הרכבת צריכה לתת תשובות

תאונת הרכבת המחרידה והמיותרת שאירעה אמש גבתה חיים מחמישה אזרחים, ופצעה כ-90 מהם. ללא ספק, מתאונות הרכבת החמורות שידעה המדינה, בדיוק שנה לאחר תאונת הרכבת הקטלנית ברבדים, בה קיפחו חייהם שבעה אזרחים, ולמעלה מ-200 נפצעו. שלוש ועדות חקירה הגישו מסקנות לאחר התאונה ברבדים, שלו יגישו מסקנות גם בעקבות התאונה של אמש.

כדי לעזור לוועדות החקירה השונות להגיע לאמת, ותוך ניסיון העבר בפעולת ועדות כאלה, ערך ynet סדרת שאלות נוקבות, שעשויות להאיר את הלא ברור. שאלות הנוגעות לאופן תפקוד מערך הרכבת אמש, אך גם כאלה הנוגעות בפתרונות אפשריים עתידיים. ובסוף, עוד שתי הערות קטנות.

השאלות

• יש פער עצום בדיווחים על משך הזמן בו שהה הטנדר על המסילה. הרכבת טוענת שמדובר בכמה עשרות שניות, עדים במקום מדווחים על שש דקות תמימות. גם בדבריו של מנכ"ל הרכבת אמש, ניכר פער עצום בלוחות הזמנים. "בין מספר שניות לדקה" אמר לינצ'בסקי. עוד אתמול התברר ל-ynet כי ישנן הקלטות של כל השיחות והדיווחים בנושא. מדוע לא משחררת הרכבת את המידע המדויק והמתועד?
  

• מדוע לא ענה נהג הקטר לקריאות לעברו על כי רכב עומד על המסילה. תשובתו של מנכ"ל הרכבת כי נהג הקטר אינו צריך לענות במכשיר המירס, אינה רצינית. אותנו לא מעניין כיצד - נהג הקטר חייב להיות זמין להתראות מסוג זה. אילו היה עונה, היה מתחיל לבלום מוקדם יותר ודבר לא היה קורה. מה קרה במקום, ומדוע לא מבהירה הרכבת מדוע נהג הקטר לא ענה לקוראים לו?

  
  

  
  

 תאונת הרכבת (צילום: עופר עמרם)

• כאשר נשאל על התצפיתן שעזב את מקום האירוע בשעה 10:00, "כי נגמרה שעת הלחץ", ענה מנכ"ל הרכבת כי בכל מקרה, תפקידו של זה אינו לדווח על רכב הנמצא על המסילה, אלא רק לתעד נהגים עבריינים. מדוע לא תודיע הרכבת שמהיום, התצפיתן גם יתצפת ויודיע במקרה ויש בעיה כלשהי לפני בואה של הרכבת?
  

• ועוד באותו נושא. עם תקציב של כמה עשרות מליארדי שקלים, נשמעת הטענה כי התצפיתן עובד רק בשעות הלחץ כבדיחה גרועה. לא רק שעלות העסקתו עוד מספר שעות ביום מסתכמת בכמה עשרות שקלים. מדובר אחרי הכל באחד המפגשים המסוכנים ביותר בארץ, לדברי הרכבת עצמה. לפחות שם, אם לא בכל מפגש, ראוי היה להשקיע קצת יותר באמצעי אזהרה. מדוע לא תודיע הרכבת לאלתר כי תצפיתנים יאיישו מפגשים מסוכנים במהלך כל היום, עם אמצעי דיווח מיידי לבקרת הרכבות?
  

• ועדת חקירת תאונת הרכבת הקטלנית ברבדים המליצה להתאים את מהירות הנסיעה המרבית המותרת לתנאים בשטח. במילים אחרות, המליצה להוריד את המהירות במפגשים מסוכנים. מדוע אם כך נסעה הרכבת שחצתה מפגש שידוע כמסוכן במהירות מרבית של 140 קמ"ש? מדוע לא מודיעה הרכבת לאלתר כי היא מורידה את מהירות הנסיעה במפגשים מסוכנים?
  

• האם יכולה הרכבת להמציא נתון המתייחס למרחק העצירה של הרכבת, במהירות של 80 קמ"ש? אין ספק כי עוצמת הפגיעה הייתה נמוכה יותר והתאונה הייתה פחות קטלנית. אבל נראה כי אילו זו הייתה המהירות, ניתן היה לבלום עוד לפני ההתנגשות.
  

• מדוע סרבה הרכבת להתקין בעלות זניחה מצלמות בטיחות פשוטות במפגשים מסוכנים, אשר יתריעו ישירות לנהג הקטר על מכשול שנמצא לפניו ועשוי לגרום לתאונה?
  

• למה לא מתקינה הרכבת לאלתר מחסומי ברזל נוקשים וכבדים, אותם לא ניתן כלל לפרוץ בעזרת רכב פרטי, אלא מסתפקת במחסומים שנשברים בעת מגע עם רכב קל?
  

• מדוע לא מתקינה הרכבת אמצעי בלימה-מרחוק, שיאפשר לבלום את המסה הכבדה גם אם נהג הקטר אינו עונה, לא שומע או לא מסוגל לעצור. מערכות כאלה קיימות הרי.
  

• שר התחבורה הקודם הודיע בתחילת השנה כי תוך שלוש שנים (שנתיים וחצי מהיום), יוקמו הפרדות מפלסיות במרבית 154 מפגשי מסילה כביש. האם עומדת עדיין הרכבת מאחורי לוח זמנים זה?
  

ולסיום, שתי הערות חשובות:

נראה כי אין ויכוח על כך שתאונת המכוניות על פסי הרכבת, אירעה לפני הורדתו האוטומטית של המחסום. מכיוון שכך, יתכבדו נא אנשי הרכבת ויחדלו מהטון המתלהם כנגד נהגים עבריינים החוצים את המסילה באופן סיטוני בניגוד לחוק. לא עבריינות הנהג (גם אם יתברר כי נהג תחת השפעת סמים) גרמה לתאונה, אלא חוסר יכולת הרכבת לבלום את הקטר בזמן, למרות ההתראות.

מנכ"ל הרכבת, עפר לינצ'בסקי, הסביר במסיבת העיתונאים אמש שהרכבת לא יכולה לבנות מחלפים, כי אלה עולים כסף רב. נכון, כל מחלף כזה עולה הרבה כסף. הרבה כסף, הרבה מאד כסף, זה מה שמקבלת הרכבת כבר מספר שנים. היינו מצפים שביטחון הנוסעים יקדם לכל פעילות אחרת. לא נראה שכך הדבר.