סוזוקי סוויפט - ועכשיו, למשהו שונה לגמרי

תערוכת הרכב של פאריז 2002. אני משפשף עיניים, ולא מאמין. מולי ניצבת באדום לוהט מכונית תצוגה קטנה, שרירית, מושכת להפליא. הסמל המוטבע עליה הוא של סוזוקי, היצרנית שנראה כי רשמה פטנט על ייצור מכוניות קטנות-יעילות-אפורות - ו"ספינת הדגל" שלהן היא הסוויפט העתיקה, שהחלה את דרכה אי-שם בשנות ה-80 וגם נראית כזו. באותם רגעים, קשה היה להאמין ששתי המכוניות האלה שייכות לאותו יצרן.

מכיר סוזוקי?

היום, כמה שנים אחרי וברחוב תל-אביבי קייצי, הסוויפט החדשה שופעת קסם. היא עדיין נראית מצוין. קטנה וחסונה, פחוסה מאחור ושרירית לפנים. כמעט מכל זווית היא מצליחה להיות מיוחדת. העיצוב המוצלח מצליח להסתיר ממד גובה נדיב של 151 ס"מ, שמביא עמו את השאלה האם מדובר כאן במיני, או סופר-מיני. התשובה היא ההגדרה הראשונה. בסיס גלגלים של 239 ס"מ צנוע אפילו מהדור היוצא של סופר-מיני אירופיות. כך גם נתון אורך של 360 ס"מ - קצר אפילו מזה של הפיז'ו 106 הננסית. ממד רוחב נדיב יחסית של 169 ס"מ, תורם למראה הכוחני. 

שינוי בתפיסה של סוזוקי. הסוויפט החדשה

גם בתא הנוסעים ברור המהפך שביצעה סוזוקי. הסוויפט החדשה מציגה קווים נקיים וברורים, שיוצרים תחושה איכותית. דוגמה טובה הוא השילוב המוצלח של מערכת שמע מקורית בסביבת הנהג, כמו-גם מחוונים ספורטיביים וברורים, עם מד סל"ד שנראה כאילו נשלף מאופנוע - לא מפתיע בהתחשב בחשיבות שתופסת חטיבת הדו-גלגליים של המותג. בגרסה היותר-יקרה (105 אלף שקל) שעמדה לרשותנו, מצאנו שש כריות אוויר, הגה מצופה עור, בורר הילוכים נאה, מחשב דרך, פיקוד נוח מההגה למערכת שמע וחישוקים קלים. יופי.

מצד שני, האיכות אינה קבועה, ופה ושם מתגלה חסכון קל. כך במקרה של תאורת פנים חיוורת, תא כפפות פשוט, כיסוי תא מטען זול ופתחי אוורור שאינם נסגרים. תפעול המחשב אינו נוח במיוחד, ופה ושם התגלו קצת יותר מדי רעשי פלסטיק רופף. לא מתאים לסוזוקי. זה אגב המקום להזכיר כי הסוויפט המגיעה אלינו, היא זו הנבנית ביפן, בניגוד לאירופים הזוכים למכוניות מתוצרת הונגריה.

מלפנים קל למצוא תנוחת נהיגה טובה, אך בסיס הגלגלים הקצרצר יחייב התחשבות מצד היושבים לפנים - למרות שיחסית לממדיו, מדובר בניצול נאה של המרחב. תא המטען קטן יחסית, ומבנה גבוה-קצר פחות שימושי מהרצוי.

אז איך היא נוסעת

הסוויפט שמגיעה אלינו מצוידת במנוע 1.5 ליטר, אך מוצעת באירופה גם בגרסת 1.3 ליטר או עם מנוע ה-1.3 טורבו-דיזל של פיאט. אלינו היא מגיעה באיחור של יותר משנה, כי היבואן המתין לתחילת יצור ביפן. למה? כי המחיר במטבע הזה כדאי יותר. ומה המשמעות של מנוע גדול יחסית בגוף קטן? ובכן, 102 כ"ס בעזרת תזמון שסתומים משתנה מביאים עמם ביצועים נאים - 170 קמ"ש ו-0 ל-100 ב-11.7 שניות. עם משקל (לא-קל) של 1,020 ק"ג, אפשר היה לצפות למעט יותר. 

ומה על היכולת הדינמית של הסוזוקי הקטנה? טוב תודה. אחדים עלולים אמנם לטעות ולהניח כי הקטנה השרירית ספורטיבית באופייה, אך לא כך הדבר. יש כאן מנוע נעים ובעל יכולת, אך תיבת ההילוכים אינה נמרצת במיוחד, ממהרת להעלות הילוך אך לא להוריד. מצד שני, כך המנוע אינו מגיע לתחום היותר רועש, והנסיעה ממשיכה על מי מנוחות. רוצים קצת יותר אקשן? תפעול ידני לתיבה מאפשר את זה.

ואחרי הכל, נקודת זכות נוספת לסוויפט - צריכת דלק. זו פשוט מצוינת, ועומדת על 15-14 ק"מ לליטר בנסיעה רגועה מחוץ לעיר. בתנאי מבחן מאומצים היא ירדה (בקושי) מ-10 ק"מ לליטר. מרשים מאד.

ומה על ההתנהגות? הסוויפט הנוכחית מהווה שינוי מרענן לעומת הדגם המנוח. היא נשענת על מערך מתלים במתכון אירופי מוכר (תמוכות מקפרסון מלפנים, קורת מתח מאחור) ונעזרת כמקובל בימים אלה בהגה כוח חשמלי. ברגע הראשון הוא מרגיש קל מדי, כאשר הקצב עולה הוא מתקשח מעט והופך מדויק יותר. מחוץ לעיר לא מרגישה הסוויפט קטנה מדי, אלא מגיבה באופן שקול וברור עם תת-היגוי צפוי. הבלמים עושים את עבודתם, אך מאבדים דיוק תחת עומס.

אין ספק. הסוויפט מייצגת שינוי מרענן, והיא מגיעה בזמן עבור היצרן והיבואן. אי אפשר שלא לחבב אותה. היא נראית טוב, מצוידת היטב, ועושה הכל בצורה נאותה. זו בהחלט לא מכונית עירונית מוגבלת, וגם אם היינו שמחים למעט יותר יכולת דינמית, היא עדיין שובה אותנו.

זכרו עם זאת שלא מדובר כאן בסופר-מיני יפנית, שמתמודדת עם אירופיות מודרניות. מידותיה של הסוויפט פשוט אינן הולמות זאת. בכל מקרה, ממחיר החבילה אי אפשר להתעלם. וכאן כבר מדובר כנראה בקלף החזק ביותר של הסוזוקי הקטנה.

החל מ-100 אלף שקל (שתי כריות אוויר בלבד, בלי חישוקים קלים ועוד כמה מותרות) עד 105 אלף שקל לגרסה שבחנו. זה לא מעט כסף אמנם, אבל נכון לשוק הרכב הנוכחי בישראל, מדובר באחת החבילות הטובות שקיימות. ועובדה זו מבטיחה לסוויפט הנוכחית הצלחה גדולה, שמגיעה לה.