מכשירי הסלולר הפכו לפרסומת ניידת

לפני כמה ימים הגיעה אלי ידידה שלי, כשהיא מעוצבנת על סלקום. למה מעוצבנת? היא קנתה לעצמה מכשיר של סלקום, והופתעה לגלות את הלוגו של החברה מככב בלא פחות מ-4 מקומות שונים על המכשיר. המכשיר היה מכשיר צדפה – הלוגו של סלקום היה גם על המכשיר כשהוא סגור, גם על המכשיר כשהוא פתוח, וגם על שני המסכים של המכשיר. ולמה זה מעצבן? היא אמרה שהמכשיר הוא רכוש שלה, ומה נותן לסלקום את הזכות לפרסם את עצמה על גבה כצרכנית?

בדיקה שערכנו מגלה שלא מדובר במקרה יוצא דופן. במוקדי השירות של שלוש חברות הסלולר הגדולות – פרטנר, סלקום ופלאפון – מסרו לנו כי אין אפשרות לקנות מכשיר בלי לוגו. כלומר, חברת הסלולר תפרסם את עצמה על גבנו, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא, וכאילו שלא שילמנו על המכשיר במיטב כספנו.

יש גם כאלה שנוהגים אחרת, למשל חברות אופנה. אם אני קונה חולצה בפוקס, אני יכול לבקש חולצה שהשם פוקס מרוח עליה 5 פעמים לפחות, או חולצה שבה שם החברה מופיע רק בתווית שאף אחד לא רואה. כך יש לי בחירה – אם אני רוצה לוגו אני מקבל לוגו, ואם לא – אז לא. אני מכיר לא מעט אנשים שלא קונים בגד שעליו מוטבע באופן בולט לוגו של החברה.

תנו הנחה

אבל יש כאן עוד עניין. אם מישהו קונה נעליים של נייקי, הוא צפוי מאוד להתאכזב אם לא יופיע עליהם הלוגו של החברה. הלוגו מצהיר על המותג, ובנעליים המותג עצמו הוא ערך מוסף. דוגמה אחרת: מי שקונה מרצדס, ירצה מאוד שהסמל של החברה יפאר את המכונית שלו. אז מה זה אומר על חברות הסלולר? אולי פשוט שהמותג שלהן לא נחשק מספיק, ולקוחות הסלולר לא רואים איזה ערך מוסף בשייכות שלהם לחברה זו או אחרת. ועד שזה ישתנה, יש לנו הצעה שנראית לנו הוגנת יותר: רוצים להשתמש בנו כבשלט פרסומת מהלך? תנו הנחה למי שמוכן שעל המכשיר שלו יתנוסס הלוגו.