מתים על כרתים

"סיגה סיגה" - לאט לאט ביוונית - זה המוטו המכתיב את קצב החיים באי כרתים. כמו באיים רבים אחרים, גם בכרתים דומה שהתושבים נהנים מחיי אדישות ונירוונה. שום דבר לא בוער, ומה שאפשר לעשות מחר לא צריך למהר ולעשות היום. רק לנו, התיירים, אצה השעה וחמשת הימים שהקצבנו לעצמנו כדי למצות את הגדול שבאיי יוון בקושי הספיקו לנו.

• לחוויות, כתבות ומידע נוסף על יוון - לחצו כאן  
  

עד לפני כ-25 שנים היה כרתים שומם מתיירים. רק אז חל בו המפץ הגדול

ואופיו הבתולי שונה לבלי הכר. לא פחות מארבעה מיליון תיירים פוקדים אותו כעת מדי שנה, ובהם מספר לא מבוטל של ישראלים, המאוהבים בו עד כלות.

התייר המצוי יכול לשוטט בכל שעות היממה בהשקט ובבטחה בכל אתר באי מבלי שיבולע לו. עקומת הפשיעה בכרתים שופאת לאפס ונעילת דלתות אינה מקובלת כאן. תייר שישכח חפץ כלשהו באחד מאתרי הבילוי - מירב הסיכויים שימצא את האבידה במקומה, לצד פנים מחייכות, שכן הסיסמה "הסבר פניך לתייר" היא קודש הקודשים בכרתים.

חוויה מיוחדת במינה היא הנסיעה באוטובוס המקומי הבינעירוני, המשוטט בתדירות די גבוהה בכל אתרי האי. תעריף-נסיעה של יורו אחד בלבד יספיק לתייר כדי לגמוא באמצעותו מרחק של 100 ק"מ. האוטובוס מהודר, בן קומותיים, ומצוייד במושבים נוחים ורכים ובמזגן - ממש כמו אוטובוס תיירים, אבל בתעריף זול לעין ערוך. טיול יומי מודרך למספר אתרי תיירות יעלה, לעומת זאת, כ-40 יורו ליחיד. נסיעה במונית מיוחדת עם נהג מדריך כ-50 יורו, ושכירת רכב מהקטגוריה הנמוכה ביותר מסתכמת ב-25 יורו ליום, לא כולל ביטוח.

עץ המשאלות

ים של עצי זיתים - כ-20 מיליון בסך הכל - עוטף את כרתים, אבל רק עץ אחד הוא עץ משאלות. בכפר פודלה שבמערב האי, מקום הולדתו של הצייר הנודע אל-גרקו, גדל העץ אליו נוהרים המאמינים בישועה שתצמח ממנו. העץ הזה, בעל הגזע העבות, אמור לתת מענה

הולם לאשה עקרה, לצעירה שהגיעה לפירקה ולא מצאה חתן, או למי שמחלה קשה פקדה אותו וגם למי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו.

הכפר, פודלה, התפרסם גם ככפרן של רוקמות התחרה האמנותית, מעשה ידן של "הנשים בשחור", העוטות תמיד מחלצות שחורות על גופן. כתונת פסים או מפת שולחן הן מזכרות נפוצות בקרב התיירים המבקרים כאן. ואם זה לא מספיק, נודע הכפר גם בעבודות הקדרות האמנותיות המיוצרות בו ובכוורות הדבש - אחד מענפי הייצוא העיקריים של כרתים.

סמוך לפודלה ממוקמת רתימנו - עיר-מפרץ מקסימה מהתקופה הוונציאנית. בעבר היתה זו עיר-מבצר, שחומת ענק מקיפה אותה. במבואות העיר מצוי אגם קורנה המרהיב, שבמעמקיו (70 מטרים) נעלמו לפני מספר שנים 4 צוללנים.

אבל, גולת הכותרת של כרתים היא, לטעמנו, העיר חאניה - בעבר בירת האי. מסביב לנמל הוונציאני המקיף אותה, לא רחוק מהגבול האיטלקי, קיים רובע עתיק ויפהפה, עם סימטאות ציוריות צרות, המאוכלס בשווקים מיוחדים לעור ולתבלינים, בחנויות לדברי מזכרת, בטברנות ובבתי-קפה. וישנה גם הנקודה היהודית: בית כנסת, שמאז שנחרב במלחמת העולם השניה ועד לשיפוצו בשנים האחרונות, שוכנו בו חסרי בית. כיום הוא מתוחזק כידי נדבנים יהודיים ונערכות בו תפילות, ומעת לעת אף טקסים יהודיים. ליד בית הכנסת פועל "מקווה" וסמוך לו בית-קברות מתקופת כיבוש הטורקים ובו מספר קברים יהודיים.

להזדקן בכושר

קסם מיוחד יש למפרץ מירבלו, שמסביבו בנויה עיירת הנופש אגיאס ניקולאוס. העיירה בנויה כולה על גבעות והטיפוס בכבישים התלולים מקשה מאוד על המבקרים בה, הזקוקים לכושר גופני כדי לפסוע ברחובותיה. תושביה הקבועים נאלצים להתמודד

מדי יום עם הקשיים הטופוגרפיים, אבל אנחנו פגשנו שם ישיש בן 100 הנוהג לצאת מדי יום מביתו לטיול של אחרי הצהריים, מבלי שתנאי המקום ניכרים על פניו.

גולת הכותרת של העיר היא המוזיאון הארכיאולוגי, אחד המוזיאונים המרשימים ביותר בכרתים ובו יצירות אמנות - ביניהם פסלי זהב ונחושת - מתקופת האבן ועד למאה השניה לפנה"ס. בסמוך לאגיאס ניקולאוס מצוי אתר החפירות לאטו ובו שרידי עיר עתיקה מהמאה ה-2 לפנה"ס שנשתמרו היטב. מלבד האוצרות האמנותיים, משתקפים מול הים נופים עוצרי נשימה. לא פלא איפוא, שהדורים, מושלי המקום בעבר, בחרו דווקא במקום הזה לקבוע את משכנם.

בקרבת אגיאס ניקולאוס נמצא אי הסלעים ספינולונגה, שהתפרסם במבצרים הוונציאנים שלו והפך ברבות הזמן לאי-מצורעים. כיום זוהי רק חתיכת הסטוריה והתיירים שטים אליו, ממש כמו שהם שטים לכלא אלקטרז שבפאתי סן פרנסיסקו. כמטווחי קשת משם נמצא אגם וולוסמני - אתר המרחץ של אלת החוכמה, אתנה, גם ממנו נשקף נוף מרהיב.

הליכה לקנוסוס

כמעט שכחנו את הרקליון , בירת האי, ולא בכדי. מלבד היותה עיר מאובקת וקשת נשימה, אין בה אתרים מרשימים, זולת קנוסוס - אתר החפירות הגדול ביותר בכרתים, המצוי במרחק של חמישה ק"מ ממנה. כאן אפשר להתהלך בשרידי אולמות מרהיבים שנשתמרו להפליא כארמון מלכותי, להתבונן בכדי ענק שבהם איחסנו בני כרתים דאז שמן ומזון, וללטוש

עיניים בציורי הקיר הנהדרים. חלק ניכר מהממצאים של קנוסוס שמור במוזיאון הארכיאולוגי בהרקליון, הפתוח בכל ימות השבוע בין השעות 10:00-18:00 (טלפון: 30-81-226092).

לאורך החוף הנושק לעיר מצויה העיירה חרסוניסוס. גם שם איזור תיירות שוקק חיים. רחובה הראשי של העיירה הוא רחוב מסחרי לכל דבר ובו מאות חנויות - רבות מהן לתכשיטים ולמזכרות במחירים עממיים. בטיילת של העיירה פועלים עשרות בתי מלון, בהם מתארחים בדרך כלל גם התיירים מישראל.

שלושת המלונות המובילים, בעלי חמשת הכוכבים והפופולריים בקרב תיירי ארצנו, הם ה"רויאל מארה" (כ-150 יורו ללילה בתנאי חצי פנסיון); ה"כרתה מאריס" וה"קנוסוס מארה" (100-120 יורו ללילה בתנאי חצי פנסיון). שלושת המלונות מציעים חדרי בונגלו הפזורים על פני שטח גדול. יש, כמובן, גם מלונות צנועים וזולים יותר, שתעריפיהם נעים בין 40 ל-60 יורו ללילה.