62% תומכים בעידוד הגירת ערבים מהארץ

62% מהישראלים תומכים בדרישה שהממשלה תעודד הגירת ערבים מהארץ. כך עולה מנתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2006, שמפרסם הבוקר (יום ג') המכון הישראלי לדמוקרטיה. רק 14% סבורים שהיחסים בין יהודים לערבים טובים, ו-29% מהנשאלים חושבים שדרושה הסכמה של רוב יהודי בהחלטות גורליות למדינה. 26% מצביעים על יחסים טובים בין יהודים דתיים לחילוניים.

את האמון הגבוה ביותר מעניק הציבור הישראלי לצה"ל (79%) ולאחריו - בסדר יורד - לבית המשפט העליון, לתקשורת

 ולכנסת. הסקר מורה על חוסר שביעות הרצון של האזרחים ממצבה הכללי של ישראל. 40% מהנשאלים סבורים כי זה אינו טוב, ו-74% מהנשאלים מעריכים שהדרך שבה הממשלה טיפלה בבעיות אינה טובה. למרות תמונת המצב העגומה העולה מהסקר, עדיין יש מקום לאופטימיות: 86% מהנשאלים גאים על היותם ישראלים. 90% רוצים לחיות בארץ בטווח הרחוק ו-69% חשים עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.

לאירועים הפוליטיים בישראל יש השפעה רבה על האזרחים ועל מידת האמון שהם רוחשים למוסדות המדינה. בשנת 2004 הביעו 66% אמון במשטרה. השנה עשו זאת רק 44%. החוקרים הדגישו, כי הסקר נערך בתחילת פברואר 2006, על רקע פינוי מאחז עמונה, בו הייתה המשטרה בעין הסערה הפוליטית.

בהקשר לתוכנית ההתנתקות ולהתנגדות שהיא עוררה, עדיין סבורים 82% מהנשאלים כי בשום מצב אין להצדיק שימוש באלימות למטרות פוליטיות. לעומת זאת נרשמה ירידה של ממש בהתנגדות הנחרצת לסירוב למלא פקודה בגלל מוסר אישי או אידיאולוגיה. 58% מתנגדים לסרבנות כזו, לעומת 70% בשנה שעברה.

ישראל מידרדרת במדד הדמוקרטיה

במדד הדמוקרטיה העולמי ישראל מדורגת במקום ה-20 מבין 36 המדינות שבמחקר, כשבמקום הראשון, כמדינות הכי פחות מושחתות, ממוקמות פינלנד וניו-זילנד. בתחתית הסולם, עם השחיתות הפוליטית הרבה ביותר, ממוקמות ארגנטינה והודו. ישראל, עם ציון של 6.3 מתוך 10, נמצאת בין אסטוניה לטייוואן.

בעבר דורגה ישראל במקום גבוה הרבה יותר: בשנת 2003 מוקמה ישראל במקום ה-14, שנה לאחר מכן הגיעה למקום ה-17 וכעת היא במקום ה-20. חוקרי המכון סבורים כי זוהי מגמת הרעה המעוררת דאגה רבה.

הישראלים לא אוהבים להיות מעורבים פוליטית באופן אישי וישיר, ומעדיפים מנהיגים חזקים ש"יקחו את העניינים לידיים". רק 6% מהנשאלים ציינו כי הם חברי מפלגות. לעומתם, 51% רואים עצמם קרובים למפלגה מסוימת. נוסף על כך, 61% מסכימים שמנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים.

פרשיות שחיתות רבות מעיבות אף הן על היחסים בין בוחרים לנבחרים. 62% מהנשאלים סבורים כי בישראל יש שחיתות רבה, וכמחצית חושבים שכדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל, מועמד חייב להיות מושחת. רק 10% חושבים שהמנהלים את המדינה דואגים לטובת הכלל. 

מנתוני הסקר עולה כי האזרח הישראלי אדיש לפוליטיקה התוך מפלגתית. רמת המעורבות הפוליטית של הישראלים היא נמוכה, והם אינם מרגישים שאפשר להשפיע על מדיניות הממשלה. גם השחיתות הפוליטית מדאיגה את האזרחים. שביעות הרצון משלטון החוק והמנהיגים הולכת וקטנה. כל אלה הביאו ככל הנראה לירידה בשיעור ההצבעה ב בחירות 2006. החוקרים במכון טוענים: "ההשלכות של מגמות אלו, על לגיטימיות השלטון ועל המשטר הדמוקרטי, צריכות לעורר אי נחת אצל העוסקים בפוליטיקה, ולא רק אצלם".

סולדים מפוליטיקאים, מתעניינים בפוליטיקה

השנה התמקד מדד הדמוקרטיה בתמורות במערך המפלגות בישראל וחקר את השאלה אם המערכת הפוליטית בישראל מתפוררת או נערכת בעצם מחדש. על פי המדד, רק 22% מהציבור רוחשים אמון למפלגות. למרות זאת, רוב הישראלים מתעניינים, מדברים ומתמצאים בפוליטיקה ו-73% מהנשאלים בסקר דיווחו על עניין בפוליטיקה. 82% דיווחו כי הם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום, או כמה פעמים בשבוע, באמצעות הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות ו-67% משוחחים עם חבריהם ובני משפחתם על עניינים פוליטיים. הנתונים הללו גבוהים בהרבה יותר מאלו שנמצאו ב-35 דמוקרטיות מערביות.

למרות ההתעניינות הגדולה של האזרחים בישראל בפוליטיקה, רק 27% מאמינים שביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה, ורק 17% סבורים כי הפוליטיקאים הנבחרים מקיימים את הבטחותיהם לאחר מערכת הבחירות. על פי נתונים אלו ולדעתם של חוקרי המכון, הקשר שבין הבוחר לנבחר מתבטא באדישות ובריחוק מהפוליטיקה ומפעילות פוליטית.

בשנים האחרונות נחלשה מידת האמון שרוחש האזרח בישראל לפוליטיקאים במידה ניכרת. רק 17% מסכימים שהפוליטיקאים הנבחרים משתדלים לקיים את מה שהבטיחו במערכת הבחירות. 25% מסכימים כי לחברי הכנסת אכפת מה הציבור הרחב חושב, ורק 22% מהציבור רוחשים אמון למפלגות, פחות מכל מוסד ציבורי אחר בישראל.

בישראל קיים טשטוש אידיאולוגי בין המפלגות הגדולות, הגורם ל-56% לא להיות בטוחים כלל שבבחירות הבאות יצביעו לאותה מפלגה שעבורה הצביעו בבחירות האחרונות. 36% סבורים שההבדלים בין המפלגות הגדולות בנושאי חוץ וביטחון קטנים, או לא קיימים בכלל.

בסקר השתתפו 1,200 איש, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מחר יוגשו הממצאים לנשיא המדינה, משה קצב, בכנס מיוחד, בו ישתתפו גם נשיא בית-המשפט העליון ופוליטיקאים.