בפרס-לנד אין קסאמים
מאות רקטות שנופלות על עיר, גם אם לא קוראים לה רמת-אביב, הן בהחלט סיבה להיסטריה
במדינת פרס-לנד קמו האזרחים לעוד יום מצוין של חדשות אופטימיות. עורכי החדשות, שלא רצו לצער את המאזינים, נמנעו מדיווח על כך שכמה רקטות נפלו בבית-ספר בעיר דרומית זניחה. כמה ילדים נפצעו קל, חלק לקו בהלם ונזקקו לטיפול פסיכולוגי. אבל גם התושבים באותה עיר דרומית, שרצו למנוע היסטריה מיותרת, העדיפו להחריש ולא לתת לציבור הרחב לשמוע על כאבם. בממשלת פרס-לנד חיככו כפות ידיים בסיפוק. אח, איזה מדינה מתוקנת יש לנו. אזרחים ותקשורת למופת. כמו אצל בן-גוריון.
מכלי-התקשורת המובילים בארץ, הצהרת
כך במזנון הכנסת: "צריך להפסיק להיות היסטריים לגבי הקסאמים... כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית-שמונה הרי הפגיזו שנים. מה, שם לא היו טילים?" הבוקר כבר הסברת ברדיו שלא הבינו אותך נכון. שוב הוצאת מהקשרך. התכוונת לכך ש"רק התקשורת היסטרית, וחלק קטן מהתושבים בשדרות שעושה רעש".
בוקר טוב לך, המשנה לראש הממשלה שמעון פרס (או שחר אדום לך, אם תרצה). אמש, בנוכחות שישה כתבים פוליטיים
דבר המשנה
קסאמים שמסאמים
שמוליק חדד ואטילה שומפלבי
שמעון פרס לא מבין על מה המהומה: "כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית-שמונה הרי הפגיזו שנים"
בוא נדבר רגע על הטיעונים שלך. נכון, גם את קריית-שמונה הפגיזו שנים, ועל כך יצאה ישראל למלחמה עקובה מדם שבמהלכה איבדה מאות מחייליה. איך זה בדיוק קשור לשדרות? ועכשיו לתקשורת ולתושבים. תפקידם של שני הצדדים הוא להעיר את הממשלה העצלה שאתה יושב בה ולגרום לה להתחיל לתפקד. מאות רקטות שנופלות על עיר זו כבר סיבה להיסטריה, מר פרס. היסטריה שבסיסה בכך שהממשלה לא מגנה על אזרחיה. אמנם, לא מדובר ברמת-אביב, מקום מגוריך, אבל תן לי להניח שאם הייתה נופלת שם אבן מחודדת אחת - מי שהשליך אותה היה "מסוכל" באופן מיידי. אבל זו שדרות, העיר שמכנים שוב ושוב "הדרומית" ושוכחים שזה בערך שעה מתל-אביב.
בדמיונך, מר פרס, תושבי שדרות צריכים ללמוד מתושבי לונדון בעת הבליץ הנאצי של מלחמת העולם השנייה. "שפה עליונה קשיחה", קוראים לזה באנגלית, שזו הגרסה המקומית ל"סומוד" הערבי - עמידה איתנה. אלא שלתושבי לונדון לא הייתה ברירה; הם ידעו שהממשלה שלהם, בראשות ווינסטון צ'רצ'יל, עושה כל מאמץ צבאי אפשרי ולמעשה נלחמת על עצם קיומו של האי הבריטי. צ'רצ'יל ביקש מאזרחיו "דם, יזע ודמעות", אבל השליך לשדה המערכה כל מה שהיה לו. אתם השלכתם בעיקר דיבורים, מר פרס, ופה ושם פצצות על אזרחים - שסייעו ללבות את התבערה.
ומתגנבת לפתע המחשבה שאולי לא במחדל ממשלתי מדובר, אף לא בכישלון להגן על תושבי שדרות - אלא במהלך מתוכנן היטב, שמטרתו לחזק את סיכוייה של "תוכנית ההתכנסות". אותה תוכנית חד-צדדית מופלאה (שאת הצלחותיה של קודמתה אנחנו כבר זוכים להכיר), המתבססת על הרעיון ש"אין עם מי לדבר". כל עוד לא נדבר, נספוג קסאמים, נחזיר בחיסולים ונייצר מצב לחימה מתמשך - לתוכנית יש קייס.
אבל אם נעצור, נביא למצב של הידברות בין הצדדים, ניתן לאבו-מאזן "לפתור" את בעיית החמאס (כפי שהוא כבר מנסה לעשות באמצעות משאל עם וטריקים פוליטיים נוספים), נקשיב למה שאומר לנו העולם בשבועות האחרונים (כמו לילדים רפי שכל...) ונתרכז ביצירת גבול יציב ושקט מול עזה - הרי שההתכנסות תהפוך לסחורה שאין חפץ בה.
נדמה לי, מר פרס, שזה דווקא מצב שאתה חפץ בו, בסתר לבך. שגם אתה סבור שההתכנסות היא קשקוש נוסף, חלקו ספין וחלקו חלום הזוי שמתבסס על העיקרון של "אני אחליט ואבצע, ושהצד השני יקפוץ לי". בינתיים, הדבר היחיד שקופץ זה הפראמדיקים בשדרות. אה כן, וגם הנתונים על נפילות הקסאמים בטבלאות המסודרות של צה"ל.
מומלצים
