"דרושה הפרדה ברורה בין הדת לבין המדע"
"כמדענים אנו צריכים להתמודד כמעט מדי יום עם חלחול תופעת הבריאתנות לתחומי המדע", אומר פרופ' מריו ליביו. לדבריו, "חשבנו שהעימות הזה נגמר בימי גליליאו, אבל ההתנגשות בין המדע לבין הדת רחוקה מלהסתיים"
"כמדענים אנחנו באמת צריכים להתמודד כמעט יום יום עם השפעות חילחול תפיסות הבריאתנות שלובשות היום את הלבוש של התכנון התבוני", אומר פרופסור מריו ליביו. ליביו, אסטרופיזיקאי בכיר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל, מודה שהמצב קשה: "זה גל שהחברה האנושית עברה בתקופתו של גליליאו. כבר עברנו פעם אחת את המצב הזה, בו הדת ניסתה להתערב ולשלוט על המדע, ואיכשהו הצלחנו לצאת מזה".
לדברי ליביו, "המדע לא אומר שאין מקום לדת או להיפך. הבעיות קורות כאשר הדת מנסה להכתיב למדע את התוצאות. אחת הגדולות של גליליאו בעצמו היתה שהוא אמר בצורה המפורשת ביותר שהפירוש של כתבי הקודש צריך להיות מבוסס על הדברים שאנחנו יודעים מהמדע. כתבי הקודש לא התכוונו להיות ספר מדעי בשום זמן ולכן כשאתה אפילו מנסה לפרש, אסור לך לקחת את המשפטים מילולית אלא אתה צריך לפרש אותם בהתאם למה שאתה יודע מהמדע ולא להפך".
ואתה מרגיש שחזרנו כעת לאותה התקופה?
"עכשיו נעשה נסיון מאורגן להחזיר אותנו לזמן ההוא. במקום שאנשים יאמרו שגם המדע וגם הדת שניהם דברים נפלאים אבל הם פועלים במישורים שונים לחלוטין. אדם שמאמין וזקוק לאלוהים, רוצה אלוהים המעורב כל יום כל שעה וכל שניה בחייו שלו. למדע אין מה להגיד על דברים מהסוג הזה. זה קשור לחיים האתיים של כל אחד ואחד".
"המדע צריך לפעול במישור שלו, והדת במישור שלה", אומר ליביו. "הבעיה מתעוררת כשמישהו מנסה לקחת את הנושאים הדתיים ומהם להסיק ולהכתיב למדע מה האמיתות. לצערנו זה נכון שבארצות-הברית התופעה מחלחלת, ועדיין לא ברור אם נצליח לצאת ממנה או לא. אנשי המדע השיגו ניצחון קטן מול המועצה בפנסילבניה, לאחר שבית המשפט כתב פסק דין ארוך ומנומק שמבקר את האופן שבו מנסים להכניס לימודי דת לשיעורי המדע, אפילו תוך מעשי מרמה שונים".
לעתים מושגת הבנה בין המדע לבין הדת. האם לדעתך ניתן יהיה לגשר בין השניים בעתיד?
"אני מאמין שבסופו של דבר, כפי שיצאנו איכשהו מתקופת גליליאו, גם נצא מהתקופה הזו, אבל זה יכול לקחת הרבה זמן. יש מוזיאון טבע, שמנהלו הוא אדם נוצרי דתי. התעוררה בעיה, משום שבכל זאת זה מוזיאון לטבע, בכל המוזיאונים הללו בדרך כלל יש הרבה דינוזאורים. הם מצאו לבעיה פתרון יצירתי, ושמו שני דינוזאורים בתוך תיבת נוח".
"בכל הויכוח יש המון אי הבנה ובורות. אנשים נטפלו לאבולוציה של דארווין, וטענו שלא בטוח שהיא נכונה. הם שוכחים למשל שהעדויות לגיל היקום לא קשורות לאבולוציה של דארווין. את גיל היקום קבענו עד כדי דיוק של 10 אחוז מתצפיות של קרינת הרגע בגלי מיקרו. 13.7 מיליארד שנים עד כדי 10%, וזה נקבע בלי קשר בכלל לתורת האבולוציה. האנשים שמנהלים את הויכוחים הללו מהצד הדתי בכלל לא מכירים את העובדות. הם מנסים להגיד שהאבולוציה לא נכונה ולכן לא יכולים לקבל את גיל היקום. גיל כדור הארץ נקבע מגיאולוגיה ולא מתורת האבולוציה. זה מצער מאוד שאנחנו צריכים בכלל לנהל את הויכוח הזה, במאה ה-21".
"לאנשי הדת קשה יותר עם אסטרופיזיקה. האבולוציה היא תהליך מורכב, שיש לו הרבה שלבים, אבל בשל אופיו קל יותר לאנשים שאינם מתמצאים במדע לדבר עליו ולטעון נגדו, מאשר לעסוק בקרינת הרקע בגלי-מיקרו ולכן הם מרכזים את הויכוח בשאלות נגד האבולוציה. אולם ישנם אחדים שמעלים את שאלת התכנון תבוני בכל תחומי המדע".
"דבר אחד שאני אוהב להגיד למתנגדי תורת האבולוציה זה שהיא תיאוריה מאוד מופלאה, שקל מאוד להפריך אותה באמצעים מדעיים. מספיק שתמצא שלד של שפן בן שני מיליארד שנים כדי למוטט את התורה כולה. אבל העובדה היא שלא מצאו. יש דרכים מדעיות לבדוק את נכונותה של תורת האבולוציה, ואנשים ברחבי העולם עושים את זה כל זמן. הסיבה שמדענים אוהבים את תורת האבולוציה היא בגלל שהיא עובדת. הבדיקות המדעיות כולן מתאימות עם יסודותיה ועקרונותיה. יכול להיות שפרטים אלו או אחרים ישתנו, אבל העקרונות והכללים קבועים וברורים".
האם לאנשים התומכים ב"תכנון התבוני", או הבריאתנות, מנסים לפגוע בתקציבי המחקר המדעי?
"ענייני מימון הם עניינים מסובכים, והכספים עוברים דרך הרבה רשויות ואנשים שונים. אני לא חושב שלאנשים שתומכים בתכנון תבוני יש שליטה משמעותית על הכספים, גם אם הם עובדים בממשל", אומר ליביו. "גם הנשיא בוש רוצה להגיע למאדים, הוא לא יכול להתעלם מהמדע. אין ספק שהאדמיניסטרציה הנוכחית לא היתה האדמיניסטרציה התומכת ביותר בנושאים מדעיים, אבל זה לא קשור דווקא לדמוקרטים ורפובליקנים. היו ממשלים רפובליקנים שתמכו מאוד במדע".
"אין שום ספק שיש תנועה לכיוון דת בהרבה מקומות והבעיה היא שזה כשלעצמו לא היה צריך להיות בעיה כי לא חייב להיות קונפליקט בין הדת והמדע, בהחלט אפשר לחיות כששני הנושאים עובדים במישורים שונים ונפרדים. אני מכיר מדענים, גם ישראלים וגם אחרים, שהם דוגמה לכך. למשל סיימון קונווי מוריס - הוא אחד המומחים העולמיים בתורת האבולוציה והוא אדם דתי מאוד. יעקב בקנשטיין, פיזיקאי דגול העוסק בקוסמולוגיה הוא יהודי דתי. לא מוכרחה להיות סתירה. אלה שמכניסים את הסתירה עושים זאת לרוב מתוך חוסר הבנה לעובדה שהדברים הללו פועלים במישורים שונים ולא צריך לעמת אותם אחד כנגד השני. החשיבות הגדולה היא לראות את היופי בשני הדברים ולא לעמת אותם, כי אין שום סיבה אמיתית לעימות הזה בין מדע לבין הדת".
אבי בליזובסקי הוא עורך אתר "הידען ".