"אם בג"ץ ידחה אותנו זה יהיה אסון"
גורלם של כל פלסטיני או פלסטינית שנישאו לישראלים עומד ותלוי בבג"ץ, שיפסוק היום באשר לחוקתיותו של התיקון לחוק האזרחות - החוק המונע איחוד משפחות בין ישראלים לפלסטינים. גזענות? אזרחות סוג ב'? רמיסת כבוד האדם? אפלייה? המילים הללו משמשות בקלות את מוראד א-סנע ורנין טבילה כדי לתאר את מה שהם חווים כמעט מדי יום. "אין לאף אחד זכות לפלג את המשפחה שלנו", הם אומרים. בבוקר ימסור בג"ץ הכרעתו
"אם בית המשפט העליון ידחה את העתירה שהגשנו, הדבר יהיה אסון לתא המשפחתי שלנו ויפגע באופן יסודי בכבוד האדם. אין לאף אחד בעולם, גם לא לחברי הכנסת הגזעניים שקיבלו את החוק, הזכות לפלג את המשפחה שלנו". כך אמר ל-ynet עורך הדין מוראד א-סנע מהכפר לקיה שבדרום, לקראת הכרעת בג"ץ הבוקר (יום א') בעניין חוק האזרחות.
בעבר כבר דחה בג"ץ את בקשתו של ארגון עדאלה, שעתר נגד חוק האזרחות, להוציא צו ביניים שיקפיא את יישום החוק עד להכרעה בעתירה. המדינה האריכה עד כה את תוקפו של החוק, המונע מתן אזרחות לפלסטינים שנישאו לישראלים. במאי 2002, לאחר סדרת פיגועי טרור קשים בישראל, ולאחר שגורמי הביטחון אמרו שמבצעי הפיגועים נכנסו בחסות "איחוד משפחות", ניסחה הממשלה הצעה לתיקון חוק האזרחות, שקבעה שישראל לא תתיר את כניסתם של תושבי השטחים לישראל, גם אם נישאו לאזרחים ישראלים כחוק. בדיון קודם בבג"ץ כבר הביע השופט מישאל חשין תמיכה בעמדת המדינה בעניין.
ההרכב המורחב, במהלך אחד מדיוני חוק האזרחות (צילום: עמית שאבי)
א-סנע, המשמש כעורך דין בארגון עדאלה הגיש את העתירה יחד עם משפחת טבילה משפרעם נגד החוק השולל את איחוד המשפחות. הוא עצמו נפגע אישית מהחוק שכן יום לפני שחזר מירח הדבש עם אשתו ארצה התקבל החוק בכנסת. מאז הפכו חייו לקשים מנשוא.
"מעולם לא האמנתי שחוק גזעני שכזה יקבל גושפנקא בכנסת, אבל התאכזבתי ובדרך חזרה מירח הדבש קראתי על כך. לפני מספר שנים הכרתי את אשתי, פלסטינית תושבת בית לחם, שלקחה חלק בפרויקט למען השלום בין ישראלים לפלסטינים, אולם נראה שהדבר הזה לא עושה רושם על אף אחד. התחלנו להרגיש בקשיים כבר מהחתונה. אשתי שהייתה מרצה באוניברסיטת אל-קודס באבו דיס, מזרח ירושלים, נאלצה לקבל היתרי כניסה ושהייה לישראל לתקופות קצרות. אחר כך נאלצנו לחיות תקופות מסוימות בלי אישורים ופחדנו שיעצרו אותה. זה לא דבר פשוט לערביה מסורתית ללכת לבית הסוהר".
א-סנע הוסיף: "נאלצנו לעתור לבית המשפט העליון נגד החוק ובמסגרת זאת הגשנו בקשה למתן צו ביניים, לפיו היא תישאר בארץ עד שתתקבל החלטה סופית בעניין, אולם גם בקשה זו אושרה רק אחרי שלושה חודשים. צו הביניים הקל עלינו במקצת, אבל לא מדובר בפתרון".
על הקשיים שבחיים ללא אזרחות סיפר א-סנע: "אשתי איננה אזרחית, היא איננה יכולה לעבוד ולא ללמוד. אתה מרגיש שאתה נמצא בקיפאון כל הזמן. מצדי זה קשה ומצדה זה קשה פי כמה. נאלצנו לשלם כל הזמן תשלומים מיוחדים לביטוח בריאות פרטי בשבילה ונאלצנו לשלם את כל ההוצאות לבית החולים בשני ההריונות שלה. אנחנו נתקלים בקשיים בכל מקום אליו אנחנו פונים ואיננו יכולים לחיות כזוג רגיל. איננו רשומים כזוג בתעודת הזהות שלי, ואיננו יכולים אפילו לנסוע לחו"ל יחד דרך נמל התעופה בן גוריון. אנחנו צריכים לעבור דרך ירדן, וגם שם דרך מעברים נפרדים. זה מצב קשה מאוד משום שאתה מרגיש שמפלים אותך על רקע גזעני".
מה תרגיש אם בית המשפט העליון ידחה את עתירתך?
"זה יהיה אסון מבחינתי. ברמת העיקרון בית המשפט יוכיח לנו שאנחנו אזרחים שהאזרחות שלהם אינה שלמה והדבר יקבל גושפנקא מבית המשפט העליון. לא ייתכן שהמדינה תפלה אזרחים ערבים רק בגלל שהם מתחתנים עם נשים מהשטחים. הדבר ישליך על תחושתם של כל האזרחים הערבים במדינה, שירגישו שהם לא רצויים בה. זה חלק מהבעיה של האזרחים הערבים בישראל. הגיע הזמן שיתחילו ליישם את עיקרון השוויון במלואו".
ומה תעשה אם בית המשפט ידחה את העתירה, איפה תחיו?
"אם בית המשפט ידחה את העתירה פירושו של דבר ששהייתה של אשתי בארץ תהפוך לבלתי חוקית. אנחנו מנסים לא לחשוב על זה ומקווים שבסופו של דבר תתקבל החלטה חיובית, שבית המשפט ינהג בנו בצדק ולא נצטרך לחיות כמשפחה מפולגת כשאני גר בישראל והיא בבית לחם ובינינו שני ילדים בני שנתיים וחמישה חודשים. זה יהיה אסון לתא המשפחתי שלנו".
יחד עם עורך הדין א-סנע, עתרו גם חאתם ורנין טבילה. חאתם, בן 34, תושב שכם התחתן לפני מספר שנים עם רנין, תושבת שפרעם בת 30. לבני הזוג שני ילדים. חאתם קיבל מעמד של תושב ארעי וכבר סיים את תקופת ההליך המדורג לאזרוח בני זוג שאורכת ארבע שנים, אולם החוק התקבל לפני תום התקופה, ומאז הוא מוגדר כתושב ארעי שצריך לחדש את האישור שלו בכל פעם מחדש.
"המצב הזה משפיע על חוסר היציבות של התא המשפחתי, ובכלל, יש תחושה כאילו אנחנו שווים פחות" הוא אמר.
אם בית המשפט ידחה את הערעור מבטיח טבילה לערער על ההחלטה. וכיצד ינהגו אם בית המשפט ידחה את הערעור, האם יחיו יחד? ואם כן - היכן?
"אשתי לא רוצה לבוא לשכם. כל חייה ובני משפחתה כאן. אני לא אוכל לפגוע במשפחתי ולכן אאלץ לחיות בישראל אפילו אם זה יהיה בלי אישור ואהיה תחת סכנה של מעצר וגירוש. זהו חוק גזעני יותר מאשר חוק ביטחוני. בעבר הייתי אופטימי וקיוויתי שעתירתנו תתקבל אולם כעת אני פסימי יותר ומאמין שיש סיכוי של 50 אחוז שעתירתנו תתקבל" הוא אמר.
