האורגזמות שלה היו הטחת אשמה
היא ראתה את הכומתה האדומה, את המדים המיוזעים, והתיישבה לידי בבית קפה. בחנה את פניי שהזכירו לה דם על הידיים ונהנתה לראות את התיעוב מקרוב. לא יודע למה הלכנו לסרט, למה ישבנו בגינת רחוב עד מאוחר, למה היא אמרה שהיא גרה לא רחוק, ולמה שכבנו בכלל. היא אמרה שהמצפון שלי לא צריך להיות שקט רק בגלל ששכבתי עם ערביה, ואני אמרתי שהנקמה שלה ביהודים ממש לא לעניין אם היא חושבת שהיא שלטה בי לילה שלם. סיפור אהבה מסוג אחר
היתה לי פעם חברה ערביה, נציגה של ארגון סעד בינלאומי. ילידת ארצות הברית, בת להורים נוצרים, אבא מאירלנד ואמא מלבנון. אמרה שהיא ערביה ולא רציתי להתווכח. עיניים כחולות, שיער ג'ינג'י בגוון חום, מבטא דרומי ואף מילה בערבית או בעברית. היא ראתה את הכומתה האדומה, את המדים המיוזעים, שמעה את האנגלית הרהוטה והתיישבה לידי בבית קפה. בחנה את תווי פניי הסדוקים שהזכירו לה דם על הידיים ונהנתה לראות את התיעוב מקרוב.
לא יודע למה הלכנו לסרט, למה ישבנו בגינת רחוב עד מאוחר בלילה, למה היא אמרה שהיא גרה לא רחוק, ממש מעבר לפינה, ולמה שכבנו בכלל. היא אמרה שהמצפון שלי לא צריך להיות שקט רק בגלל ששכבתי עם ערביה, ואני אמרתי שהנקמה שלה ביהודים היא ממש לא לעניין אם היא חושבת שהיא שלטה בי לילה שלם. "לא מיהרת כמו כלב למלא אחר כל בקשה שלי?" שאלה.
"זה מה שרציתי", עניתי.
היתה בינינו לשון חיבה סטריאוטיפית
לא גרנו יחד, אבל הרביתי לישון בדירה השכורה שלה בתל-אביב.
באתי מהבסיס, והיא קיבלה את פניי עם מאכלים מזרחיים.
"איך שאתם יודעים להתחנף", אמרתי. היתה בינינו לשון חיבה סטריאוטיפית.
"תשטוף את הדם מהידיים לפני שאתה מתיישב לאכול", אמרה בעודה עורכת את השולחן.
"תשטפי את אבקת השריפה לפני שאת נכנסת למיטה", ליקקתי את בטנה.
"יהודון עלוב", אספה אותי אל בין שדיה. היא ידעה לנהל מדיניות שלמה מעל לגופה.
"אני לא מבין מה יש במוות שאני לא מת", שקעתי בתוך רכותה ופרצתי בבכי.
ככה זה נגמר תמיד. היא גבתה ממני דמעות על כל ערבי שהרגתי. הפשיטה ממני את המדים, חלצה ממני את הנעלים הצבאיות והשכיבה אותי לישון במיטה הזוגית. התעוררתי למחרת בבוקר והמדים מכובסים ומגוהצים והנעלים מצוחצחות. שכבנו והיא אמרה שאשמור על עצמי כשאני יוצא להרוג ערבים.
המצפון שלנו נעשה חולני. היא טלפנה אל אמא שלה ביוסטון ושאלה איך מכינים עוגיות לבנוניות שאני יכול לקחת לצבא. חילקתי לחברים שלי במארבים עוגיות של ערביה, והעברנו את הזמן בלימוד בעל פה של משלים עממיים שאמא שלה לימדה אותה, גם כן בטלפון.
אתם מדברים יפה, ואנחנו מניחים מטעני חבלה
ייסורי המצפון הכי מוצלחים שלנו היו ביחסי המין.
"אתם יודעים לדבר יפה", הרימה כלפיי את ישבנה הערום. "למדתם לשלוט במילים. יש לכם אופי מזוין של מילים. לא משנה כמה שאתם לא צודקים, אתם יודעים איך להראות לכולם שאתם צודקים. אין לכם מתחרים. פאק יו. השתלטתם לנו על הצדק. מילים, מילים, מילים. חבל שאנחנו לא יודעים לדבר יפה כמוכם. אתם מדברים יפה, ואנחנו מניחים מטעני חבלה".
נשכתי את הפטמות שלה עם אופי של חקירה בטחונית, והיא הסתכלה עליי במבט שמוריד את היהודים שאולה.
"חינכתם את העולם לא לדבר נגדכם", אמרה כשאני לופת את ירכיה בין רגליי. "קצת ביקורת ואתם כבר נעלבים, כאילו המצאתם את העלבון, אבל מה לעשות שהחוקים שלכם נגד ערבים לא בסדר".
דחפה אותי מהמיטה כמו התקוממות עממית
"תהרגי אותי אם אני מבין איך את מסוגלת לשכב עם אחד כמוני שהורג את האחים שלך", התפעלתי מהיכולת שלה להתפתל סביבי.
"היהודים הם חלום הזוועה שלי", נגסה באבר המין שלי בשיניים חודרות. "חלום מרתק. הבוז המקסים שלכם נגד כל העולם מעורר בי תחושה אסתטית. המלחמה שלכם נגדנו נראית עליכם נהדר. אתם יפי-תואר כבני אדם בזויים. נראים נפלא עם חוסר ההתחשבות באף אחד. אתם לא מתביישים בצורה מעוררת קנאה".
דחפה אותי מהמיטה כמו התקוממות עממית, וראיתי שהפטמות שלה נשלפות כמו סכינים.
המדינה הזאת היא נקמה אידיוטית בקוזאקים המיתולוגיים שלכם
האורגזמות שלה היו הטחות אשמה. "הצדק שלכם", אספה אותי חזרה אליה, "זורם כמו ביוב בחוצות של כפר ערבי. אתם מסריחים אותנו".
"כנסי לי אל העין המכוונת", כיוונתי אצבע אל בין רגליה.
"יש לכם נוסח דיבור מקומם", הובילה אותי אל תוכה. "איך ייתכן שעם אחד מצליח לצבור בתוכו כל כך הרבה טיפשות. מרוב גלות בהיסטוריה שלכם, אתם ממש מטומטמים. בלאדי ג'וּז. המדינה הזאת היא נקמה אידיוטית בקוזאקים המיתולוגיים שלכם".
ראיתי שהאורגזמה שלה מתאחרת וסיפרתי על שני לבנונים שהרגנו בטעות.
"גם אתה ירית?" שאלה.
"אני נתתי את הפקודה".
צווחה את כאבה וגמרה. הידקה את רגליה מעל לישבני ואמרה שהיא רוצה שאקבר חיים.
"אי אפשר להאמין שאת ערביה", אמרתי לאחר הפעם האחרונה ששכבנו. לא יכולתי להיגמל ממשפטים כאלה, אבל בפעם האחרונה ההיא, היא חשבה שאני מגזים.
"את לא באמת ערביה", ניסיתי לתקן. "אבא שלך אירי".
"אני אוהבת אותך יותר מכל גבר אחר שאהבתי אי פעם", אמרה, "אבל אני רוצה שלא תחזור לכאן יותר".
הבלוג של סבסטיאן
לפנייה לכתב/ת 
