המניאקים, הביצ'יות, וכל מה שבאמצע
הכתבה על הבנות שמעדיפות מניאקים על פני גברים נחמדים עוררה תגובות דומות לאלה שהתעוררו בעקבות הכתבה על הגברים שמעדיפים ביצ'יות. התגובות נחלקות בגדול לארבעה סוגים עיקריים: נשים וגברים שהסכימו עם הנאמר בכתבה, נשים שהתנגדו בחום לכתבה, גברים שניצלו את ההזדמנות כדי לרדת על הנשים הישראליות - וגברים מהסוג הנחמד, שהכריזו, פחות או יותר, No more Mr. Nice Guy
אולי כדאי לציין, שהכתבות האלה, מעבר לעובדה שהן כוללות עצות איך להתנהג, בעצם מבוססות על הטבע האנושי ומתארות במידה רבה את מצב העניינים הקיים ממילא. יש כמובן חריגים, אבל העיקרון של משיכה למישהו או משהו שצריך לרדוף אחריו, לעומת אדישות או זלזול לנוכח משהו שקל מדי להשגה, הוא עתיק יומין. ישנה הדוגמה הקטנה עם הגומי ששניים אוחזים בו - כשאחד מתרחק עם הקצה שלו, הצד השני נמשך. כשהוא חוזר ומתקרב, הגומי מתרופף. מסוג הדברים שגורמים לך להגיד "וואלה!"
כמובן, יש אנשים, גברים ונשים, שיודעים באופן טבעי את "המשחק" הזה, ויש כאלה שזה לא בא להם טבעי, וגם אם יקראו על כך באלף כתבות וספרים, הם לא יצליחו להפנים. אבל אי אפשר להתכחש לעובדה המצערת, שברוב המקרים, במידה זו או אחרת, המשחקים האלה עובדים. ככה אנחנו בנויים.
מצד שני, מהתגובות הרבות כולנו אולי יכולים ללמוד משהו, ולעשות תיקונים קטנים אצל עצמנו. נשים שנמשכות למניאקים הקיצוניים אולי יקלטו את זה וילמדו לתת צ'אנס גם לבחורים הטובים. הבחורים הטובים מדי אולי ילמדו פרק באסרטיביות. והמניאקים? נו, אולי הם יראו את התגובות כאן של הבנות שאומרות שמניאק זה טוב רק עד שלב מסוים, אבל להתחתן הן יתחתנו רק עם גבר שמכבד אותן.
משחקים בהורדות ידיים ומשחקים אחרים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
"את פשוט בשלב המשחקים", כתבה גליה מת"א בתגובתה. "מי שעברה את שלב המשחקים בחיים לא תחפש גבר מניאק. גברים כאלה מרתיעים אותי. ואם זה כבר קורה וגבר כמו שתיארת מעורר עניין, זה נגמר מאוד מהר. אף אשה שמכבדת את עצמה לא תתן לעצמה לסבול מחוסר כבוד המתבטא באותה 'מנהיגות' שאת מדברת עליה ומהתעלמות של הגבר מהאינטרסים והעדפות שלה. ואם אשה כן נתפסה וזה מתמשך - האשה הזאת פשוט סמרטוט. אז גברים, אם אתם מחפשים סמרטוטיות - אתם יודעים איך להתנהג!"
"דווקא בחורים טובים, מנומסים, עדיפים יותר", כתבה רונית. "מי שאוהבת מניאקים כנראה שמשהו אצלה עדיין לא בשל. והיא גם בשלב של משחק. בחורה רצינית וכמובן פיקחית, תעיף גבר מניאק לאחר פגישה אחת. אז מי אמר לכם שאנחנו אוהבות מניאקים, הכל הפוך, אנחנו אוהבת אתכם הגברים המנומסים, הטובים".
"רק שכחת גם לציין שנשים אוהבות שאונסים אותן...", הוסיפה אתי מתל-אביב בציניות. "חוץ מזה הכתבה מצוינת. עושה הרבה כבוד לנשים, ומקדמת את הפמיניזם והשיוויון בין המינים. כל הכבוד".
"שוב הדיכוטומיה, מניאק מול בחור טוב. ביצ'ית מול נשלטת", כתבה הדס מתל-אביב. "זה לא עובד ככה. זה לא שחור ולבן. זה המון אפור. כן, נחמד לפעמים שגבר עושה 'שרירים'. אבל גם נחמד שהוא רגיש אליך ולרצונות שלך. קשר אמיתי הוא לא עניין של שליטה, הוא עניין של שיתוף".
"לא חכם במיוחד", האשימה מישהי. "חבל, כי אם נשארו כמה גברים נורמלים באזור ברגע זה עודדת אותם להתקלקל. אנחנו בהחלט צריכות גבר החלטי, אבל לא כזה שיוריד אותנו לעפר וישחק לנו ברגשות. תגיד מה אתה מרגיש ותראה התחשבות, זה יהיה רק לזכותך. ולחשוב שזה נכתב ע"י אשה.
"אבל זה יותר מזה", כתבה שרית. "אין לי מחלוקת עם זה שגבר מוביל ויוזם יותר מושך מגבר מובל ופסיבי. אנחנו לא רוצות להיות אלו שקובעות איפה ומתי בכל פעם, ואם לגבר המוביל יש גם טעם טוב - אז בכלל... אבל מה שצריך להבין, זה שכמו הגבר בכתבה - שמבחינתו אנחנו רק עוד חלק מהחיים, גם לנו יש חיים משלנו. לכן, ברגע שה'מניאק' עובר את גבול הזוגיות ומתחיל לחשוב שאנחנו צריכות הובלה גם בעבודה/משפחה/חינוך וכו' - הוא טועה, והוא בחוץ".
"גבר עצלן - אשה עצלנית", הוסיפה מישהי שכתבה שהיא גאה להיות אשה. "לדעתי, גבר שלא מוביל, או יותר נכון מחזר
בתחילת הקשר במיוחד ובכלל, הוא גבר עצלן ומשעמם, ולכן בחורות פחות נמשכות אליו. אותו הדבר לגבי בחורה. כאשר היא עצלנית לגבי עצמה, או שמשחקת יותר מידי, או שנענית לבחור על כל פיפס קטן ולא חושבת לרגע על עצמה, זה גם לא ימשוך בחורים.
כל הקונץ הוא להבין מה החלק שלך במערכת היחסים שרק התחילה. ואין מה לעשות (לכל הפמיניסטיות), הגבר הוא המחזר, הגבר הוא המנווט, והאשה תפקידה להיות מחוזרת, תפקידה לרגש אותו ולגרום לו לרצות לחזר אחריה. וכן! גם אם בשביל זה היא צריכה להתאפר או ללבוש חולצה מעט סקסית. ואתם הגברים הנחמדים, תעשו טובה, אנחנו מאוד רוצות להכיר אתכם! תנסו לרגש מעט, לחזר ולהוביל".
"עם מניאק היא תצא פעמיים, אבל הוא ישאר בסוף לבד", חידדה דהאנית מירושלים. "אם בעיניך להיות בוטח זה להיות מניאק - אתה טועה. אתה יכול להיות גם בוטח בעצמך, עומד על שלך וגם אדם טוב.
אני חושבת שהכתבה הזו היא יופי של תירוץ לבחורים להחליט 'להיות מניאקים'. ומי שהולך לפיה הולך לזוגיות חולה.
רוצים לשחק משחקי מוח כל החיים? בבקשה".
"שטויות במיץ עגבניות", רשמה מישהי. "אין לי מושג מהיכן ההמצאה הזו. גבר שיגיד לי באיזו שעה נפגשים יכול לחפש את החברים שלו (או דבר אחר אם בא לו) ואני אומרת זאת מנסיון, זה קרה לי ודי מהר אני בורחת מגברים ש'מובילים'. לעומת זאת, גבר שאומר לי מה דעתך להיפגש, מתאים לך לעשות משהו השבוע וכו', לי כן עושה את זה!
החלום הרטוב של הכותבת הוא גבר מניאק, אבל לא של הרבה נשים שאני מכירה. מאצ'ו מתאים לגיל העשרה, אבל אחר כך הוא פאסה.
יחי הגברים (כן, מותר להגיד) הטובים.
"אתם ממש לא רוצים מישהי שנמשכת למניאקים", כתבה מישהי אחרת. "הבנות הבאמת איכותיות הן הבנות הכי בטוחות בעצמן, לא האגרסיביות, אלא הבטוחות בעצמן והשלמות עם עצמן מספיק כדי לאהוב את מי שלא מניאק. תאמינו לי, בתור מי שעברה את כל השלבים וראתה את זה קורה אצל כל האחרות. בתור מי שמבינה לא מעט בתהליכים זוגיים - אתם ממש לא רוצים את מי שנמשכת למניאקים. זה רק אומר עליה שהיא לא אוהבת את עצמה מספיק כדי להיות נאהבת על ידיכם. מי שמתייאש באמצע ומסיק ששווה להיות מניאק כדי לקבל את השוות צפוי לחיים קשים מלאי קונפליקטים, ובסוף גם ימצא את עצמו עם מישהי שנראית אולי שווה אבל עלול לסבול. תזכרו טוב טוב שמי ששומר על האופי הטוב שלו הוא לא פראייר! הוא פשוט יחכה יותר, ימצא את מי שבאמת רוצה אותו בשביל מי שהוא ויצחק בסוף על כולם. אתם תראו!"
"אף אחת, אבל אף אחת, לא רוצה רכיכה", הוסיפה דנה דברים מפוקחים ומדכאים למדי, מבחינת גברים ונשים גם יחד. "גבר רגיש זה טוב ויפה עד שלב מסוים, אבל בגדול, הוא לעולם לא יגרום לנו להרגיש כמו אשה אמיתית. איך אפשר להיות יותר מכמה דקות עם גבר שלא יודע לנשק, לחבק, שלא לומר לעשות סקס? וזו הבעיה של ה-nice guys למיניהם, הם לא יודעים להפגין ביטחון עצמי, לקחת שליטה, להיות זכרי אלפא. ואף אשה לא אוהבת להרגיש שהיא עם פשרה, עם סוג ב', עם סריס. אבל אנחנו הולכות עליהם בכל זאת, כי למרבה הצער, זכרי אלפא לא יכולים להיקשר לאשה אחת.. תמיד מוכרחים לכבוש, עוד ועוד, את כל הנקבות בלהקה, והשאר יקבלו שאריות.
אז אחרי שנשבר לנו הלב פעם, פעמיים, חמש, עשר, כל אחת וקצב הלמידה שלה, אנחנו חוזרות לאדון 'בחור נחמד', מתחתנות איתו, יולדות לו ילדים. ולא משנה עד כמה הוא מקסים, עד כמה הוא קשוב, עד כמה הוא אבא נהדר ובעל טוב, תמיד יחסר לנו הריגוש של הילד הרע, שבטח יהיה עסוק באותו רגע בגירושים מאשתו השישית".
תגובות הנשים לכתבה בעצם די סיפקו תשובות, ישירות או עקיפות, לכל אותם גברים נחמדים, שביקשו להבין איך זה יכול להיות שהם כל כך בסדר, אבל זה בכל זאת לא בסדר.
"הכי מעצבן זה שבסופו של דבר הן עוד מעיזות לומר 'איפה הם כל הבחורים השווים, היפים, הרגישים, המסודרים, הסגורים על עצמם, המעונינים בקשר רציני, המשקיענים, הפנויים, והסטרייטים? לאן כולם נעלמו?' אז הנה. בדיוק ככה אתן מעלימות אותנו", כתב במרירות גבר מזדמן.
פסיכו כתב ניתוח פסיכולוגי בזעיר אנפין:
"הכל קשור בחרדה הקיומית של נשים והפחד שלהן ממוות. מדובר פה בטרגדיה יוונית ברורה ביחסים בין נשים לגברים. והכל מתחיל מהפחד של נשים מפני המוות וצורך ההתמודדות השונה שלהן מגברים עם התובנה הזו.
בהתחלה, כשנשים צעירות בשיא פריחתן, הן דוחות את הגברים ה'טובים' ונמשכות לגברים ה'רעים', שגורמים להן להתמודד עם החיים בדרך של 'אכול ושתה כי מחר נמות'. הן ימרדו, ינסו כמעט הכל, יחפשו ריגושים, יעשו סקס בשירותים וגו'.
אם הן עדיין רווקות, בערך סמוך לגיל 30 מתרחש אצלן משבר, שבו נשים מבינות שהפריחה שלהן אמנם חזקה, אך גם קצרה מאוד, ואז אין לצורת החיים הזו עוד כוח כדי לספק להן את אותה תחושה משכרת. לזה מצטרפת גם התובנה שהן מתבלות מהר ועלולות להישאר לבד, ובצירוף הצורך שלהן בילדים, הן פועלות לאיתור מי שיביא להן ולילדיהן את היציבות הדרושה להן כדי שיוכלו להפיץ את הגנים שלהן הלאה.
הטרגדיה היא, שדווקא הגברים מהסוג שהן דוחות בגיל הצעיר כבר תפוסים ברובם, או שהם הופכים מברווזון מכוער לגברים מחוזרים, ולפתע פחות חשוב להם להתחייב. עכשיו תורם לפרוק קצת עול כשהם מתחילים לקבל תשומת לב מנשים צעירות שרואות בגיל שלהם יתרון, ומנשים בנות 30 שרואות בהם גורם יציב.
לגבי הגברים ה'רעים', דווקא הם מגיעים לרוב בגיל 40 לנקודת שבר, כשהם מבינים שהם גם מזדקנים ובעצם די מעייף ופתטי לחבוש את מסיכת המניאק. לפעמים הם הופכים להיות הגברים הטובים, ולפעמים תמצאו אותם מקריחים ועוסקים בעבודות מזדמנות ומריירים על כל נערה מתבגרת.
מדובר בשני תהליכים שעוברים גברים ונשים בנקודות זמן הפוכות, שמקשים עליהם להיפגש. לכל דבר בחיים מסתבר ישנו איזון. נשים וגברים מפותחים יותר לא נופלים לבורות האלה ולא מגיעים לרוב לגיל 40 כשהם רווקים".
ומישהו אחר, שנותן ביטוי לכמה וכמה תגובות מסוג זה, לא הסתפק במרירות שקטה, אלא הלך על הכיוון הידוע של "כל הנשים זונות":
"נמאס לי לשחק אותה מתחשב. נמאס לי לשחק אותה רגיש. נמאס לי לשלם עליכם בכל דייט. נמאס לי להתחנן כדי שלא נריב", כתב הרגיש המיואש בן 23 מרמת-גן.
ולסיום, תגובתה הפייסנית של נופר מתל-אביב:
"אל תתייאש, אנחנו אוהבות שמתייחסים אלינו בכבוד, כנראה פשוט עוד לא פגשת את האחת הנכונה. רק דבר אחד, תוציא מהלקסיקון את המילה 'להתחנן', זה אף אחת מאיתנו לא אוהבת".
האתר של שרית פרקול
