ברק לפוליטיקאים: "אל תנסו להשפיע על שופטים"

האם שיטת מינוי השופטים בישראל ראויה, וכיצד ניתן לייעל אותה? בצל הוויכוח הנוקב בשאלה, והקריאות מימין לכונן בית-משפט לחוקה, עמדה היום (ב') סוגיית המינוי במוקד פאנל משפטי, שנערך בכינוס לשכת עורכי-הדין באילת.   

נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרון ברק, פתח בשאלה היפותטית: "בואו נניח שאנחנו מקימים מדינה חדשה בשם 'רוריטניה'. "עכשיו כולנו נשאל את עצמנו שאלה אחת - מהי מידת המעורבות שאנחנו רוצים שתהיה בבחירת שופטים לגופים הפוליטיים - הכנסת, הממשלה או אחד השרים. האם בכלל צריכה להיות מעורבות פוליטית בבחירת שופטים?"

"כולכם קראתם אלפי פסקי-דין שכתבתי", אמר השופט. "אף אחד מכם לא יודע לאיזו מפלגה הצבעתי. גם המשפחה שלי לא יודעת. זה כל-כך חשוב שלא יינתנו לשופטים פתקי זיהוי פוליטיים. אני מבין את הפוליטיקאים שרוצים להשפיע, אבל המסלול הנכון הוא לא להשפיע על השופטים, אלא לקיים דיאלוג על פסקי-הדין בין הרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת. אני לא שואל מועמד לשפיטה אם הוא ימני או שמאלי, או מה דעתו על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

ח"כ גדעון סער (ליכוד) הסכים עם חלק מהדברים, אך על חלקם האחר חלק. "אני לא מציע לשנות או להחליף את השיטה לבחירת שופטים", אמר, "אבל אני חולק על כך שיש פלורליזם בבית-המשפט העליון. הצעתי לערוך שימועים למועמדים לעליון. הרבה פעמים אנחנו לומדים על השקפת עולמם החוקתית רק אחרי שהם יושבים על כס השיפוט".

המשפטן פרופ' יעקב נאמן הצביע על החיסרון שקיים לדעתו בשיטה הקיימת: "מאז קום המדינה, אף עורך-דין מהשורה לא

 התמנה לבית-המשפט העליון, מבלי שעבר בפרקליטות המדינה או במנהל הציבורי. זו לקות גדולה בהרכב השופטים". פרופ' נאמן תהה על הסמנטיקה בה השתמש בעבר ברק, כשהתייחס למועמדת רות גביזון: "מה ההבדל בין אג'נדה לבין פוליטיקה? הלא שתיהן השקפות עולם על הפרטי לעומת הציבורי". לדבריו, "השקפת עולמה של שופטת איננה רלוונטית לגבי המינוי".

עו"ד חאלד זועבי, יו"ר לשכת עורכי-הדין במחוז הצפון, הלין על כך שאחוז השופטים הערבים המכהנים כיום נמוך משמעותית משיעור עורכי-הדין הערבים. הוא קרא לחפש דרכים נוספות כדי לאתר מועמדים ראויים לשפיטה. "אני חושב שזה חשוב לחברה הישראלית, למדינה ולציבור הערבי, שיהיו יותר שופטים ערבים".

ח"כ מיכאל איתן, לשעבר יו"ר ועדת החוקה וממבקריו התקיפים של ברק וה"אקטיביזם", עורר כצפוי סערה: "הופר האיזון בין הכנסת לבין הרשות השופטת", אמר. "הדברים צריכים לבוא לידי הסדר במשטר חוקתי. ריכוז כוח בידי רשות אחת זה דבר שהאזרח צריך לפחד ממנו. שאלה כגון: כמה המדינה מוכנה לשמור על השבת כדי לשמור על הציביון היהודי, היא לא שאלה משפטית, אלא ציבורית". הוא הוסיף: "השקפת עולמו של שופט בעליון לא שווה יותר מהשקפת עולמו של מיכאל איתן, או של רוכל בשוק".

איתן פנה לנוכחים ואמר: "אתם לא יודעים איזו שערוריה זו הוועדה לבחירת שופטים. החוק קובע שהכנסת מחליטה כמה שופטים יכהנו בעליון. ב-2003 קיבלה ועדת החוקה המלצה שיכהנו 15 שופטים. החוק בוצע? למישהו איכפת שהוועדה לבחירת שופטים מפרה את החוק? שאול יהלום סיפר לי ששיכנעו אותו לבחור במועמדת אחת, ובתמורה הבטיחו לו שהמועמדת שלו תקבל מינוי בפועל".

גלגולה של אג'נדה

לגבי פסילת מועמדים בגלל האג'נדה שלהם, אמר ח"כ איתן: "הבעיה היא המסר שהפסילה משדרת לכל השופטים, ולפיה לשופט עם אג'נדה לא מתאימה - אין סיכוי להתקדם. גם בוועדה לבחירת שופטים יש פוליטיקה. שופטים יודעים שכדי להתקדם הם צריכים ללכת לנשיא".

פרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר, אמר: "מערכת בתי-המשפט שלנו היא מערכת עצמאית, הוגנת ולא מושחתת. אם יש טענות על כך שלא מונו מספיק שופטים לעליון, צריך לבוא בטענות לשר המשפטים שעומד בראש הוועדה. בתקופתי לא היו דילים. דילים זה אסון. פניתי לעורכי-דין מהמובילים בפרקטיקה הפרטית, והם לא רצו לעזוב את המשרדים שלהם ולעבור לשפיטה".

שופט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, הרשה לעצמו לגלות לקהל סוד: "הטענות לגבי הרכב השופטים בעליון באות מצד אנשי ימין. בדקתי את שופטי העליון, לא את אלה המכהנים כיום ואני יכול לומר - הימין לא נמצא שם במיעוט". 

ובשולי הכינוס באילת: השופט ברק הזים שמועות ולפיהן הוא יימנה עם רשימת המועמדים לתפקיד נשיא המדינה. עם פרישתו בעוד ארבעה חודשים, בישר, בכוונתו להקדיש את זמנו לכתיבת ספרי משפט.