"מלחמה על הבית יותר חשובה ממאה בבגרות"
בני הנוער שהשתתפו במאבק בתוכנית ההתנתקות לקחו בחשבון את ההשלכות העגומות על מבחני הבגרות, כפי שבאו לידי ביטוי בנתוני משרד החינוך. דני ממן, ראש מועצת התלמידים לשעבר של גוש קטיף: "הבגרות האמיתית היא המסירות למען ארץ ישראל". בציונות הדתית מזהירים: זה רק הסיפתח להתכנסות. אבל בשקט בשקט, יש מי שמדבר גם על כישלון של מערכת החינוך הדתית-לאומית
דני ממן התגורר בנצר חזני ולמד בכיתה י"ב בישיבה התיכונית בגוש קטיף. היום - תשעה חודשים אחרי - הוא מתגורר בבית הארחה בחפץ חיים. "אני בכלל לא מופתע מהנתונים", אומר ממן. "נאבקנו על גוש קטיף בכל הדרכים הלגיטימיות שאפשר וניסינו לשלב גם לימודים בתוך זה.
"כשנלחמנו למען גוש קטיף, לקחנו בחשבון שתוצאות הבגרויות יהיו פחות טובות, אבל לדעתי הבגרות האמיתית היא המסירות שלי ושל הנוער למען ארץ ישראל. זה הרבה יותר חשוב מלקבל 100 במתמטיקה או לצפות בטלנובלה הבאה. זה היה מאבק על הבית".
ממן סיפר שהמשיך ללמוד ולהגיע לישיבה, אך לדבריו ההשקעה האמיתית נותבה לכיוונים אחרים. "ידענו שזה מה שיקרה. לא הוציאו אותנו מבית הספר, אבל זה כן פגע בלימודים ובהישגים. צריך להבין שלא רק המאבק שלנו היה פה. תקופת בגרויות היא תקופה שנמצאים בה בלחץ עצום ונוסף לכל הלחץ ונוסף למאבק שלנו, הרגשנו שאנחנו חיים באזור מגודר. שמו סביבנו גדרות תיל כבר מציר כיסופים. בכל פעם שנכנסו הביתה בדקו אותנו בתעודות זהות. כל הדברים הללו השפיעו, נוסף על הלחץ הרגיל שבו בני נוער נמצאים לפני תקופת בגרויות".
לדברי ממן: "יש לי היום בגרות מלאה, אבל הידרדרתי בציונים בצורה מאוד רצינית, יחסית למה שהייתי יכול להשיג. לדוגמה, בבגרות באנגלית פספסתי את הבגרות של ארבע יחידות ועשיתי בסוף שלוש יחידות, בגלל המאבק שלנו. אם המאבק שלנו היה לגיטימי - והוא היה לגיטימי כי זה מאבק על בית - אני מצפה ממשרד החינוך לתת לנו הטבות. ביקשנו בעבר, אבל איש לא בא לקראתנו".
קול אחד נגד הזרם: המערכת עצמה כשלה
בעקבות הנתונים המדאיגים הבטיחה שרת החינוך, יולי תמיר: "נבדוק עד כמה קשורה ההתנתקות לטראומה של הנוער הדתי לאומי בסמוך לתכנית ההתנתקות ועד כמה זה השפיע על יכולתם ללמוד".
מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, אלחנן גלט, מסביר את הנתונים: "בני הנוער העדיפו להתמסר למאבק בהתנתקות על פני התמסרות לציוני הבגרות". ייתכן שההידרדרות הזו בציונים, היא רק מבוא לבאות, כפי שמזהיר גלט לקראת מימוש תוכנית ההתכנסות: "בהכירי את הנוער המצוין הזה, אין לי ספק שהוא ישוב ויעדיף את טובת הכלל בעתיד על פני טובתו האישית. זו סיבה נוספת מדוע אסור לבצע את תכנית ההתכנסות".
מזכ"ל המפד"ל, שר שלום ג'רבי, אומר כי "אין ספק שהירידה בזכאות לבגרות בקרב הנוער הדתי נובעת מטראומת ההתנתקות. השמאל החילוני חושש מפני התחזקות הנוער של הציונות הדתית ועולם הערכים שהוא מייצג, ולכן יוזם התנתקויות נוספות כדי להחליש את הציונות הדתית בכלל והנוער שלה בפרט".
אבל בתוך ים הקולות המפנים אצבע מאשימה לתוכנית ההתנתקות ולשמאל החילוני, נשמע גם קול אחר. שרגא בראון, יושב ראש תנועת נאמני תורה ועבודה של הציונות הדתית, מפנה אצבע מאשימה כלפי מערכת החינוך עצמה. "אני מאשים בירידת הציונים לא רק את ההתנתקות, אלא את המערכת הדתית-לאומית עצמה. מערכת החינוך הדתית-לאומית הפכה בשנים האחרונות לפרטית, אליטיסטית וממיינת ובכך הפנתה עורף לחינוך הממלכתי-דתי הכללי וזנחה את תלמידיו. את ההשלכות לכך אנו רואים היום".
לפנייה לכתב/ת 
