הכל על העולם המופלא של החלומות
האם אפשר לחיות בלי לחלום, האם לחלומות שלנו יש משמעות, האם יש הבדל בין חלומות של גברים ונשים, ולמה לא תמיד אנחנו זוכרים את החלומות שלנו? המדענים עדיין מנסים לפצח את סודם של החלומות: מה תפקידם בחיינו, איזו פונקציה ביולוגית הם ממלאים ואיך עובד המנגנון שמייצר אותם
רסיס שפגע במוחו של יובל חמצני במלחמת ההתשה בילבל את חוקרי השינה ברחבי העולם. עד לשנת 1982 היה ברור לכל שלא ייתכנו חיים ללא שנת חלום. מחקרים שבוצעו בחולדות ובחתולים ומנעו מהם את אותו שלב בשינה שבמהלכו מופיעים חלומות הביאו למותם בתוך שבועות ספורים. המחקרים האלה לא הותירו ספק בידי החוקרים ששלב החלום חיוני להמשך החיים. אלא שמרגע פציעתו של חמצני ועד לימים אלה שנתו לא מלווה בחלומות כלל.
כמה שנים אחרי פציעתו החל חמצני לצעוק צעקות עזות מתוך שינה. צעקות כאלה עלולות להצביע על אחת משתי הפרעות שינה: ביעותי לילה, תופעה של שינה עמוקה שהיא לא שנת חלום, או תופעה שקשורה בסיוטי לילה מתוך שנת חלום. כדי לברר את סיבת הצרחות הופנה חמצני אל מעבדת השינה של פרופ' פרץ לביא, מחוקרי השינה המובילים בעולם, שמשמש היום כסגן נשיא הטכניון.
"בדיקת השינה אצל חמצני גילתה ממצא מדהים "לא מצאנו אצלו שנת חלום בכלל", מספר פרופ' לביא. "היו לו את כל שלבי השינה, למעט שנת חלום. עד אז לא דווח על אף מקרה כזה בעולם. החזקנו אותו במעבדה שמונה לילות. בשלושה לילות לא הייתה לו בכלל שנת חלום, ובחמישה לילות מצאנו אחוזים בודדים של שנת חלום".
פרופ' לביא החליט לבצע לחמצני בדיקת CT, במטרה להתחקות אחרי הרסיסים במוחו. והתדהמה הייתה גדולה: "מצאנו רסיס שלא היה ידוע על קיומו תקוע בגזע המוח שלו, באזור שנקרא גשרון או Pons", אומר פרופ' לביא. "זה בדיוק האזור שבו נמצא המנגנון שאחראי על שנת החלום".
שנתיים מאוחר יותר נפגש פרופ' לביא עם פרופ' פרנסיס קריק, ממגלי החומר התורשתי DNA. פרופ' קריק פירסם באותה עת מאמר בכתב העת המדעי המוביל 'Nature', שבו טען ששנת החלום חיונית לניקוי מאגרי זכרונות טפיליים. לדבריו, אנחנו רוכשים כמות אדירה של אינפו רמציה במהלך היום, שברובה אין לנו צורך והיא עלולה 'לפקוק' את המוח. במהלך שנת החלום נפטר המוח מהאינפורמציה הלא חשובה ומארגן מחדש את הזכרונות.
מאמרו של פרופ' קריק גרם למהומה רבה בקרב חוקרי השינה. רבים מעמיתיו טענו שהשערתו לא מבוססת. אבל פרופ' קריק דבק בתזה שלו. פרופ' לביא סיפר לו על חמצני חסר שנת החלום, ופרופ' קריק טען שחמצני יפתח בעיות זיכרון חמורות בשל המחסור בשנת חלום.
"בדקתי את יובל מאז שלוש פעמים", מספר פרופ' לביא. "הפעם האחרונה הייתה לפני שנה. הוא עדיין חסר שנת חלום בכל הבדיקות, אך עובד כעורך דין מאוד מצליח, מומחה לתשבצי היגיון וצייר מוכשר. כך שגם בלי שנת חלום נראה שהוא חי חיים מלאים ותקינים ביותר".
את חשיבות החלום ניתן לראות כבר מגיל הינקות: תינוקות מבלים עד 70% משעות היממה בשינה, 50% מהזמן הזה הם חולמים. בהתחשב בכך ששנות החיים הראשונות מוקדשות להתפתחות מואצת ביותר של יכולות הזיכרון והלמידה, נראה שלשנת החלום תפקיד חשוב בהתפתחותו.
למעשה, אנחנו חולמים עוד טרם לידתנו. הודות לעשרות מחקרים ולהתפתחות מכשירי האולטרה-סאונד אנחנו יודעים היום כי בשבוע ה-32 להריון, שבו מגיע העובר לשלב הסופי של התפתחותו, הוא מבלה בשינה כ-%90 משעות היממה, בשלוש תבניות שונות: שינה עמוקה, שנת חלום ומצבי ביניים. בזמן שנת החלום נעים גלגלי העיניים של העובר קדימה ואחורה, בדומה לתזוזות העיניים אצל המבוגרים שישנים. מכאן הסיקו החוקרים שגם העוברים חולמים.
בסך הכל אנו מבלים בשינה כשליש מחיינו, ומדי לילה יופיעו במהלכה כחמישה חלומות, שמשכם הכולל שעה וחצי. אך למרות ההתקדמות הטכנולוגית האדירה בעולם הרפואה, נותר עולם החלומות חידה קשה לפיצוח. סיפורו של חמצני, שנכנס כבר לספר השיאים של גינס, עירער עוד יותר את הידוע על המתרחש בזמן החלום. חמצני הוכיח אמנם, בניגוד לאמונות קודמות, שהיעדר החלום לא שולל חיים, אך ברור ששנת החלום חשובה לתפקוד היומיומי.
שלב החלום, שמכונה גם שלב השינה הפרדוקסלית או שנת REM - rapid eye movement, הוא שלב מוזר. בעוד שרוב שלבי השינה מתבטאים במנוחה של הגוף ובהאטה של גלי המוח, בשלב שנת החלום מתפקדים גלי המוח כמעט כמו בעת ערות. הדופק והנשימה מואצים, ועם זאת חל שיתוק מוחלט של שרירי הגוף וזיקפה אצל גברים. "כשמעירים אנשים בשלב הזה ושואלים אותם האם חלמתם, 90% מהם ישיבו בחיוב", מסביר ד"ר ירון דגן, מנהל מעבדת השינה במרכז הרפואי שיבא. "זו הסיבה שהשלב הזה של השינה מכונה שנת חלום".
בניגוד למחשבות היומיום, שמתאפיינות בהיסק הגיוני של זמן ומרחב, בחלום לא קיימת לוגיקה. "בחלום הכל כאוטי", מסביר ד"ר דגן. "אדם יכול להיות רגע פה ובעוד שנייה על הירח עם פנים של מישהו אחר". אז מי צריך את הכאוס הזה? אחת הטענות המרכזיות בדבר חיוניות החלומות היא שאנחנו זקוקים להם לשם ארגון הזיכרון מחדש. "בזמן החלימה המוח שופך את הכל על השולחן ועושה סדר", מסביר ד"ר דגן. "זוהי סברה שעד היום לא הצליחו להוכיח, אבל מחקרים הראו שאצל אנשים עם חסך בשנת חלום התפקוד המוחי ויכולות הזיכרון פחות טובות בהשוואה לאלה שישנו וחלמו".
משחר ההיסטוריה אנשים עסקו בחלומות והעניקו להם משמעות מיסטית. עד המאה שעברה נחשבה השינה כמיתה חלקית, בשל אותו שיתוק שרירים שבמהלכו נראה האדם חסר חיים. בשנת 1900 כתב זיגמונד פרויד את הספר 'פשר החלומות', שבו טען שדרך המלך לתת הכרה עוברת דרך הבנת החלומות.
התיאוריה שפרויד ייצג גרסה שלמחסן המוחי נדחסים דחפים ומסרים אסורים, שאותם מדחיק שוטר המוסר והמצפון הפנימי שלנו, הוא ה'סופר אגו'. האנרגיות המודחקות האלה צריכות להיפלט בדרך כלשהי, ושנת החלום מאפשרת להן לבוא לידי ביטוי. "ההנחה היתה ש'האנרגיות הרעות' - כל אותם אלמנטים שקשה לנו לחיות איתם ביומיום ומאיימים על הסופר אגו - 'יוצאות' בחלום בצורת סמלים", מסביר ד"ר דגן.
הפסיכיאטר השוויצרי קרל גוסטב יונג ראה בחלום מנגנון שמפצה על חסרים בחייו של האדם, שלא מקבלים ביטוי בחיי היומיום, ומסייע לנו לפתור בעיות יומיומיות. יונג היה הראשון שטען שלא די בפרשנות לחלום אחד, ושיש לנתח מספר גדול של חלומות ולחפש את האלמנטים האוניברסליים שמשותפים להם. אבל ליונג קמו לא מעט מתנגדים. פסיכולוגים כמו אלפרד אדלר ופרדריק פרלס טענו שלא קיימים סמלים אוניברסליים שמתבטאים בחלום, אלא שלכל אדם יש מערכת סמלים משלו, שקשורה באישיותו.
אבל על אחד הסמלים שמופיעים בחלום נראה שאין עוררין: אין איש מאיתנו שלא חווה חלום נפילה או ריחוף. מחקרים הראו שהתופעה מתרחשת בכל התרבויות, בכל הגזעים ובכל המינים. "זהו אחד החלומות השכיחים ביותר", מסביר פרופ' לביא, "אבל כנראה אין לו משמעות סמלית מיוחדת. הנטייה שלי היא לראות בסוג כזה של חלום ביטוי לשינוי הפיזיולוגי שאנחנו עוברים, ממצב שבו יש מתח שרירים למצב של שיתוק שרירים. כפי הנראה השינוי המוטורי הזה מתארגן לתחושה סובייקטיבית של איבוד שליטה בגוף".
מטפלים רבים מתהדרים ביכולתם לנתח ולפרש סמלים בחלום, אך האמת היא שרק מעט מחקרים מדעיים עסקו בסמלים האלה ובפרשנות שלהם. "הכל תלוי בפרשן", אומר פרופ' לביא. "אם אתה מאמין באמת שחלום עוסק במשאלות מיניות מודחקות, תחפש בחלום סמלים מיניים. אבל האם באמת יש סמלים מיניים בחלום? אין לדעת.
"מה המשמעות של הופעתן בחלום של חיות או גדרות או משיכה בצמה של ילדה שלמדת איתה פעם בבית הספר? אין הוכחה שיש לכך משמעות רציונלית. הסברה היא שבזמן החלומות המוח מבצע ארגון מחדש של הזכרונות, בלי כל משמעות לוגית".
בשנת 1929 פותח מכשיר ה-EEG, שמאפשר לבצע רישום של גלי המוח. המכשיר הביא למהפכה גדולה בכל הבנת תהליכי החלום. מכשיר ה-EEG הראה שקיימים שלבי שינה שונים, ושבזמן שנת חלום קיימת פעילות מוחית ערה. העדות הזאת החזירה לתודעה את התיאוריה של פרויד, שלפיה לחלום תפקיד מוחי מרכזי בחיינו. מכשיר ה-EEG איפשר לערוך נסיונות רבים שבהם נמנע מהנחקרים שלב החלום, ונבדקה ההשפעה של היעדר החלימה על תפקודם.
פיתוח מכשיר התהודה המגנטי MRI הביא לפריצת דרך משמעותית בהבנת המתרחש בזמן החלום. באמצעות דור חדש יותר של המכשיר, שנקרא MRI פונקציונלי ניתן להבחין בשינויים בזרימת הדם במוח בזמן השינה. "המכשיר מראה לנו אזורים במוח שנדלקים כשהם פעילים", מסביר פרופ' לביא. "באמצעותו ראינו שהאיברים הפעילים בזמן החלום הם ההיפוקמפוס שקשור בזיכרון, האמיגדלה שקשורה באמוציות והגשרון בגזע המוח. כל אותם אזורים מופעלים, זרימת הדם אליהם גדלה וגם צריכת הסוכרים שלהם".
אבל למרות ההצלחה במיפוי המוח בזמן החלום, עדיין נותרו שאלות רבות פתוחות באשר למנגנון המורכב כל כך של החלום. ככל הנראה שולף החלום אינפורמציה ממאגרי זיכרון שמצויים על ציר זמן ומדביק אותם בסדר מוזר: אלמנטים בחלום יישאבו מאותו יום שבו הוא נחלם, או משבוע עד 10 ימים קודם לכן. "יש עיכוב של הכנסת הסביבה החדשה לתוך שנת החלום", מסביר פרופ' לביא. "אם תפגוש עכשיו אדם בניו יורק, אתה עשוי לחלום עליו בעוד 10 ימים בתפאורה שונה לגמרי ובציר זמן שונה. מתקבל צירוף חסר היגיון של שיירי היומיום יחד עם מאורעות מהעבר. אלה דברים שלא נצליח לפתור בעזרת טכנולוגיה כמו הדמיית MRI".
אחד המחקרים שהביאו לשינוי משמעותי בגישה הטיפולית בנפגעי טראומה עסק בחלומות. חנה קמינר ערכה באמצע שנות ה-80 מחקר בהנחייתו של פרופ' לביא, שבמהלכו בדקה חלומות של שלוש קבוצות נבדקים: הראשונה כללה ניצולי שואה שלמרות החוויה הקשה שחוו נותרו ללא כל צלקת נפשית, השנייה כללה ניצולי שואה שלקו בקשיים תפקודיים בעבודה ובחיי המשפחה, והשלישית - קבוצת ביקורת של ישראלים ללא כל טראומה נפשית. הנבדקים שהו חמישה לילות במעבדה, והחוקרים רשמו את דיווחי החלומות שלהם אחרי יקיצות משנת חלום.
קמינר מצאה שניצולי שואה שהצליחו להתגבר על הטראומה הדחיקו את החלומות: רק 30% מהם זכרו את החלומות שלהם, בעוד שקבוצת הישראלים שלא עברו אירוע טראומטי זכרו 85% מהחלומות והניצולים שחוו קשיי הסתגלות זכרו 60% מהחלומות. ברוב המקרים הקיצו החולמים מהקבוצה הראשונה משנת החלום וטענו שלא חלמו כלל. גם כשחלמו, רוב החלומות היו ללא עלילה וללא אמוציות.
"החלומות שלהם היו מאוד 'ערומים' מבחינת התוכן", אומר פרופ' לביא. "העלינו את ההשערה שההדחקה של החלומות שירתה את ההסתגלות של אותם ניצולי שואה, כדי למנוע את האפשרות שתכנים שקשורים במצבים נוראיים ובלתי אפשריים יצופו. הם הדחיקו את החלומות שלהם, למרות ששנת החלום שלהם הייתה תקינה. הם פשוט לא זכרו את החלומות".
הממצאים האלה העמידו בסתירה את הגישה הטיפולית המקובלת בנפגעי טראומה, שלפיה כדי לשלוט בטראומה יש להציף אותה מחדש אל פני השטח ולדון בה. בעקבות הממצאים פורסם מאמר בכתב העת הרפואי 'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין', שגרס שאצל חלק מניצולי הטראומה העיסוק החוזר באירוע הטראומטי גורם נזק יותר מתועלת, ושבחלקם יש לטפל דווקא באמצעות הדחקה של האירוע.
100 שנה חלפו מאז ספרו של פרויד עד מיפוי האזורים במוח שפעילים בזמן החלום. אבל החוקרים מעריכים שיארכו עוד כמה עשורים לפחות עד שניתן יהיה לפצח את חידת החלום והמנגנונים המורכבים שקשורים בפעילותו. "הבנת החלום תקרב אותנו לפתרון אחת החידות האנושיות החשובות ביותר - איך המוח מכיל אינספור זכרונות", מסכם פרופ' לביא, "ההבנה הזו תסביר לנו לא רק את מנגנוני הזיכרון, אלא גם את מעגלי הרגשות והפעילות המוחית שמתבט אים במארג החלום המסתורי".
פשר החלומות העסיק מאז ומתמיד את האנושות. אף שלא נמצאו תימוכין מדעיים לסמלים השונים שמופיעים בחלומות, גילו כמה מחקרים קווי דמיון בין החלומות. מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון בארה"ב ופורסם בכתב העת 'Psychological Science' בשנה שעברה כלל 15 משתתפים בני 22-18. הנבדקים נשאו איתורית שהעירה אותם משנתם בלילה, אז התבקשו לתאר את חלומותיהם ותחושותיהם. חיישנים שהרכיבו עקבו אחרי תנועות הראש והעפעפיים שלהם וגילו אם הם מצויים בשנת חלום. מהמחקר התברר שהצעירים הנבדקים חלמו בעיקר על אינטראקציות חברתיות, רובן שליליות ואלימות.
פרופ' אינגה סטראוך מאוניברסיטת ציריך אספה במשך שנתיים 550 חלומות
ואם חשבתם שהחלומות של מבוגרים הם בעיקר מיניים, קבלו תיקון. וויליאם דומהוף, חוקר מאוניברסיטת קליפורניה ומחבר הספר 'מדע החלומות', מצא שגם אם החלומות כוללים מין, הם בדרך כלל על מישהו שהחולם לא נמשך אליו בכלל. דומהוף טוען ששני שלישים מהדמויות שעליהן חולמים גברים הן גברים, ושנשים חולמות הן על גברים והן על נשים באופן שווה.
לדבריו, החלומות של גברים מכילים יותר תוקפנות גופנית בהשוואה לחלומות הנשים, וכוללים מרדף, מכות, שבירה, גניבה או הרג. אצל נשים רוב החלומות השליליים קשורים בהשפלה או בדחייה. נושא שכיח נוסף בחלומות של נשים הוא חתונות שמשתבשות, אם בגלל הבחור הלא נכון, השמלה הלא נכונה או בעיות בטקס החתונה.
פרופ' טורי נילסן מאוניברסיטת מונטריאול, שאסף תוכן של 20 אלף חלומות, מצא שאימהות צעירות חולמות בעיקר על תינוקות. במחקר נפרד שערך הוא מצא שאימהות נוטות לחלום על דברים רעים שקורים לילדיהן: החל מחתול שאוכל את התינוק ועד אובדן התינוק בסופרמרקט.
הכתבה המלאה מופיעה היום (א') במוסף הבריאות של 'ידיעות אחרונות'
