שתף קטע נבחר
 

דו"ח צלול: גם השנה נתרחץ בים מזוהם

דו"ח של העמותה המבוסס על נתוני משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה מגלה כי מזהמי הים הגדולים הם עדיין הרשויות המקומיות המזרימות שפכי ביוב לים. כ-75% מזיהום הים בישראל כיום מקורו מהזרמת שפכי תעשייה ושפכים סניטאריים. העיריות והמפעלים מכחישים את הטענות ואומרים: אנו פועלים לפי תקנות משרד הבריאות והסביבה

למרות מחאה הארגונים הירוקים והגברת העונשים על המזהמים, גם השנה נאלץ להתרחץ בים מזוהם. כך עולה מהדו"ח השנתי של עמותת "צלול" על מצב הים והנחלים המבוסס בין השאר על נתוני משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה. 

 

בדו"ח נטען כי מזהמי הים הגדולים הם עדיין הרשויות המקומיות המזרימות שפכי ביוב לים, גם אם הן עושות זאת ביתר. בין הרשויות המזרימות את הכמויות הגדולות ביותר של שפכים לים אשדוד, הרצליה, נהריה ואיגוד ערים דן לביוב המזרים לים בוצת ביוב. מקורות אלה הם גם המסוכנים ביותר היות והם עלולים להכיל פתוגנים - מחוללי מחלות, מתכות כבדות וכו', לפי אנשי העמותה.

 

עוד עולה מהדו"ח שהכינה גלי פלדבוי-קלינגר כי כ-75% מזיהום הים בישראל כיום מקורו מהזרמת שפכי תעשייה ושפכים סניטאריים ישירות אל הים או דרך נחלים הנשפכים אל הים. על פי הערכות מדובר ביותר מ-150 מיליון קוב מי ביוב בשנה. בין המפעלים המזרימים את הכמויות הגדולות ביותר של שפכים לים, בתי הזיקוק בחיפה ואשדוד וחיפה כימיקלים.

 

יצוין כי רוב מוקדי ההזרמה הישירה לים פועלים בהיתר של הוועדה הבין-משרדית למתן היתרים להזרמה לים, שקמה על פי חוק למניעת הזרמה לים ממקורות יבשתיים. בישראל כ-75 גופים בעלי היתרי הזרמה של שפכים לסוגיהם אל הים ואל הנחלים.

 

עוד עולה מהדו"ח כי מצבם של 16 נחלים הזורמים לים התיכון קשה, כתוצאה של הזנחה בת עשרות שנים. נחלים אלה נשפכים אל הים כאשר הם עמוסים במזהמים, מתכות כבדות, חיידקים ונגיפים ממקור צואתי, ובכללם מחוללי מחלות. יש שיפור בנחלים מבחינת הזיהום הכימי המגיע מהתעשייה, אך הזיהום הבקטריאלי עדיין חמור מאוד.

 

עוד אומרים בצלול, כי בישראל כיום לא קיים תקן לקביעת איכותם הבקטריאלית של מי הרחצה בנחלים ובים. התקן המומלץ שנכתב ומיושם על ידי משרד הבריאות לאיכות מי ים בחופי רחצה מוכרזים נקבע בשנת 1992 ואינו תואם את המדדים המקובלים בעולם המערבי כיום. לטענתם, התקן אינו מעוגן בחוק או בתקנות, ונראה כי לא עבר עדכון מאז שחובר לראשונה.

 

בנוסף טוענים בצלול כי משרד הבריאות אינו מבצע דגימות בחופים ובנחלים בתקופת החורף או בתקופות המעבר - אביב וסתיו. תוצאות הניטור המתבצע על ידי משרד הבריאות מפורסמות באתר האינטרנט של המשרד בעונת הרחצה בלבד ומפורסמות ברדיו בעת סגירת חוף לרחצה או בעת הזרמת ביוב אל החוף. בשאר ימות השנה, טוענים אנשי העמותה, אין כל נגישות באתר משרד הבריאות לנתוני דיגום. איגוד ערים דן אינו מפרסם את תוצאות הניטור כלל.

 

זיהום חמור במיוחד העולה מעל התקן המומלץ של משרד הבריאות נמצא בחוף זבולון בהרצליה, חופי גורדון ופרישמן בתל אביב וחוף ירושלים בבת-ים. לעומת זאת בחופי חדרה לא נמצא זיהום חמור כי אם זיהום בינוני בלבד.

 

רמות זיהום גבוהות במיוחד של תרכובת אורגנית בעלת רעילות גבוהה נמצאו בנמל חיפה, במעגנות עכו, מכמורת, הרצליה, תל אביב ואשדוד. זיהום זה נובע מכלי השיט והמתקנים הימיים באזורים אלו.

 

בסיכומו, ממליץ הדו"ח להתחיל פעילות ציבורית אגרסיבית לקידום חקיקה מחייבת, בדמות תקנות, לאיכותם הבקטריאלית של מי ים בחופי רחצה. תקן מסוג זה חייב עדכון והתאמה מבחינת האינדיקאטור המיקרוביאלי והערכים המותרים, ויקטין את הזיהום הבקטריאלי בים בצורה ניכרת.

 

"אנו פועלים לפי התקנות" 

 

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "עיריית הרצליה מזרימה לים מי קולחין מטוהרים על-פי ההנחיות המחמירות ביותר של משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה. בימים אלה נמשך תהליך שדרוג מכון הטיהור של הרצליה בהשקעה של כ- 50 מיליון שקלים ובסופו יוזרמו לים מי קולחין מטוהרים ברמה גבוהה עוד יותר. כזכור בית המשפט כבר קבע כי עמותת צלול הוציאה את דיבתה של עיריית הרצליה רעה וחייב אותה לשלם פיצוי כספי בגין ההכפשות נגד עיריית הרצליה".

 

בעיריית נהריה אומרים כי "הזרמת השפכים לים הופסקה ב-9 בינואר 2005 - מועד תחילת הפעלתו של מכון הטיהור האזורי. לנוכח העובדה שהמאגר הצמוד למכון הטיהור יתמלא בחודשי החורף האחרונים, הוזרמו לים מי קולחין וזאת באישור המשרד לאיכות הסביבה ולאחר שבוצעו בדיקות של מי הקולחין בהתאם לדרישות - תנאי ההזרמה של המשרד לאיכות הסביבה".

 

מעיריית אשדוד נמסר כי פרטי הדו"ח אינם ידועים להם וכי עיריית אשדוד כבר מזמן איננה מזרימה שפכים גולמיים לים.

 

מחברת חיפה כימיקלים נמסר כי המפעל מזרים קולחין מטוהרים בהתאם לאישורי הרשויות המוסמכות.

 

"התקן לזיהום כימי יפורסם בקרוב"

 

זאב פיש, המפקח הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, אומר כי בניגוד לטענת צלול יש תקן רשמי לקביעת איכותם הבקטריאלית של מי הרחצה בנחים ובים. לדבריו, מדובר בתקן מהמחמירים בעולם. "בנוסף", אומר פיש, "משרד הבריאות מפתח תקן כימי בריאותי לאיכות מי הים בחופי הרחצה והוא יפורסם בקרוב. בינתיים עובדים על פי פרמטרים כימיים מחמירים, אנו המדינה הראשונה בעולם שמיישמת זאת".

  

בנושא ההודעות על משרד הבריאות על סגירת חופים שנעשות רק בעונת הרחצה, אומר פיש כי בחוץ לעונת הרחצה, הרחצה בים אסורה.  

 

איגוד ערים דן לאיכות הסביבה ולביוב מסר בתגובה כי "האיגוד מזרים בהיתר של הרשויות הרלבנטיות את הבוצה לים. עם זאת, הנהלת האיגוד שמה לעצמה כמטרה לשים קיץ לזיהום הים ולכן בשנתייים האחרונות היא מקדמת במרץ את הפרויקט למיסוד פתרון יבשתי לבוצת השפד"ן, במאמצעות טכנולוגיית הטיפול התרמי, הנחשבת בכל העולם לפתרון סביבתי מוכח והמתקדם, שמיושמת בהצלחה במרבית המדינות העולם המערבי מזה למעלה מ-30 שנה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נחלים מזוהמים ועמוסים חומרים מסוכנים
צילום: עזר פישלר, עמותת צלול
צילום: אלעד גרשגורן
זיהום חיידקיים ומחוללי מחלות
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים