שתף קטע נבחר
 

צייד, צלף או טבח, מי יצוד יותר נשים?

מצב "צייד", בניגוד למצב "צלף", גורם לגבר לירות לכל הכיוונים, בתקווה לפגוע במשהו (רצוי - אשה). במצב של צייד, הגבר מקרין ביטחון עצמי ואווירה של ווינר, ובכך מבטיח לכאורה לדאוג לכל צרכיה של האשה. אוקיי, אז "הטרף" נפל בכפו של הצייד, השאלה היא אם הוא יידע גם מה לעשות איתו אחר כך

חבר שלי סיפר לי שבאחרונה נכנס למצב "צייד", ומאז הוא משיג המון בחורות. מצב "צייד" זה מצב בו ברגע שאתה נעול על מטרה, אתה מנסה להשיג אותה בצורה די מיידית וישירה. אתה ניגש לבחורה, מתחיל לדבר איתה, ותוך מספר דקות יש לך מספר טלפון, או אף מעבר לכך. לא הצלחת? לא נורא - מצב "צייד" יגרום לך לעבור ל"טרף" הבא. מבחינת המנטליות, במצב זה לא באמת איכפת לך מכישלון. אתה הופך מצלף שמכוון למטרה מסויימת לתותחן שיורה פגזים בתקווה לפגוע במשהו.

 

מה גורם לכך שבמצב "צייד" גברים משיגים יותר נשים מאשר במצב "צלף"? האם הסטטיסטיקה משחקת פה לטובתנו, או שיש כאן משהו מעבר למספרים וסטיות תקן? מה משתנה בנו, הגברים, כשאנחנו נכנסים למצב "צייד"?

 

אם אתה לא דואג, אז כנראה הכל בסדר

 

אין זה סוד שנשים נמשכות לגברים חזקים. גברים שמציגים ביטחון עצמי רב, אך לא שחצנות - את זה הן מריחות ממרחקים. ביטחון עצמי שקט, שמוקרן החוצה ואי אפשר להתעלם ממנו. ביטחון עצמי שגורם לכל אשה שרואה אותך או מדברת איתך להבין שמדובר פה בגבר-גבר, סוג של ג'יימס בונד, ולא סתם ילד מתבגר.

 


אתה יציב, אתה יכול לספק לה יציבות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

 

הביטחון העצמי חשוב בגלל סיבה מאוד פשוטה - אם אתה מציג ביטחון עצמי, אתה לא דואג. אם אתה לא דואג, אז כנראה הכל בסדר, אתה יציב, אתה יכול לספק לה יציבות. אתה יכול להיות אי של רוגע בעולם מטורף זה, לספק לה שקט נפשי וביטחון ביום שלמחרת. זה מה שנשים מחפשות, וגבר שנראה סביר ומקרין ביטחון עצמי אוטומטית מסומן כפוטנציאל.

 

ווינר תמיד יצליח, ואם הוא יפול, תמיד ימצא את הדרך לקום

 

מה שבאמת משנה בסופו של דבר זה היכולת שלך לדאוג לאשה שלך, לכל הצרכים שלה. אם יש לך עבודה טובה, או מנהל מועדון מצליח בגיל 25, אתה מראה סימנים של ווינריות. ווינר תמיד יצליח, ואם הוא יפול, תמיד ימצא את הדרך לקום, להתאושש ולהצליח בגדול. נשים נמשכות לווינרים. לוזר, לעומת זאת, אפילו לא מצליח לדאוג לעצמו, לא כל שכן לאשה שאיתו.

 

הפמיניסטיות יזעקו לשמיים, אבל המציאות מוכיחה את זה. אני מכיר לא מעט בחורות שנפרדו מהחברים שלהן מפני שהם "זרמו" עם החיים יותר מדי, כלומר - לא הראו שום סימנים של רצון להצליח. בחורים שכל מה שהם רצו היה לטייל עוד שנתיים-שלוש בדרום אמריקה או בהודו, ולאחר מכן אולי לפתוח חנות מכולת, במקרה הטוב. האם אתן רוצות לחיות כל החיים שלכן עם מישהו שמביא משכורת ממוצעת הביתה, או עם איש עסקים מצליח? נשים לא צריכות גברים עם כוח, הן רק נמשכות אליהם. זה לא שאתן לא מסוגלות לדאוג לעצמכן, ברור שאתן יכולות. מדובר פה בהגשמת ציפיות, מודעות ובלתי מודעות.

 

כשאתם הולכים ברחוב ורואים גבר "ממוצע" הולך עם פצצת-על, חלקכם ודאי תוהה מה לעזאזל היא עושה איתו. ובכן, התשובה היא... האופי. יכול להיות שהוא ממש מצחיק, שנון, דואג, מפנק ומשדר רצינות. המניה שלו אוטומטית עולה בעיני שאר הבחורות, שאפילו לא מכירות אותו ולא דיברו איתו מעולם - הרי אם פצצה כזאת מסתובבת עם גבר כזה, בטח יש לו הרבה יתרונות שלא נראים לעין במבט ראשון. זה מסקרן, זה מושך, זה גורם להן לרצות לגלות כמה שיותר עליו. המניה שלו עולה, וזה סוג של מעגל שמזין את עצמו.

 

אבל מה עם האהבה?

 

יש שני סוגי אהבה - אהבה ממבט ראשון, ואהבה אחרת, אמיתית יותר, כזאת שמתפתחת במהלך הזוגיות. כל מה שנכתב למעלה תקף לגבי רושם ראשוני פלוס, ובמערכת יחסים האמת מתבררת די מהר. אם אתה סתם עושה רוח, לא תוכל לעבוד לאורך זמן על הבחורה שנמצאת איתך. במוקדם או במאוחר (וברוב המקרים הרבה יותר מוקדם מהמאוחר) היא תבין עם מי יש לה עסק, ותגיד לך יפה להתראות.

 

כל מה שנאמר למעלה עוזר לגבר להשיג בחורות - אבל זה שונה מלהשיג אהבה. אהבה מתפתחת כאשר שני אנשים רוצים להיות יחד, מעניינים זה את זה, קיימת משיכה פיזית ואינטלקטואלית ביניהם. הוא מתאהב בתכונות מסויימות שלה, בדרך בה היא הולכת, בחיוך שלה, בכך שהיא מראה איכפתיות, והוא רוצה רק בטובתה, בדיוק כמו שהיא רוצה רק בטובתו.

 

כאן ההבדל בעצם בין גברים שיודעים רק לצוד, וגברים שיודעים גם לבשל. גם אם אתה צייד טוב, זה לא מבטיח שתהיה טבח טוב, כי עם האוכל אי אפשר לזייף - רואים מיד אם אתה משקיע בהכנה, או סתם זורק פנימה מרכיבים ומקווה לטוב. להיות צייד טוב זה נחמד, לא יחסרו לך חומרי גלם להכין אוכל. להיות טבח טוב זה כבר קשה יותר: אתה חייב לדעת היטב מה בדיוק אתה עושה עם האוכל. בלי השקעה, איכפתיות, דאגה אמיתית ואהבה מכל הלב, בסופו של דבר תישאר צייד רעב עם רובה חלוד.

 

 

אלי בסקין הוא בן 25, סטודנט להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון. בזמנו הפנוי מנסה לכתוב ולהבין איך העולם מסביב עובד.

 

האימייל של אלי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מה הוא מבשל שם?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים