מי אמר "חופכונדרים" ולא קיבל?
היו שאמרו שאין צורך במונח חדש, שכן "ידועים בציבור" הוא כינוי טוב, לצד "בני זוג" ו"שותפים לחיים". היו שכינו את החיים יחד בלי חופה וקידושין "הפקרות מוחלטת" ו"הרס המשפחה", קראו לאשה "פילגש" ו"זונה", ואף גלשו עד "משפחה ממזרית" ו"סדום ועמורה". והיו שהציעו שמות נחמדים כמו "זוּגרים", "ידוגים" ו"תרידרים". חברי האקדמיה, אליכם
"תרֵי כידוע בארמית הם שניים, לפיכך שניים החיים יחד הם תריינים. אפשר לשכלל את הביטוי ולקרוא להם 'תרידרים', כלומר - שניים הדרים יחד תחת קורת גג אחת", הציע ירון, אחד מהגולשים הרבים שהגיבו על הפנייה של ynet בשיתוף ארגון "משפחה חדשה" למצוא מונח חדש במקום "ידועים בציבור".
היו שאמרו שאין צורך במונח חדש, שכן "ידועים בציבור" הוא כינוי טוב, וגם המונח הוותיק "בני זוג", או "שותפים לחיים", יכול להתאים. היו קיצוניים שכינו את החיים יחד בלי חופה וקידושין "הפקרות מוחלטת" ו"הרס המשפחה", קראו לאשה "פילגש" ו"זונה", ואף גלשו עד "משפחה ממזרית" ו"סדום ועמורה", לא פחות. והיו שהציעו שמות כמו "זוּגרים", "מחברים", "ידוגים", "זוגנים" (ענבל ציינה שהזמרת גלי עטרי כבר משתמשת במונח הזה בהופעותיה בטלוויזיה), "נזוגים", ואפילו "חופכונדרים", על משקל "היפוכונדרים".
"פשוט לבכות מהתגובות", כתבה מישהי מירושלים על התגובות בסגנון "סדום ועמורה", והוסיפה: "אני בשוֹק שבשנת 2006, אנשים עדיין בעלי חשיבה כל כך פרימיטיבית וקלוקלת. איזה חטא? על מה אתם מדברים? חטא הוא פגיעה. אני לא פוגעת באדם! אני חיה עם בן זוגי יום יום על בסיס של אהבה והתחייבות הדדית, ולא כי הרבנות נתנה לי חותמת לחיות עם האיש שלי. ואין כאן אף אחד שיכול לומר לי כי אם אין ברכת אלוהים אין קשר מוצלח. הברכה היא בחיים המשותפים מבחירה, הברכה היא בכבוד, בהדדיות, באושר של להיות יחד, ולא בשום דבר אחר. אז לכל המתחכמים בשמות גנאי, תפסיקו ללכת כמו עדר עם ראש בקיר, תתחילו לשאול שאלות, תתחילו להבין את מהות הזוגיות, בקיצור - צאו מהחושך".
הזוגות שלנו לא מסתירים כלום ולא מתביישים בדבר
עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה", החתומה על הפנייה לאקדמיה ללשון עברית, סיכמה:
"פנינו לפני מספר ימים לגולשי ynet והצגנו להם את בעייתם של עשרות אלפי זוגות צעירים ואוהבים בישראל, שבחרו לממש את אהבתם במסגרת זוגית יציבה, בעצמם, מבלי לבקש חותמת כשרות מאף אחד. הביטוי 'ידועים בציבור' שהודבק לזוגות אלה לא מבטא בשום צורה את הזוגיות שלהם. הוא לקוח מההיסטוריה ומרמז על משהו שהציבור גילה לגבי מה שהוסתר ממנו בחדרי חדרים. אבל הזוגות שלנו לא מסתירים כלום ולא מתביישים בדבר. הם פשוט חיים את חיי האהבה שלהם כמו כל אחד מאיתנו. הכמות ההולכת וגדלה שלהם מעידה שהם כבר לא ידועים בציבור, הם הציבור עצמו.
התגובות שעורר הדיון ב-ynet הפתיעו אותנו בעוצמתן. התברר שרבים רבים בארץ מבינים את הצורך בהכרה בזוגיות החדשה הזאת (מובן שהיו גם אותם מגיבים שמסרבים להכיר במציאות המשתנה). זרם אדיר של פניות הגיע אלינו, לא רק מהמגיבים אלא מעשרות אזרחים, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת, עורכי דין, שופטים ואחרים שביקשו להציע הצעות ובירכו אותנו על היוזמה. ההצעות היו רבות: מאוחדים, זוגנים, שותפי חיים, זוגרים (זוגות שגרים יחד) ועוד. המשותף לכל ההצעות האלה שהן נולדו מתוך כבוד לבחירה של הגברים והנשים שנכנסו למסגרת הזוגית החופשית הזאת מרצונם החופשי. זהו עוד הבדל בין המתקוממים אל מול השינוי הלשוני ומציעי ההצעות. לא רק הסירוב להכיר במציאות החדשה, אלא גם מידת הכבוד לאנשים שבחרו לחיות את חייהם באופן שונה מאיתנו. במדינה תרבותית ודמוקרטית, אין זה מפתיע שאנשים שונים יבחרו לנהל את חייהם באופנים שונים. חברה סובלנית מקבלת את הגוונים השונים האלה, מכילה אותם בתוכה ונותנת לכל בחירה את המקום שלה, גם בשפה. הפנייה שלנו לציבור הגולשים חשפה הרבה פתיחות וסובלנות, לצד תופעות של אטימות וחוסר סובלנות.
את כל ההצעות האלה אנחנו מעבירים לאקדמיה ללשון העברית, בתקווה שתשב על המדוכה ובעזרתכם תביא את השפה העברית ליישר קו עם המציאות הישראלית".
ואת המילה "נקבה" כבר פתרנו? ומה עם "בעל"?
הפילוסוף אבינועם בן זאב מוסיף: "לפי דעתי, יש כמה מילים בעברית קצת יותר דחופות. 'נקבה', על פי פירוש קדמוני, היא אדם שמהותו סובבת סביב הנקב שבין הרגליים. מה משפיל יותר מזה? אדם המוגדר בתור 'חור'? והוא גם מתייחס לחצי מהאוכלוסיה, בלי ספק פי כמה וכמה יותר מהאוכלוסיה של הידועים בציבור. ומה בדבר 'בעל'? אף אשה היום אינה מסכימה להיות רכושו של הגבר הנשוי לה. והרשימה רק מתחילה. כלומר, אם מתחילים בנימוק של פירוש קדמוני, המלאכה גדולה ורבה.
לגבי החדירה לפרטיות, הציבור, במקרה הזה, הוא הרשויות, ולא אנשים העוברים ברחוב, או שכנים מציצניים. הרשויות הן היחידות, וכך צריך להיות, שרשאיות לקבוע על פי כללים ידועים מי הם ידועים בציבור. למה זה צריך להשפיל, איפה כאן המציצנות והפולשנות? זוג נשוי, על פי ההלכה, אינו נדרש לאישור ולרישום של הרשויות? הרשויות אינן רשאיות לאשר את החיים ביחד, ולא כל זוגיות אחרת. אשה וגבר, גבר וגבר, או אשה ואשה, יכולים לחיות איך ומתי שהם רוצים. מצד שני, הציבור רשאי לשלוט על נחלת הכלל. אם, למשל, זוג של ידועים בציבור מבקשים הקלות במס, כלומר להפחית מהכנסותיו של הציבור, הרי שעליהם לפנות אל רשויות הציבור ולבקש, בדומה לזוג נשוי המבקש הקלות מס באזור ספר מוכרז, ובדומה לזוג המבקש לבנות לעצמו בית ומבקש רישיון מהרשות שדואגת לבטיחות, לאסתטיקה ולנכסים של הכלל שבסביבה.
בנוסף, האפליה בין הסוגים השונים של הידועים בציבור ראויה לתיקון חקיקתי ותקנוני, ולאו דווקא לתיקון לשוני. במונח עצמו אין כל אפליה. יחד עם זאת, אם האקדמיה תמצא מונח מוצלח יותר, חופשי מקונוטציות שליליות, פולשניות ומפלות, אדרבה ואדרבה".
אז למישהו יש הצעות חלופיות למילה "נקבה"?
