שתף קטע נבחר

איחור, חצי איחור

תקלות קורות ומטוסים מאחרים להמריא, אבל לא כל איחור הוא "כוח עליון" ולא כל הסבר של חברות התעופה מספיק כדי לפטור אותן מתשלום פיצויים. הנה שני מקרים לדוגמה

עיכוב בהמראה עקב תקלה לא צפוייה הוא טיעון ששופטים נוטים להתייחס אליו בסלחנות. פעמים רבות, כשנציגי חברות התעופה משתמשים בביטוי "כוח עליון", נוטים השופטים לדחות את התביעה. אלא שלא תמיד טענת ה"כוח העליון" פועלת כמילת קסם והנה שתי דוגמאות.

 

ד"ר ק', סיפר בבית המשפט כי הזמין באמצעות "ישראייר" ו"יוניטל" חבילת נופש לו ולרעייתו, שכללה טיסה הלוך וחזור לקוסטה בראבה שבספרד. "טיול הנופש שאמור היה לגרום לנו הנאה", טען, "הפך לסיוט. חל איחור של 12 שעות בהמראה ואילו הטיסה חזרה נדחתה ב-24 שעות, ואיש לא טרח להסביר לנו מדוע זה קורה. ידעתי", השיב לשאלת השופטת, "כי מדובר בטיסת שכר, אבל היו לי התחייבויות, ובטיסות שכר לא צריכה להיות הפקרות".

 

באי כוח הנתבעות טענו להגנתן כי העיכוב בהמראה מנתב"ג נגרם בגלל תקלה. "מדובר", הסביר אחד מהם, "בתקלה שלא ניתן היה לצפות אותה, ועל פי אמנת ורשה עיכוב עקב תקלה נחשב ל'כוח עליון'". בעניין הטענה שחברת יוניטל דחתה את הטיסה חזרה ביממה לא היה לנתבעת הסבר כלשהו.

 

השופטת יעל אילני קבעה בפסק הדין כי בכל הקשור לעיכוב בהמראת המטוס לא הובאה בפני בית המשפט כל ראיה מטעם 'ישראייר' לכך שנעשתה בדיקה כלשהי זמן סביר קודם לטיסה, ולכך שנעשה כל שניתן היה כדי למנוע או להקטין את הנזק שנגרם ללנוסעים עקב כך. ישראייר, שהייתה אחראית לעיכוב בהמראה, חויבה לשלם לתובע פיצויים בסך 1,000 שקלים.

 

בעניין דחיית הטיסה חזרה לארץ ב-24 שעות כתבה השופטת כי "הגם שמדובר בטיסת שכר, חברת 'יוניטל תיירות', כמארגנת הטיסה, אינה יכולה לפעול בשרירות לב ולדחות את מועדי הטיסות או לשנותם ללא הסבר מניח את הדעת". השופטת חייבה את חברת יוניטל לשלם לתובע פיצויים בסך 1,200 שקלים. בנוסף, חויבו יוניטל וישראייר ביחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 שקלים.

 

הטיסה החלופית שיבשה התוכניות

 

בפסק דין נוסף שעניינו עיכוב בטיסה, חייבה השופטת אילני את חברת "אייר פראנס" לשלם לנוסע 1,000 שקלים כפיצוי על נזקים והוצאות משפט שנגרמו לו.

 

התובע טען בבית המשפט כי רכש מחברת אייר פראנס כרטיס טיסה מתל אביב לפריז ומשם לבאנגי', בה היה אמור לשהות 7 ימים לצורך עסקים. הוא סיפר כי זמן קצר לפני ההמראה נתגלתה תקלה טכנית במטוס, אך על אף התקלה החליט הקברניט להמריא. מאוחר יותר במהלך הטיסה החליט הקברניט לחזור לנמל התעופה בן גוריון. הנוסעים הורדו מהמטוס וטסו למחרת בטיסה חלופית - איחור ששיבש את תוכניותיו של התובע.

 

השופטת קיבלה את טענת הנתבעת שהעיכוב נגרם כתוצאה מתקלה טכנית, וכי אין להטיל עליה אחריות על ביטול הטיסה לטובת בטחון הנוסעים. עם זאת, קבעה, "לא הונחו בפני ראיות על כך שהנתבעת עשתה כל שניתן על מנת להסדיר לתובע טיסה חלופית במועד סמוך ככל שניתן, ובכך להקטין את הנזק שנגרם לו". כאמור, פסקה השופטת פיצויים בסך 1,000 שקלים. ((ת"ק 11046/05, ת"ק 10586/05).

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים