"מעולם לא חוויתי אורגזמה"
שכיחות קשיי אורגזמה בקרב אוכלוסיית הנשים היא כ-30 אחוז. מחקרים העלו שזו הבעיה השניה או השלישית בחשיבותה בקרב נשים מכל הגילים. המשותף לנשים שאינן חוות אורגזמה הוא שהן מרגישות פגומות, מקופחות, ולעיתים גם מדוכאות. יש נשים שכתוצאה מכך שאינן מצליחות לחוות אורגזמה מפתחות גם ירידה בחשק המיני. בעקבות האורגזמה האבודה
דלית (שם בדוי), בת 50, פנתה לטיפול עם תלונה: היא מעולם לא חוותה אורגזמה. היא התגרשה כשנה לפני פנייתה לטיפול, ומאז גירושיה, שהתרחשו ביוזמת בעלה, החליטה לעשות למען עצמה.
דלית איננה בודדה בחווייתה. נשים בגילים שונים מתקשות לחוות אורגזמה. ההערכה היא, ששכיחות קשיי אורגזמה בקרב אוכלוסיית הנשים היא כ-30 אחוז. במחקרים נמצא שזו הבעיה השניה או השלישית שנשים בנות כל הגילים מתלוננות עליה. המשותף לנשים שאינן חוות אורגזמה הוא שהן מרגישות פגומות, מקופחות, ולעיתים גם מדוכאות. לעיתים ניתן לראות בקליניקה נשים, שכתוצאה מכך שאינן מצליחות לחוות אורגזמה מפתחות גם ירידה בחשק המיני כהפרעה משנית.
קשה לתאר את תחושת האורגזמה באופן שיקלע לתחושתן של כל הנשים. בגדול, זו תחושת עונג חריפה הנמשכת מספר שניות והיא שיא ההנאה המינית - במהלכה משתחרר המתח המיני שהצטבר במהלך קיום יחסי המין. חוויית האורגזמה הנשית היא ליהוק מנצח של תהליכים רגשיים, תחושתיים ופיזיולוגיים. מחקרים מלמדים שבערך 80 אחוז מהנשים חוות אורגזמה מגירוי ישיר של הדגדגן, ורק כ-20 אחוז מגירוי הנרתיק.
יכולת האשה לחוות אורגזמה מושפעת ממספר גורמים:
התפיסה העכשווית היא, שחוויית האורגזמה הנשית חשובה עבור האשה ועבור הקשר הזוגי. יכולתה של האשה לחוות אורגזמה מושפעת ממספר גורמים.
גורמים נוירולוגיים, פיזיולוגיים. למשל, נשים הנוטלות תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI , חולות טרשת נפוצה או סוכרת, נשים פגועות עמוד שדרה תחתון, עלולות ללקות בקושי לחוות אורגזמה.
גורמים חברתיים, פסיכולוגיים ובינאישיים. אם כי אף אחד מגורמים אלה לא נמצא כעיקרי או בלעדי לקושי לחוות אורגזמה.
לעיתים קרובות, הקושי לחוות אורגזמה נובע מחוסר ידע בסיסי באנטומיה ובפיזיולוגיה של איבר המין הנשי. נשים שאינן יודעות היכן ממוקם הדגדגן ואינן מכירות את חשיבות תפקידו בהנאה ובאורגזמה, יתקשו לחוות אורגזמה.
בהיבט הזוגי, חוסר ידע של בן הזוג אודות איבר המין הנשי, וכן תקשורת מינית לקויה, עלולים לפגוע ביכולת האשה לחוות אורגזמה.
קיימים גורמים פסיכולוגיים עמוקים יותר:
קונפליקט ואשמה - מבוססים על מסרים שליליים שהועברו בילדות לגבי מין ומיניות, בסגנון "עוררות מינית גבוהה אסורה, אם אני חשה אותה אני לא בסדר" .
תפיסה ודימוי גוף - "יש לי גוף לא יפה, לא אחשוף עצמי", "אני לא מספיק סקסית".
יש נשים הפוחדות מפני חשיפת גופן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
פחד מאובדן שליטה - בעת המשגל עד לחוויית האורגזמה. פחד זה יכול להוביל להתפתחותו של מנגנון ביקורת עצמית שמגביל כל ביטוי חופשי של מיניות.
פחד מחשיפה - "אם אתן ביטוי חופשי למיניות שלי אתפש כמופקרת", "אני עלולה להראות מכוערת, לא מושכת ומגוחכת".
רצון לרַצות את בן הזוג - המצפה מהאשה לחוות אורגזמה, גורם ללחץ ומתח אצל האשה, מה שמעכב עוד יותר את היכולת לחוות אורגזמה.
מערכת זוגית לקויה - קושי בתקשורת הזוגית (ולא רק המינית), דיכוי צרכיה של האשה (בתעסוקה, חברה, משפחה ועוד), אלה גורמים לאשה לחשוש מלבטא מיניותה ולקושי לחוות אורגזמה.
אירוע טראומטי בעבר - ניצול מיני, גילוי עריות. כ-70 אחוז מהנשים שהיו קורבנות לגילוי עריות יסבלו מהפרעות ביכולת לחוות אורגזמה.
מה ניתן לעשות כדי להתגבר על הקושי לחוות אורגזמה?
לכל אשה מאפיינים ייחודיים בקושי לחוות אורגזמה. האם יש לה בן זוג קבוע? האם אלה קשרים מזדמנים? האם היתה קורבן להתעללות או ניצול מיני? האם קיימים גורמים נפשיים עמוקים, כפי שפורטו בחלק קודם? לכל אחת מהשאלות משמעות רבה ומכרעת על דרך הטיפול שנבחר.
לפני שנתחיל בעצות שימושיות, יש לזכור כי ככל שגדלה היכרותך עם תחושותייך ועם הדרך המיוחדת לך לחוות אורגזמה, תהיי מאושרת יותר ותוכלי גם לחוות את האורגזמה עם בן זוג.
אני מציע לך להתחיל את ההתמודדות עם הקושי בהיכרות עם האנטומיה והפיזיולוגיה של איבר המין שלך. לאחר מכן כדאי לך לקחת מראה ולהתבונן באיבר המין שלך. נסי להתמקד בעת שאת נוגעת בעצמך היכן נעים לך, היכן נעים פחות, איזה עוצמת מגע מענגת אותך.
כדאי לתרגל את כיווץ שריר רצפת האגן
המלצתי הנוספת היא להתוודע אל שריר רצפת האגן - מסובב את פתח הנרתיק ומכסה גם את תחתית האגן במלואה (מעצם הבושת בחזית עד לעצם הזנב מאחור). זהו אחד השרירים שמתכווצים בשעת האורגזמה. איך מוצאים את השריר? בזמן שאת נותנת שתן - זה השריר שאת מכווצת כדי לעצור את זרימת השתן. תרגלי מספר פעמים את עצירת השתן, וכך תכירי את השריר במצב של כיווץ. בסוף מתן השתן, לחצי עליו חזק כאילו את סוחטת את הטיפות האחרונות - זהו מצב דחיפת השריר. תרגול השריר מורכב מלחיצת השריר למשך שלוש שניות, לחיצה ודחיפה לשלוש שניות ושוב לחיצה. בהתחלה תרגלי סדרה של עשר לחיצות בנות שלוש שניות, שלוש פעמים ביום, בכל זמן שהוא. באופן הדרגתי תחושי יכולת שליטה גבוהה בשריר.
לאחר שערכת את ההיכרות עם גופך ועם תחושותייך, נמשיך בהרפיה, פנטזיות ואוננות כדרך ללמוד את חוויית האורגזמה. האוננות היא בהתחלה לבד, ובהמשך ליד ועם בן הזוג. למדי לאונן לבד, מתוך שחרור שליטת היתר שלך, והתמקדי בתחושותייך המיניות עד למצב בו התחושות מציפות אותך ואת חווה אורגזמה. ייתכן שאם מעולם לא חווית אורגזמה תזדקקי בשלב ההתחלתי לגירוי ממושך מאוד ובריכוז מיני רב כדי לחוות את האורגזמה הראשונית. לעיתים כדאי שתשתמשי בוויברטור כדי להשיג גירוי חזק ורצוף, שיסייע לך לחוות את האורגזמה. ככל שהיכרותך עם התחושות הגופניות ועם מחשבותייך המעוררות מינית גדלה, כך גדלה יכולתך לחוות אורגזמות.
לאחר שלמדת לחוות אורגזמה באוננות עצמית, ניתן לצרף את בן הזוג. יחד עם בן הזוג כדאי להמשיך באוננות עצמית, לשם התמודדות עם פחדים ואובדן שליטה לידו. כשתצליחי לחוות אורגזמה בנוכחות בן הזוג, זוהי פריצת דרך שאחריה תוכלי, אם תרגישי מוכנה לכך, לחוות אורגזמה בעזרת גירוי על ידי בן הזוג. לאחר מכן, ניתן להמשיך למגע מיני מלא כולל חדירה.
אם מסיבה כלשהי לא הצלחת בכוחות עצמך, למרות כל העצות, אולי כדאי לך לפנות לעזרת סקסולוג.
דרור אלרון הוא פסיכותרפיסט וסקסולוג.
ניתן לשלוח באימייל שאלות בענייני מין, והתשובות הנבחרות יתפרסמו כאן בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להתייחס אישית לכל הפונים.
האתר של דרור
לפנייה לכתב/ת 
