בהיאחזות הנח"ל בסיני
חשבתם שנפטרנו מהרטרו לסבנטיז? תחשבו שוב. תוכנית המציאות "בית שנות ה-70" מחזירה את משתתפיה לחיים לפני הסלולר
12 צעירים אמריקאים נדרשו להתפשט מהאייפודים והטלפונים סלולאריים שלהם. "האייפוד מגדיר אותי", אמר אחד מהם בעצב נוגה. הם אולצו בכפייה להתרגל לטלפונים עם חוגה. "לוקח המון זמן לחייג ככה". והאכזרי מכל: הם הוכנעו להיזכר (בעזרת מוחם!) במספרי טלפון של בני משפחה חברים.
12 צעירים שחשבו שזכו להצטלם לתוכנית בסגנון "העולם האמיתי", קיבלו מMTV מתנה בסגנון הרטרו: לחיות בבית שכמו הועתק אחורה בזמן אל שנות ה-70 של המאה ה-20, על דמדומי מלחמת ויאטנאם שלה ופריחת הזמש. משתתפי תוכנית המציאות "בית שנות ה-70", שמשודרת בארץ ב-VH1, שוכנו בבית אחד שחוקיו נוקשים: יש לחיות, להתלבש ולדבר שבעים ואסור לאזכר את העתיד.
ב-2005 רשת MTV החליטה להחיות את הסבנטיז. שוב. חשבנו שנפטרנו מהרטרו של הסבנטיז כשהניינטיז הלכו בדרך כל עשור. משום מה כושר השרידות של העשור הזה מגלה נחישות של זומבי. וידאנו הריגה וביצענו קבורה חוזרת. היינו יכולים להכות במעדר את ג'סיקה סימפסון ומכנסוניה אבל אז באה מדונה ובהינף תספורת פארה פוסט הפשירה את הגופה.
MTV מיהרה לציית לטרנד. 6 בנים ו-6 בנות, כמעט כמו הבריידי באנץ', אנוסים להתנועע בבגדי פוליאסטר וליצור את החור שאינו קיים באוזון באמצעות ספריי לשיער. עליהם לחטא את לשונם בסלנג שנוצר בעשורים מאוחרים, ואיך לא, להתנסות במשימות שמעבירות את רוח התקופה.
מאחורי תוכנית המציאות של MTV אין משמעות או אמירה, רק תיעוד תגובות כמו "מכנסיים גבוהות זה נורא לא נוח". ה"עתיד" מסתכם בטלפונים ניידים (שאגב הומצאו בסוף שנות ה-70), באזכור סדרות כמו "אי הפיתויים" ובמלה העתידנית "אוסם".
אך בניגוד לסדרות מציאות אחרות שנבטו בערוץ, נוכחים כאן בשפע צחוקים פרודיים על חשבון התקופה ועל חשבון הפתיים שנקלעו אליה. למעשה זהו "בית סיטקום שנות ה-70". בכל פעם שמושמעת מוזיקה, נערי האלפיים מחויבים לחקות את ג'ון טרוולטה ולרקוד את ריקוד ה"האסל". בעל הבית שלהם "אוסקר", שרק קולו נשמע (ווינק ווינק לצ'ראלי מ"המלאכיות של צ'ארלי"), מכריח אותם לרקוד את ה"האסל" באמצע הלילה או לפנות בוקר.
הזכייה אינה העיקר וניפוי המשתתפים לא תופס נפח משמעותי. במשימות כמו ניקוי מכוניות בקצב הדיסקו ותפקוד כצוות של ספינת האהבה, מה שחשוב זה הגרוב.
אי שם בתל אביב יושב לו ודאי יזם צעיר שמשתעשע ברעיון לייצר גרסה ישראלית לסדרה. אסור לדבר על העתיד? בעצם, מי דיבר על העתיד בשנות השבעים בארץ? תארו לכם - תריסר בני עשרים ומטה מוצנחים להיאחזות הנח"ל בסיני. לפני פינוי ימית, לפני מלחמת לבנון כשהצבא היה כל יכול וגולדה שלטה פה ביד רמה. הבנות ילבשו חצאיות. הבנים יחוו הלם קרב. סאדאת יבוא לביקור פתע. היו זמנים בהם הכוכבים לבשו מדי זית וסרט כמו "הלהקה" היה שלאגר. "הלהקה"? זה לא יעבוד פה. התבגרנו. אנחנו כל כך אחרי זה.
מתוך "שיגעון המוזיקה". חייבם לרקוד כמוהו
צילום: פוסטר הסרט
"בית שנות ה-70". אוסם
מומלצים
