"חשוב מבין-לאדן, דרמטי מסדאם"

"הוא היה האיש שאיים להפוך את כל האזור לזירת קרב של הג'יהאד", אומר ד"ר קהתי. "מדובר באיש מאוד דומיננטי, אדם שבעצמו נהג לכרות את ראשיהם של הזרים שנתפסו בעיראק. יש חשש ממשי מפעולות הטרור שיוצאות מבית מדרשו, ולא לחינם הפרס על מידע שיוביל אליו עלה במרוצת הזמן מ-5 מיליון דולר ל-25 מיליון".

לפני כשנה נפצע זרקאווי בניסיון התנקשות אמריקני, אך מאז החלים וחזר לפעול ולהטיל אימה על אזרחי עיראק והאזור. ד"ר קהתי מסביר כי הוא נחשב לדמות דומיננטית במפת הטרור, לעתים אפילו יותר מאוסמה בין-לאדן, איתו ניהל ככל הנראה קשרי מידע באמצעות האינטרנט. "הוא מופיע, משדר עוצמה, יש לו בין כמה מאות לכמה אלפי תומכים".

מכה קשה, אך לא אנושה

בעיניו של פרופ' אמציה ברעם, מומחה לנושא עיראק מאוניברסיטת חיפה, מותו של זרקאווי "מסמל את ראשית הסוף של המרד הסוני ושל ארגון אל-קאעידה בעיראק". לדברי פרופ' ברעם, תהליך חיסול המרד וארגוני הטרור ייקח עוד מספר שנים ותהיינה עוד אבדות כבדות, אך כבר ניתן לראות את סופו.

"המכה שספג היום ארגון אל-קאעידה היא קשה אך אינה אנושה, מאחר שזרקאווי מהווה בעיקר סמל. עם זאת, מדובר בסמל

 חשוב מאוד, שמשפיע מבחינה מוראלית על המורדים שקיבלו ממנו את השראתם. גם מבחינה ארגונית, היה זרקאווי המבצע היעיל ביותר של פיגועים המוניים - בעיקר נגד שיעים, על-ידי מכוניות תופת ומתאבדים". פרופ' ברעם הוסיף כי זוהי מכה גם לתמיכה השקטה אך הנרחבת שיש לזרקאווי בעולם המוסלמי הסוני. "אני מקווה שהדבר יוביל לריאליזם בעולם המוסלמי לגבי הערכת הסיכויים של הצלחת הטרור כמכשיר מדיני, אם כי אין בכך בטחון".

פרופ' ברעם צופה כעת שבין-לאדן ימנף את מותו של בכיר אנשיו בעיראק כדי לבצע פיגועים נוספים. "המוות פוגע בבין-לאדן ויש לצפות בקרוב מאוד לגילוי דעת מצידו, בו הוא יגדיר את זרקאווי כשאהיד וינסה לנצל את זכרו כדי להגביר את פעילות אל-קאעידה. מצד אחד, דוגמתו האישית תמשיך להיות מקור להשראה, אבל מצד שני, חיסולו יהווה תמרור אזהרה לטרוריסטים פוטנציאליים".

בנוגע להתייחסותה של ירדן בכלל ומשפחתו של זרקאווי בפרט למוות, טען פרופ' ברעם שעל הממשלה הירדנית למנוע כל ניסיון ליצירת פולחן סביב דמותו. "משפחתו של זרקאווי הודיעה לפני מספר שבועות שהיא 'מקיאה' אותו מקרבה, ולכן לא בטוח שיוקם לזכרו אוהל אבל. אם יוקם אוהל כזה, הדבר ישרת את הכוחות הקיצוניים במדינה".

קטיושות באילת, תאים בלבנון

טביעות אצבעותיו של א-זרקאווי מוכרות היטב גם במערכת הביטחון בישראל, בעקבות שורה של אירועי טרור במזרח התיכון - בהם שרשרת הפיגועים ברמת-עמון בנובמבר 2005, בה נרצחו 67 בני-אדם ונפצעו יותר מ-200. הפיגועים בוצעו בידי שלושה מחבלים מתאבדים שהגיעו מעיראק. מחבלת מתאבדת נוספת לא הצליחה להפעיל את מטען החבלה שעל גופה. 

שמה של ישראל נקשר לפעולותיו של א-זרקאווי לפחות בצורה עקיפה בסוף 2005, כאשר מטח רקטות בקוטר 107 מ"מ נורו לצפון הארץ

 משטח דרום לבנון. בישראל הודו כי ארגונים פלסטיניים הקשורים לג'יהאד העולמי עומדים מאחורי הירי, וקבלת האחריות לאירוע באתר האינטרנט של אל-קאעידה מטעמו של זרקאווי רק אימתה את ההערכה. עוד קודם לכן, באוגוסט אשתקד, נורו מספר קטיושות מאזור ירדן לעבר עקבה ואילת. אחת מהן נחתה בעיר הדרומית, ובאירוע נהרג חייל ירדני. גם מקרה זה נקשר לשמו של זרקאווי.  

במערכת הביטחון חוששים מהתפשטות ארגונו לסוריה וללבנון, ומשם הדרך לביצוע פיגועים נוספים נגד יעדים ישראליים קצרה. כבר בתחילת השנה נעצרו בלבנון 13 פעילי אל-קאעידה, בהם ירדני ופלסטיני, בחשד כי ביקשו להקים שם תשתית טרור, ככל הנראה - כשלוחה של זרקאווי.

"למרות ההישג הגדול, צריך לזכור שהטרור לא ייגמר היום", סיכם ד"ר קהתי את הפרשה. "אבל אין ספק שמותו של זרקאווי מהווה עבור תומכיו גם אפקט פסיכולוגי, כשמנהיגם שידע שהוא נמצא על הכוונת נהרג. אני גם לא פוסל מחלוקת פנימית שעשויה להיות היום בארגון. קודם כל הוא כמובן יוכרז כשהיד, על כל המשתמע מכך, וייתכן שגם יהיו פעולות נקם בדמות פיגועים שונים על מנת להוציא קיטור.

"אך ישנה מחלוקת מהותית לגבי העקרון, האם מותר או אסור לפגוע במוסלמים. גם נגד זרקאווי הייתה ביקורת על הפיגוע בירדן, בו נהרגו מוסלמים רבים אף שהמטרה הייתה לפגוע בזרים בלבד. הדבר עשוי להביא לתהליך מסוים בארגון במסגרת קרב הירושה, ואני סבור שיקח זמן עד אשר יתאוששו ויעמידו אדם בדמותו, שבאמת היה מאוד דומיננטי".