made in Israel

אופנת קיץ חמה ודנדשה מתקיפה אותנו מכל עבר, וכדי שחלילה לא תצאו מהבית בחולצת בטן (הכי ניינטיז), כינסנו ארבע מעצבות משפיעות בניסיון להבין את מה שאנחנו לא רואות בחלון הראווה: איך מייצרים אופנה.

הנפשות הפועלות: טובית גרובר-סגל מתל אביב, מעצבת קולקציית וינטג' נשים ב"קסטרו", שי-לי הללי כהן מכפר מרדכי, מעצבת ראשית ב"רנואר", מירב מורבצ'יק שטיינברג מרמת גן, מעצבת ראשית ב-TNT וחגית נאור, מעצבת וקניינית ב"גולף" נשים. כולן למדו עיצוב אופנה ב"שנקר", כולן מסתובבות בעולם, כדי שאתן תיראו הכי טוב, כולן טוענות שהן לובשות בעצמן את הבגדים שהן מעצבות וכולן מסכימות שצריך למגר ג'ינסים בגזרה נמוכה בהקדם, לתשומת לבכן.

מה סדר היום שלכן?

חגית: "זה מרתון. בבוקר עובדים מול חו"ל, בגלל הפרשי השעות, מתקתקים הזמנות וסידורים. אחר הצהריים יוצאים לפגישות. כשבונים עונה יש נסיעות לחו"ל, לתצוגות ותערוכות".

שי-לי: "זה מאוד מגוון, אין סדר יום קבוע. ביומיום זה מדידות, עבודה מול דוגמנית ותופרת או צילומים לקטלוג. לפעמים מתעסקים בבדים עצמם, לפעמים באביזרים".

מירב: "אני אחראית על הגרפיקות, אז אני מעלה בקשות של עיצובים לטי שרטים. אני מכינה סקיצות ועובדת מול צוות הייצור, מתכננת בדים, לוח צבעים, מוציאה את הבדים למעבדות צביעה".

טובית: "לפני עונה חדשה צריך לחשוב איך היא תיראה. בוחרים לוח צבעים לקולקציה: לכל ליין יש שילובי צבעים מתוך החומרים שהוחלטו, וכל ליין יוצר 'דף השראה' משלו".

איך יודעים מה אנשים יאהבו בעונה הבאה?

חגית: "מניסיון, אינטואיציה וקשר צמוד עם המוכרים בחנויות, שאומרים לי מה הלקוחות מבקשים. אני גם מסתובבת בצורה סמויה בחנויות, מקשיבה ללקוחות ורואה מה מודדים ומה לא".

שי-לי: "אני מתייעצת עם חברות ועם שאר המעצבות. לפעמים יש גם טעויות, אין בזה שחור ולבן. לפעמים משהו נתפס מעולה ולפעמים את לא מבינה למה לא. היופי הוא בעיני המתבונן, וזה משפט חשוב בתחום שלנו".

מלאני פרס. "המתלבשת הכי טובה בארץ" (צילום: יניב אדרי)

מירב: "במידה מסוימת הטעם שלי משקף את הטעם של הקהל. כמובן שזה עובר את מבחן המציאות ואת התדמיתנית והצוות. מספיק שמישהו אחד בצוות לא יאהב משהו כדי שלא נוציא אותו".

טובית: "מה שאנחנו, המעצבים, אוהבים — לרוב גם יאהבו בחוץ. אני לא אוציא משהו שאני לא אוהבת. עושים גם הרבה סקרי שוק, אבל הטרנדים החדשים זה אכן הימור".

איך נקבעים טרנדים ואופנות?

מירב: "יש תחזיות. אני נכנסת לאינטרנט, מסתובבת בעולם, מקבלת השראות ומחליטה מה מתאים לי. את ההוט קוטור צריך לתרגם לאופנת רחוב. למשל, בדי טוויד, שמאוד באופנה, אני אתרגם להדפס על חולצה. מפשטים חומרים ועלויות כדי שזה יתאים ליותר אנשים".

טובית: "בעיניי הכי חשוב זה הרחוב. מסתובבים ורואים, והאנשים הם שיוצרים את הטרנדים. מתבססים על סיעור מוחות ועל תחושות בטן, וגם מעצבי העל יוצרים טרנדים, אז אפשר להחליט ממה להיות מושפע".

שי-לי: "מעצבי העל נותנים את הטון לעונה, ואופנת הרחוב נותנת ביטוי, אמירה אישית מדליקה. התחזיות שואבות את המקורות מתערוכות, מסרטים וממוזיקה".

חגית: "כל מה שקורה בעולם בעצם מתנקז לאופנה. מעצבים מכל העולם מגיעים לתערוכות, כל אחד מאמץ מה שמתאים לו ונותן לזה פרשנות שמתאימה למדינה שלו".

אם כולם מקבלים השראה ממעצבי העל, אז מה הגבול בין השראה להעתקה?

שי-לי: "כולם חיים באותו שוק חברתי. למשל, אם טרנד המלחים באופנה, אז רואים את זה בכל מקום, אבל לכל חברה יש פירוש משלה והבסיס הוא השראה".

חגית: "כמובן שכולם מושפעים מכולם, אבל עבודה על בגד היא אינסופית, ובסוף כל פריט תמיד יוצא ייחודי. המוצר חייב להיות אני".

מירב: "אני לא מעתיקה. גם כשאני נוסעת וקונה חומרי גלם זה לפיתוח, ובחיים לא תמצאו העתקה — זה הכול תרגומים שלי. בטרנד היפני, לדוגמה, הרגשתי שאני רוצה סאטנים בקולקציה, וזה היה טאץ' שלי".

טובית: "להעתיק אין טעם, כי כולנו אנשים יצירתיים. אפשר לקחת צבע מפה וצבע משם".

אז אולי אין טעם להעתיק, אבל כששאלתי את ארבע הבנות אם מעצבים אחרים מעתיקים מהן, כולן ענו בחיוב.

מי המעצב האהוב עליכן?

טובית: "אלכסנדר מקווין ומארק ג'ייקובס".

חגית: "בטסי ג'ונסון וסטלה מקרטני".

שי-לי: "אני מאוד מעריכה את ג'ון גליאנו".

מירב: "אני מתה על פראדה".

ישראליות אוהבות מחשופים

אם יש משהו שממלא אותן סיפוק והתרגשות, זה לראות אותנו ברחוב לובשות את הבגדים שהן הגו. אבל מה קורה כשמישהי לא לובשת את הבגד "כמו שצריך", או סתם משלבת אותו עם פריט מחריד? מבחינת מירב, זכותו של כל אדם להתלבש איך שהוא רוצה. שי-לי מוחמאת מהעובדה שהשקיעו כסף בבגד שלה, אבל טובית מתוודה: "לפעמים אני ניגשת ברחוב לבנות זרות ומציעה להן טיפים, זה דווקא מוצא חן בעיניהן. אבל אין מה לעשות, הבגד יצא מהידיים שלי ועכשיו זה שלה. אני משתדלת שבחנות לכל דבר יהיה את הלוק שלו, שלא יהיה מקום לטעויות. אבל אם לבחורה יש דרך ללבוש את הבגד שלא חשבתי עליה, אני מפרגנת לה".

חגית: באמת נורא מבאס לראות שילובים גרועים עם הבגדים שלי. אני מלמדת את המוכרים לתת ללקוחה את הטיפים שלי".

מה ייחודי לטעם של הישראליות?

מירב: "אין ספק שהן מאוד אוהבות מחשופים סקסיים. קשה להן עם צווארוני ניקי סגורים ועם צווארונים סיניים. הן אוהבות צווארון וי".

חגית: "מצד אחד אנחנו הרבה יותר טרנדיות מהאמריקניות, אבל מצד שני אנחנו מאוד דעתניות ומסרבות להיפטר מהג'ינס הנמוך".

טובית: "וגם מהפלטפורמות הבומבסטיות. אבל היום כבר אין דבר כזה שצריך להתאים לישראליות אופנה מסוימת. אותם מכנסיים אני מוכרת גם בגרמניה ובתאילנד בהצלחה רבה. ההבדל היחיד הוא שבשביל הקהל האירופי לפעמים צריך לעבות קצת את המעילים".

שי-לי: "הישראליות אוהבות סקסי. מצד אחד יש פרובקטיביות ומצד שני נינוחות. הן גם אוהבות שמלות וחצאיות. בסופו של דבר הן אוהבות הכול, אם זה בטוב טעם ולא מוגזם".

מה הטעות הכי נפוצה?

מירב: "ללכת עם טאיירים ובטן בחוץ. זה מבחינתי קורבן אופנה. גזרות נמוכות זה פשוט נורא בעיניי".

טובית: "בנות צריכות להיות מאוד רזות בשביל שג'ינס נמוך יחמיא להן. וגם נורא מפריע לי הנעליים הענקיות, האמבטיות האלה".

חגית: "אני אוהבת סקסי, אבל לא שגם יש מחשוף וגם הבטן בחוץ. וחאלס, כמה זמן אפשר ללכת עם החוטיני בחוץ? בכל העולם קו המותן כבר עלה, חוץ מבארץ".

שי-לי: "כן, די כבר! זה מסרב לעבור מהעולם. אני לא מבינה את זה, כאילו מה? נמאס שהתחת בחוץ".

מכנסי השק נקלטו באיחור

איזה טרנד מחו"ל לא נקלט בארץ?

שי-לי: אין דבר כזה. ישראלים חשופים ונוסעים לחו"ל. לפעמים דברים אוונגרדיים מגיעים באיחור, אבל לא הרבה אחרי. האישה הישראלית פתוחה לאופנה, ויש בארץ חברות בינלאומיות שאי אפשר להתעלם מהן".

טובית: "מה שעובד בחו"ל עובד גם בארץ, הקהל הישראלי היום מאוד פתוח. זה לא כמו פעם, הכול היום מאוד מעודכן".

מירב: "אני לא מסכימה עם זה שהכול פה מעודכן. מכנסי השק, לדוגמה, נקלטו כאן רק בעונה הזאת, ואנחנו הצגנו אותם כבר בעונה הקודמת, אבל רק כשהשוק היה מוצף אנשים היו בשלים להם. יש טרנד שכבר התחיל בחו"ל, אבל בארץ ייקח לו קצת יותר זמן להיקלט, וזה קו המותן הגבוה. זו ארץ חמה, אוהבים לחשוף פה את הבטן, ואנחנו קולטים אופנה קצת באיחור. אנחנו עובדים בייצור המוני, ואם מעצב פרטי הוציא מכנסיים ב-700 שקל, זה לא נקרא שהמכנסיים נקלטו".

חגית: "הכול נקלט בארץ, אבל באיחור של חצי עונה. הצבע הכחול, נגיד, התחיל בעצם כבר בנובמבר, אבל רק עכשיו תופס".

אתן קונות אצל המתחרים?

חגית: "לא ולא. פה ושם קצת 'זארה', אבל אצל המתחרים הישראלים — לא. אני קונה בעיקר בחו"ל: שווקים, יד שנייה וחברות אופנה אמריקניות".

טובית: "אני לא קונה אצל המתחרים. לרוב אני קונה ב'קסטרו', וגם בחו"ל".

שי-לי: "לי אין לי בעיה עקרונית עם זה. אני קונה איפה שאני אמצא מה שאני אוהבת: ב'זארה', 'טופשופ', H&m בכל מקום. בהונג קונג ובשווקים הכי כיף".

מירב: "אני אכנס לחנויות כדי להתרשם. אם אני אראה משהו מדליק, אני אקנה, אבל אני לא כל כך מתחברת למתחרים".

מה תמליצו למי שמרגישה חסרת טעם?

טובית: "שתרגיש טוב עם מה שהיא קונה ושלא סתם תקנה משהו שממליצים לה והיא לא מחוברת אליו".

שי-לי: "ללבוש חולצות טריקו עם צווארון וג'ינס. יש בכל מיני חומרים וזה הכי באופנה עכשיו, זה מראה נקי וטוב ליומיום".

חגית: "להימנע מ'סרוויסים', סטים מוכנים. לא להפוך לעדר, אלא לתת ביטוי אישי לבגד".

מירב: "ללכת עם חברה טובה שיש לה טעם, לא לפחד למדוד ולהתייעץ".

ולחסרת כסף?

טובית: "להשקיע בג'ינס או במכנסי פשתן, ובטי שרטים מבד דק, שאיתם אפשר ליצור מראה של שכבות — טי שרט קצרה על טי ארוכה".

מירב: "מחצאית טובה אפשר ליהנות גם בחורף, וכמובן שז'קט ג'ינס זה תמיד טוב".

חגית: "בגדי יד שנייה ווינטג' זה מאוד באופנה. כדאי להשקיע במשהו אחד טוב, ג'ינס או נעליים. וכמובן שווקים".

שי-לי: "יש מבצעים לאורך העונה שנועדו לאפשר לכל אחת לקנות, נגיד שלוש חולצות ב-99 שקל. בכל הרשתות יש פריטים שבאופן בסיסי המחיר שלהם יותר נמוך כי רוצים לשווק אותם. צריך לכתת רגליים, לפשפש יותר ואז לקנות".

מה האביזר הכי שימושי לדעתכן?

טובית: "נעליים ותיקים".

שי-לי: "סנדלי חרוזים".

מירב: "שרשראות".

חגית: "חגורה טובה".

מדונה ומלאני פרס

את מי אתן חולמות להלביש?

מירב: "את העם. רק שימשיכו לאהוב את הבגדים שאני עושה".

טובית: "את אנג'לינה ג'ולי, היא פצצה ולא מתלבשת מספיק טוב. היא יכולה להיראות יותר טוב".

חגית: "את הילרי סוואנק המדהימה. יש לה לוק הורס".

שי-לי: "אין לי חלומות כאלה".

מי לדעתכן המתלבשים הטובים והגרועים בארץ ובחו"ל?

טובית: "בארץ אני אוהבת את הסטיילינג של נינט ואת הלוק של מלאני פרס, לינור אברג'יל ואליענה בקייר. אני פחות אוהבת את שירי מימון, שיש לה המון פוטנציאל, אבל עושים ממנה לפעמים סוג של בובולינה, ועדיף שיהיה לה מראה עם יותר אופי ופחות נוצץ. בחו"ל אני אוהבת את מדונה, ביונסה וגווינית' פאלטרו".

חגית: "גם לדעתי מלאני פרס מגניבה ובוהמית לאללה. ואני הרוסה על מדונה, היא ממציאה טרנדים והכול נראה עליה תמיד מיליון דולר. למירי מסיקה הייתי ממליצה להתרחק מהשחור הדרמטי, בטח בקיץ. בחו"ל מריה קארי היא יותר מדי טראש. הייתי מלבישה אותה דווקא בחליפה מחויטת וסקסית, הפוך על הפוך".

מירב: "הדמות של שרה ג'סיקה פארקר ב'סקס והעיר הגדולה' מדליקה ואופנתית. נינט עברה מהפך מדהים, ומלבישים אותה עכשיו ממש טוב. לשלי יחימוביץ' הייתי ממליצה להתלבש יותר נשי".

שי-לי: "אני לא מסתכלת מה סלבז לובשים, זה לא מעניין אותי".

מה הבשורה שלכן לקיץ 2006?

טובית: "קיץ לבן. גם הקטע הכחול מאוד מתחזק בגוונים שונים וגם פסים בכחול-לבן".

שי-לי: "אסור להיתפס הקיץ בלי בגד לבן במלתחה. תמיד יש לבן באופנה, אבל השנה זה יהיה טוטאל לוק. בארץ החמה הזאת זה צבע מאסט".

מירב: "מראה גותי רומנטי, גולגלות עם ורדים".

חגית: "לוק היאכטות והספארי, צבעי חאקי בהשראת בהשראת מטיילים שחזרו מכל העולם ויצרו פיוז'ן".

כלומר, השרוואל שהבאתי איתי מדרום אמריקה?

"כן, אבל בשילובים. השרוואל מבוליביה בשילוב חולצה מחויטת".