. נראה נחמד, לא מאיים, הרגשתי מאוד בנוח (מניחה שהקוקטייל גם עזר להרגשה הכללית). בנוסף, הוא אינו בחור גדול גוף, ובכללית חשבתי שאם יעלה הצורך, בתור בחורה בכושר מצוין אוכל לכסח אותו ללא מאמץ מיותר.
הערב עבר בנעימים, למרות חריגות מינוריות של התגפפות (הוא היה ממש חמוד). סיכמתי את הפגישה כמוצלחת, ועלם החמודות החזיר אותי הביתה. אם נראה לכם שעכשיו התמונה נצבעת בצבעי שקיעה כרקע לזוג מאושר, טעות בידכם. למרות שהתכונות שהבחור מחפש קיימות בי, פרט אולי לגילי המתקדם, מסתבר שבחור מקסים זה מאוד עסוק בלחפש. טביעות אצבעותי עדיין טריות על גופו, וכבר הוא גולש בחיפוש אחר מדשאות צעירות וירוקות יותר.
מסתבר שגברים מסתכלים על הבדלי הגיל בשנות כלב
אני אשה שמבינה עניין, הבנאדם רוצה למצוא את אשת חלומותיו, ואם לא למצוא, אז לפחות לחפש (וכמה שיותר). איפה נעצר העכבר? מתי הנחשקת תהיה מספיק צעירה, חכמה, חתיכה, אטרקטיבית, זורמת וכו'? הרי יש אלפי בחורות באתר. איפה ומתי מחליטים שכאן ועכשיו לוקחים פאוזה ומנסים לראות לאן אפשר להתקדם עם האדם הזה שיושב ממול. האם תוכו כברו, האם הוא עושה לנו את זה, האם נוכל ליהנות ולהתפתח איתו, אפילו אם מדובר בפרק זמן מוגבל (שהרי הכל בחיים זמני).
התבררה לי עובדה נוספת. אני מפאת גילי אטרקטיבית מאוד לבני ה-50 ומעלה, אולי אפילו בני 60. אני רגילה דווקא לצאת עם צעירים כשאני נפגשת מחוץ לאינטרנט.
מסתבר שגברים מסתכלים על הבדלי הגיל בשנות כלב, הבדלים סבירים נעים בין 7 ל-14 שנים (שנה-שנתיים של רקסי). אם כך, מה עושים, מה השלב הבא? האם לפנות לבחור שנראה כמו שילוב של גודזילה ואידי אמין ומבקש רק מבחורות יפות לפנות אליו? האם לפנות לבחור שבתיאור העצמי שלו מספר על עצירות של שבועיים שהסתיימה בבית הדייט שלו המחוסר בנייר טואלט? אין לי ספק שמאלה אוכל לקבל תגובות אוהדות.
טוב, עשיתי הכללה, ובסך הכל אני רק שבועיים באתר. אין לי גם ספק שיש אנשים שזה עובד בשבילם, ועל כך אני מברכת. אולי אתן עוד קצת צ'אנס, מי יודע, אולי יצליח לי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
