למכורים בלבד
בעקבות חודש הפוקר שרץ בערוץ אגו החליטה מירב קריסטל ללמוד את החוקים. עכשיו היא מכורה
סדרות מציאות רבות לא ראויות לעין אדם. אבל ברגעים בהם אף אחד לא נמצא בסביבה, בהם אין משהו טוב יותר לצפות בו, השלט מוביל איכשהו דווקא אליהן.
אין לי מושג אם סדרות הפוקר הרבות, שמשודרות בעיקר בערוץ אגו, הן סדרות כאלה. לא אני היא הסמכות לשאול בעצתה אם טובות הן לנישתן או גרועות בכל קנה מידה. לא יכולתי לשרוף שעות בבדיקת איכותן עד כה, בגלל היותי בורה לגמרי בהלכות הפוקר.
ערוץ אגו מוצף בהן במסגרת "חודש הפוקר" שזה "חודש מאי" באגואית. מי שנקלע בימים אלה לערוץ לא יכול להיות בן ערובה למצאי של הרגע, אם אינו בקיא בחוקי הפוקר. ואני לא בקיאה ומזפזפת הלאה בצער.
לפוקר היתה עדנה טלוויזיונית גדולה בשנים האחרונות ו"סלבריטי פוקר שואודאון" (סדרה בריטית במקור) זכתה לאחוזי צפייה מצוינים בארה"ב וסחפה אחריה גל של סדרות פוקר ממכרות. אבל מי שלא מבין בפוקר (למעט מונחים בסיסיים שדלה מסרטים) מצא עצמו מחוץ למשחק.
חלק מסדרות הפוקר הן שעשועוני-סלבריטיז, חלקן מציגות טורנירים כבדי פרסים ואחרות כמו "טירוני וגאס" הן ריאליטי לכל דבר, אבל כולן דורשות חיבה למשחק שקשה לרחוש מצפייה אקראית.
האגואים הבינו שהם לא יכולים לשדר טריליארדי שעות פוקר (כן, כולל סטריפ פוקר) מבלי לוודא שגם הנבערים מבין הצופים יודעים בכלל במה מדובר. לכן יצרו את "בית הספר לפוקר", הפקת מקור של הערוץ ללימוד המשחק, שאל הצפייה בה ניגשתי בחשש.
את "בית הספר לפוקר" מנחה בעליצות השחקנית הגר תפוחי, ששואלת שאלות תם את המומחה גילי נחמני. תשובותיו מומחזות לצעדי משחק על-ידי צוות שחקנים שמדגים ז'רגון, צעדים, טיפוסים, מהלכים וחוקים - הא"ב של המשחק.
גם אם הנחתי שבמשחק עצמו קיים ריגוש, נשגב מבינתי כיצד אותו רטט אמור לעבור בטלוויזיה. חבורת אנשים עם פנים מתות? כאלה יש לי בשפע, ב"דרמות היומיות" הישראליות בערוצים אחרים.
לכן אמש (שבת) כשנכנסתי מהר ועמוק לביצה הטובענית של הפוקר, לא היתה מופתעת ממני בכל הפלנטה. למעט אולי, כל חובבי האירוויזיון, שמפלצות מוכות צרעת שמצווחות "הללויה!" אבל אינן גלי עטרי ולהקת חלב ודבש, השתלטו להם על החגיגה. אמנם לא התחלתי להסתובב עם שוני גבריאלי בפראג ולא קניתי כרטיס הלוך בלבד ליריחו, אבל ההדרכה שקיבלתי הודות לתוכנית שאבה אותי לעולמם הקסום של המהמרים הכבדים.
המשחק, מתברר, מרתק, והשחקנים שהדגימו אותו הצליחו לשדר עד כמה ההימור הוא החלק הזניח במשחק. אורי הלוזר, עדי שזוכה בקלפים מעולים אבל מפשלת בלי סוף, ניר השוויצר ומדי היריבה המרה שלו. הריגוש הפסיכולוגיה, המתח – כל אלה הועברו על ידם בצורה שקטה אך יעילה. עכשיו, כשאני מבינה איך משחקים, אוכל לצפות בכל סדרות המציאות הסמוכות על שולחן הפוקר ולהתגלגל בעזרת "אגו" לעסקי ההימורים שמעבר לו. אוכל להמר על חיי, למשכן את נשמתי, אוכל לגרד חיש גד לראשונה בחיי.
