הגידו לא ללאו
הרב התקשורתי ורך הדיבור לא נקף אצבע למען פסולי החיתון והעגונות, והעדיף תדמית על מהות. צריך נשיא אחר
לא סמל העם. לא שיש לי משהו נגד אנשים דתיים, נהפוך הוא. לא שיש לי משהו נגד רבנים; אני מעריך מאוד את אלה מביניהם
משרת הנשיא אינה סידור עבודה. כמי שהגיע לפסגת הקריירה הציבורית שלו בהיותו הרב הראשי לישראל, היה ישראל מאיר לאו צריך לפרוש לפעילות ציבורית התנדבותית. אלא שהוא בחר בעולם החומרי ולהתמנות לתפקיד רב העיר תל-אביב במשרה מלאה. מטרידה אותי העובדה שהאדם אינו יודע שובע ומקפץ לו מתפקיד לתפקיד, במקום לראות בכל תפקיד שהוא עושה את "תפקיד חייו".
להיות נשיא זה לא עוד ג'וב. נשיא המדינה אמור לגלם בדמותו את עם ישראל ולייצג את כולו. אף שהוא יודע להתחנחן בשפתי, הרב לאו אינו מתקרב לשמץ של הזדהות מצידי, לא בגלל היותו אדם דתי - אלא משום שבמשך כל שנות כהונתו הציבורית, מלבד דברי מתיקות כלפי החילונים, לא עשה שום צעד ציבורי אמיץ ליישוב הקונפליקט בין דתיים וחילוניים ומשבר הזהות היהודית. הרב לאו לא גילה מנהיגות ומעולם לא ההין להתמודד ברמה מעשית עם חוליים במחנה הדתי. הוא לא נקף אצבע לפתרון סוגיית פסולי החיתון, העגונות, אופיה של השבת, קבלת זרמים אחרים ביהדות, קידום דיאלוג בין-דתי, נישואים אזרחיים וסוגיות מהותיות רבות נוספות הדורשות פתרון מהיסוד, אלא שימש קול נוסף במקהלה הדתית שמתבצרת בעמדותיה הניציות.
כסף קל. הרב לאו אינו מושחת, אבל נהג לקחת סכומי כסף (לא מבוטלים כנראה) תמורת עריכת חופה וקידושין. הדבר חורה לי ולא רק לי. במחקרים שערכתי במסגרת יעוץ שנתתי לארגון רבני צהר - שעורכים חופות חינם אין כסף - עולה שרוב הציבור סבור כי רבנים אינם צריכים לגבות תשלום עבור חופה, שבהגדרתה נחשבת מצווה. אדם שבחר בכל זאת לצבור ממון רב בזכות שירותיו הדתיים הפרטיים, אותם עשה במסגרת ובזכות תפקידו הציבורי - פסול בעיני.
אובססיה תדמיתית. כמי שהזדמן לו לפגוש את הרב לאו במקרים שונים במסגרת עבודה משותפת, מטרידה אותי העובדה
שהוא מייחס חשיבות רבה לתדמית על חשבון המהות. כאשר שימשתי יועץ תקשורת לאחד השרים, פגשתי את הרב במספר פרויקטים, בהם התאכזתי לגלות את להיטותו הרבה ועיסוקו הבלתי נלאה ביחסי ציבור. אני מצפה מנשיא המדינה שיוכל גם לראות את מהותם של דברים, ולא ירוץ להצטלם עם תושבי שדרות רק כדי שתמונתו תופיע למחרת בעיתון.
משרת הנשיא לא יכולה להיות עוד מקפצה לפוליטיקאי נכשל, אלא משרה שמיועדת דווקא ל"פילוסוף". צריך להיות שם - אם בכלל - אדם המסוגל לראות את המציאות נטול אמביציה פוליטית, או עסקית, אדם ללא מחויבות למחנה פוליטי, חברתי או עדתי. הנשיא אמור להיות מורם מעם ובעל שאר רוח. היותו של אדם נושא בתואר רב לא הופכת אותו בהכרח לכזה.
בשמחה הייתי תומך במועמדותו של הרב לאו, אילו פעם אחת בימיו הציבוריים היה מגלה אומץ לב ונוקט עמדות עצמאיות; אילו היה מנסה לראות את המציאות בעיניו של יהודי לא מאמין, או בעיני לא-יהודי החי כאן; אם לפחות היה מגן על עמיתו לשעבר לכס הרבנות, הרב בקשי דורון, שסובל מדה-לגיטימציה בשל עמדות נאורות שהעז לבטא בפומבי. ישנם רבנים שהם פילוסופים. ישנם רבנים אמיצים שאזרו אומץ. הרב לאו אינו אחד מהם. הוא לא מתאים.
מוני מרדכי שימש יועץ תקשורת לארגון רבני צהר ולרב מיכאל מלכיאור, עת כיהן בתפקידים מיניסטריאליים
לפנייה לכתב/ת 
