לאשה זה מסוכן - ההלכה ונישואים פתוחים
נישואים פתוחים, או עצימת עין מכוונת תוך התעלמות מבגידה, הוא דבר שההלכה היהודית אינה מכירה בו. העבירה החמורה ביותר הקיימת במסגרת הנישואים הוא כאשר אשת איש מקיימת יחסים אינטימיים (ובלשון מקצועית - יחסי אישות) עם גבר אחר. חומר למחשבה למי שעוסק בחילופי זוגות, או שוקל לאמץ את הסידור של "שבוע חופשה מהנישואים"
נישואים פתוחים, או עצימת עין מכוונת תוך התעלמות מבגידה, הוא דבר שההלכה היהודית אינה מכירה בו. העבירה החמורה ביותר הקיימת במסגרת הנישואים הוא כאשר אשת איש מקיימת יחסים אינטימיים (ובלשון מקצועית - יחסי אישות) עם גבר אחר.
הדברים נכונים גם כאשר שני בני הזוג - בהסכמה - מקיימים "נישואים פתוחים", וגם כאשר שניהם מבחירה מגיעים לאירוע של "חילופי זוגות". התנהגות כזאת, אפילו אם היא חד פעמית, עלולה לפגוע קשות בזכויותיה של אשה מבעלה.
אין שוויון גם בתחום זה. גבר יכול לעשות ככל העולה על רוחו ולקיים יחסי אישות עם אשה אחרת, בתנאי שהינה פנויה (אלמנה, גרושה, רווקה) ולא אשת איש.
לאשה אסור לקיים יחסי אהבה או יחסים אינטימיים עם גבר אחר גם אם בעלה מסכים לכך. הדבר עלול לפעול כנגדה, והבעל עלול להשתמש בכך בעתיד.
בגדת בבעלך? אסור לבעל לסלוח!
אשה יכולה לעשות לבעלה הרבה עוולות, ועל הכל הוא יכול לסלוח, אבל לא על בגידה. אפילו בעל שמעוניין לסלוח על בגידה אינו רשאי לכך, אלא מחויב לתת לה גט.
אשה שקיימה יחסים עם אחר נחשבת "אשה אשר זנתה תחת בעלה", והיא אסורה הן על בעלה והן על בועלה (המאהב), גם אם מדובר באירוע חד פעמי.
ומה קורה כאשר הגבר בוגד באשתו? התשובה בקצרה היא - כלום! הסנקציות היחידות שמפעילים נגד גבר היא כאשר הוא מורד. כלומר, לא מקיים יחסי מין עם אשתו. מעבר לזה הדת לא מאוזנת. אין שוויון בין הגבר ואשה. כל עוד הבעל מקיים את החובות המיניות שלו כלפי אשתו, ספק אם בית הדין יטיל עליו איזושהי סנקציה. אם האשה תפנה לערכאות ותראה תמונות של הבעל עם אשה אחרת, והבעל יבקש שלום בית, סליחה ומחילה, סביר שבית הדין יורה על שלום בית ויורה לאשה לתת לבעל הזדמנות נוספת אם שוכנע שהוא מעוניין לתקן את דרכיו. הזדמנות כזאת לא תינתן לאשה.
הבעל יכול לסלוח לאשה על הרבה עוולות שעשתה לו ופגיעות שפגעה בו חוץ מנושא אחד – בגידה.
אבל, אם היא בגדה בו? הכללים משתנים. אסור לו לסלוח! הדת היהודית ברורה והחלטית בעניין הזה ולא מתירה לבעל לסלוח לאשתו אם זנתה תחתיו מרצונה החופשי (לא אונס). במקרה של בגידה שכזאת אסור לבעל להמשיך ולקיים אתה יחסי אישות.
נשאלת השאלה, מדוע במקרים האחרים הבעל יכול היה לסלוח ובמקרה זה לא? הטעם שאין כאן רק עבירה על חיוב של אחד מבני הזוג כלפי השני, זאת אומרת משהו שקשור בבעיות של אמון, אלא משהו הרבה יותר חמור, עבירה על הדין שמטרתו לשמור על טהרת המשפחה. לכן, הסכמתם להמשיך לחיות יחד אם הוכחה הבגידה אינה מתקבלת על הדעת בדת היהודית.
תוצאת הבגידה של אשה בבעלה היא הפסד של מזונות אשה, וזאת בלבד, אך לא הפסד של רכוש, או משמורת הילדים. ודבר זה חשוב לדעת - כדי להפריך את הדעה שאשה אשר בגדה מפסידה את כל הרכוש ואת הילדים.
כמה עדים צריכים לראות את האשה בוגדת?
עדים אלו צריכים גם לבצע את המעקב שלא בשבת. גם אם תוכח בגידה למעלה מכל ספק, אבל המעקב היה כרוך בחילול שבת - תהיה זו עדות פסולה והאשה לא תחויב בגט.
מאחר שמעשי בגידה נעשים בדרך כלל מאחורי דלתיים סגורות, מובן שקשה מאוד להביא שני עדים כאלו. אין די שיש "ייחוד" בין גבר לאשה, כלומר שהות בחדר סגור. צריך עדות של ממש לאקט מיני, ובלשון ההלכה "מכחול בשפופרת". ייחוד שכזה איננו מספיק כדי לעלות לכדי "מעשה כיעור". צריך נסיבות נוספות שיצביעו על המתרחש בתוך החדר בבירור, וגם זה במינימום של שני עדים.
לסיכום: המצב בין גברים ונשים בכל הקשור לבגידות אינו מאוזן. אשה בוגדת מפסידה הרבה יותר מגבר שבוגד. היא אמנם אינה מפסידה את המשמורת על הילדים או את חלקה ברכוש המשותף, אולם ניתן לכפות עליה גט, והיא מפסידה את זכותה למזונות. על אשה בוגדת ניתן לכפות גט. על גבר בוגד - לא. גם בבית המשפט לענייני משפחה שגישתו ליברלית ומתירנית יותר מבית הדין הרבני, אשה הבוגדת בבעלה מפסידה את מזונותיה, שכן גם בית המשפט האזרחי דן לפי הדין האישי ופוסק לפי כללי המשפט העברי בנושא מזונות האשה.
עו"ד אלינור ליבוביץ מתמחה בענייני גירושים ודיני משפחה.
לפנייה לכתב/ת 
