נו, אז הגיע הזמן להפגיש את ההורים

מהרגע ששיחררתם את הבשורה על כוונתכם להינשא, השעון מתחיל לתקתק עד לקיומו של מפגש ההורים. ייתכן שלהורים שלכם יצא כבר להיפגש פה ושם, ואולי לא. בכל מקרה, עכשיו צריך להכין מפגש רשמי. איך עושים את זה, ומדוע זה כל כך מאיים? מה כל כך מפחיד בערב בו מתערבבים ההורים שלו וההורים שלה, בני הזוג כמובן, אולי אחים, אולי קרובים נוספים, אוכל ושתייה, צחוקים (בתקווה) ותמונה למזכרת?

מחקר בשורשי החרדה מפני המפגש, שיש המכנים אותו "הדרבי", נוגע גם בסרטי פולחן מקומיים מסוג "חגיגה בסנוקר" ו"צ'ארלי וחצי", ובסרטי "פגוש את ההורים" האמריקאים, עם המפגש הקומי בין המשפחה היהודית הליברלית למשפחה הנוצרית השמרנית. 

על מנת להבין איך לעבור בשלום את מפגש ההורים, נפגשתי עם איריס ונועם, זוג טרי המצהיר על עצמו שעשה דוקטורט בנושא, ועם אלה, העומדת להינשא בקרוב. מתברר שגם לדרבי הזה חוקים משלו. קראו, שננו וישמו:

המטרה: שלא יהיו מכות...

אפשר אמנם בבית, אבל עדיף לקיים את האירוח במסעדה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

המקום: בנושא זה התקבלה המלצה גורפת לקיים את המפגש מחוץ לבית, במסעדה. כך אין שאלה על מי נופל עול האירוח, מי עוזב ראשון, ולא נשארים חלק מהמשתתפים לרכל על אלה שעזבו. סביבה ניטרלית גם מרככת פערים כלכליים ותרבותיים שיכולים להיות בין המשפחות.

הזמן: אין סיבה שהמפגש יימשך אל תוך הלילה. יציאה למסעדה יוצרת מסגרת של זמן ומסיימת את האירוע בשיא.

אופי האירוע: בחרו מקום פשוט, לא מסעדת יוקרה בעלת ניחוחות נובורישיים עם טעימות יין ואווירה רשמית. זה רק מוסיף לחץ. בסיפור ששמעתי על מפגש הורים מזעזע כיכבה הסיטואציה בה אחד המשתתפים, ברצונו להביע שביעות רצון מהמקום, אמר ש"המאובנים היו טעימים". מעברו השני של השולחן התקשו למתן את הארס למשמע הטעות (כוונת הדובר היתה, כמובן, להחמיא למתאבנים), וחזרו עליה כל הערב. זה לא יקרה לכם במסעדה פשוטה, שם לכל היותר תדברו בשבחם של הסלטים. "אני לא אומרת שכדאי לערוך את מפגש ההורים בדוכן שווארמה, אבל במסעדה מזרחית טובה, בהחלט כן", אומרת איריס. ואלה ממליצה: "אם העונה מאפשרת, כדאי לקיים את המפגש במסעדה על חוף הים, מקום מרגיע המוריד את הלחץ".

המוזמנים: יש המזמינים רק את ההורים, ויש המרחיבים למפגש משפחות, ומזמינים גם אחים, סבים, דודים וכולי. נועם: "מומלץ למפות את פוטנציאל הנפיצות ולהימנע מלהזמין אנשים בעייתיים, כמו דוד שטקט אינו דווקא הצד החזק שלו. אם מזמינים רק את ההורים ניצלים מעוד מלכודת - ההשוואה "למי יש ילדים מוצלחים יותר". אלה: "כדאי ללכת על קרבה ראשונה בלבד. אבל אם יש קרובת משפחה קלילה שיודעת להצחיק, רצוי להזמין אותה כדי שתתרום לאווירה". בנוסף, תכננו מראש את סדר הישיבה במסעדה בצורה אופטימלית שתיצור אווירה נעימה.

החשבון: החליטו מראש מי משלם, והכי יפה שהזוג עצמו משלם. אפשרות נוספת היא שהזוג יארח את המפגש בביתו. בכל מקרה, הודיעו מראש מה הוסכם לגבי התשלום כדי למנוע מבוכה עם קבלת החשבון.

הגבולות: כדי להימנע מעימותים ומרגעים מביכים במהלך הערב, "אנחנו הבהרנו מראש להורים שבמפגש הזה לא מדברים על כמה דברים", אומרים איריס ונועם. "על כסף (מי משלם על מה בחתונה), העתיד (קריירה וילדים), החתונה עצמה, ואף לא על נושאים הרגישים למי מבני מהמשפחות. את השיחות על כסף כל אחד מאיתנו עשה עם הוריו, וכך למעשה לא היתה אף סיטואציה בה ההורים דנו ביניהם על הכסף, ובוודאי שלא במפגש".

מנהגים: האם יש במשפחותיכם מנהגים הנוגעים למפגש? אלה מספרת כי בעדה הגרוזינית נהוג כי משפחת החתן מארחת את מפגש ההורים, וכן נהוג שההורים קונים מתנות לבני הזוג: הורי החתן קונים לכלה תכשיט, והורי הכלה מעניקים לחתן שעון. אם מתארחים, מקובל שהאורחים מביאים מתנה לבעלי הבית.

קוד הלבוש: כבדו את הנוכחים בלבוש יפה ואלגנטי מהרגיל, אך כזה שתרגישו בו נוח. ודאו מראש שאין פער גדול מדי בין המוזמנים ושאין מישהו שיגיע בג'ינס ומולו מישהי שתפרה שמלת ערב נוצצת.

עצה - להנמיך ציפיות

קרוב לוודאי שאינכם מצפים שמהמפגש הזה תצמח ידידות אמיצה בין ההורים, למרות שגם זה יכול לקרות. אל תצפו לערב מושלם, כדי שלא תתאכזבו. כוונו לכך שיהיה נעים, קצר, ויעבור בשלום.

ויש גם גימיק לקינוח: גם במסעדה אפשר לייחד את האירוע מסתם ארוחה בחוץ. "אמא שלי קנתה שלושה זרי פרחים, נתנה למלצר בהיחבא וביקשה ממנו לתת זר לכל אחת מהנשים - לשתי האמהות ולי, הכלה. זה היה קצת מביך, כמובן, אבל גם מיוחד", מספרת איריס.