לא שמים גז

די רחוק מכותרות העיתונים, בוודאי בימים שבהם ישנן חדשות מסעירות יותר, מתנהל לו כבר כשנתיים משפטם של מנהלים ובכירים בארבע חברות הגז הגדולות – אמישראגז, סופרגז, פזגז ודורגז - בגין עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. בין השאר הם מואשמים בכך, שבשנים 1994-1997 הגיעו להסדרים ביניהם כי לא יתחרו זו בזו. משמעות הדבר היתה – סיכול יכולתם של הצרכנים להתקשר עם חברת גז לפי בחירתם, מלכתחילה עם בניית בניין חדש, או להחליף ספק אחד במשנהו לאחר מכן.

סעיף אישום אחר נגע לכך שחברות הגז, שלפי המתואר בכתב האישום פעלו לכאורה כקרטל, דבר אסור על פי החוק, ניסו לשכנע גם את חברת הגז הקטנה גז גל להצטרף להסדר זה, אך זו לא הסכימה.

עוד המשפט מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, הגישה רשות ההגבלים העסקיים, בינואר השנה, כתב אישום נוסף נגד חברות גז. הפעם היו אלה פזגז וגז יגל, המואשמות כי באותן שנים יצרו ביניהן הסדר אי-תחרות דומה בערים באר שבע, קרית גת וירושלים.

עם הגשת כתב האישום החדש פרסמה רשות ההגבלים העסקיים הודעה שבה נאמר: "אנו מייחסים לעבירות של פזגז וגז יגל חומרה רבה. זאת, בין היתר, משום שאין זו הפעם הראשונה שרשות ההגבלים העסקיים מגישה כתב אישום על הסדרים כובלים בתחום הגז. גם בכתב האישום הקודם הואשמה פזגז במעורבות בהסדרים כובלים שנועדו להימנע מתחרות על לקוחותיהן של חברות אחרות".

דברים כדורבנות, וגישת הרשות ראויה להערכה. לאור זאת אפשר היה גם לצפות, שברגע שיתגלגל לידיעת אנשי הרשות מידע שעשוי ללמד כי אולי קיים קרטל נוסף בתחום הגז, הם ייזעקו ומייד יתחילו לחקור במה דברים אמורים. אך הסיפור הבא מלמד, כי אין זה בהכרח כך.

ג' מתגורר בבית משותף שיש בו מיתקן גז מרכזי, וספקית הגז שלו היא חברת סופרגז. דיירי הבניין רצו להפחית את מחיר הגז שהם צורכים, ולשם כך יצרו קשר עם סוכנות יאיר רוזנקרנץ, אשר קשורה לחברת גז גל. ג' בירר את המחירים שיהיה על הדיירים לשלם אם יתקשרו עם גז גל, וכן אילו צעדים יש לנקוט על מנת לבצע את המעבר אליה.

כנדרש על פי החוק אסף ג' חתימות של למעלה ממחצית דיירי הבניין, והעביר אותן לסוכנות רוזנקרנץ. בעקבות זאת, באמצע נובמבר 2005 נשלח אליו מסוכנות רוזנקרנץ פקס שכותרתו "החלפת ספק", חתום בידי אדם מהחברה, ובו מפורטים תנאי ההתקשרות.

ומאז אבדו עקבותיה של סוכנות רוזנקרנץ. כל ניסיונותיו של ג' לגרום לכך שהחלפת ספק הגז תתבצע – לא צלחו. המעניין הוא, שאותה סוכנות ממשיכה לספק גז לבניינים בשכונות אחרות בעיר מגוריו של ג'.

ג', שהבין כי משהו אינו כשורה בהתנהלות הזאת, שלח תלונה בדואר אלקטרוני לממונה על ההגבלים העסקיים, ובו פירט את השתלשלות העניינים. כעבור כמה ימים קיבל תשובת דואר אלקטרוני מאדם ברשות ההגבלים העסקיים, ובה הוא התבקש לאשר לרשות להעביר את מכתב התלונה שלו לסוכנות יאיר רוזנקרנץ. בעקבות זאת התקשר ג' בטלפון לאותו אדם, ובשיחה זו נתן את הסכמתו להעברת מכתב התלונה לסוכנות הגז.

אלא שבאותה שיחה שמע ג' גם כמה דברים שטרדו את מנוחתו. בן שיחו אמר לו, כי אין הרבה סיכויים לחייב את סוכנות רוזנקרנץ לספק גז לבניין, משני טעמים: האחד, החקירה והטיפול צורכים משאבים שאין לרשות ההגבלים העסקיים; השני, שכשם שאי-אפשר לחייב שרברב לבצע שיפוץ אצל לקוח אם אינו רוצה בכך, כך גם במקרה זה – סיפר ג' ל-ynet על הדוגמא שבה השתמש איש רשות ההגבלים העסקיים.

ג' לא היה מוכן לקבל את ההשוואה הזאת, אמר לבן שיחו מה דעתו עליה, והוסיף, כי שניהם יודעים בדיוק מדוע סוכנות יאיר רוזנקרנץ אינה מוכנה לספק גז לבניין שלו בזמן שהיא עושה זאת בשכונה סמוכה.

זה המקום לציין, כי בשלב שבו התקיימה שיחה זו התנהל המשפט נגד ארבע החברות הגדולות והבכירים בהן כבר קרוב לשנתיים, וזמן לא רב לפני כן הוגש כתב האישום השני, כאמור נגד פזגז וגז יגל.

זמן לא רב לאחר שיחה זו ניסה ג' את מזלו שוב אצל סוכנות הגז רוזנקרנץ. הוא שלח מכתב רשום, ווידא כי אכן נמסר לידיה. זה כבר היה בראשית אפריל השנה. היות שעד אמצע מאי לא שמע מהם דבר, פנה בשנית לרשות ההגבלים העסקיים.

בעקבות זאת נשלחה אליו הודעת דואר אלקטרוני מהרשות, והוא התבקש ליצור קשר טלפוני עם אותו אדם שקיבל את תלונתו הראשונה. ג' עשה זאת, ובשיחת הטלפון הוא התבקש להעביר לרשות ההגבלים מסמכים נוספים על אלה שפיקסס אליהם.

כעבור כשבועיים פנה ג' בדואר אלקטרוני לאיש הרשות, וביקש לדעת האם חלה התקדמות כלשהי בטיפול בתלונה. הוא לא זכה לשום תגובה. זה מה שעלה גם בגורל עוד פניית דואל ששלח כעבור כ-10 ימים נוספים. לכן, באמצע יוני שלח ג' מכתב רשום לאותו אדם - בניסיון לקבל תשובה כלשהי ביחס להתקדמות הטיפול.

המכתב הרשום פעל כנראה את פעולתו, ובעקבותיו קיבל ג' תשובה מאיש רשות ההגבלים העסקיים. "הטיפול בתלונתך קצת התעכב בגלל עניינים בוערים יותר אך הוא עדיין מצוי על שולחני", עידכן האיש את ג'.

"תשובה דומה קיבלתי בפנייתי השנייה לממונה על ההגבלים, כשלושה חודשים לאחר פנייתי הראשונה" – כתב ג' ל-ynet. אין פלא שמסקנתו היתה, כי תלונתו אינה מטופלת ברצינות ברשות ההגבלים העסקיים, למרות שיש בה כל הסממנים ליצירת הסדר כובל לכאורה בכל האמור באספקת גז בעיר מגוריו.

תלונות דומות להפליא לזו של ג' היו אלו שהניעו את רשות ההגבלים העסקיים להתחיל לחקור את הקרטלים של השנים 1994-1997, שלבסוף הניבו כתבי אישום נגד חברות גז.  בהתחשב בסמכויות שיש לרשות ההגבלים העסקיים לחקור את מי שצריך לחקור, לערוך חיפושים ולתפוס כל הוכחה לביצוע עבירה, זה לא צריך להיות קשה מדי. נראה שמה שצריך הוא בעיקר עמידה על המשמר וראיית הרצינות שבתלונה. הרי לשם כך הוקמה רשות ההגבלים העסקיים.

הרשות להגבלים עסקיים: הטיפול בתלונה טרם הסתיים

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה, כי "הרשות פעלה בעבר ופועלת גם כיום בעוצמה רבה בטיפול בבעיות הריכוזיות המאפיינות את תחום הגז הביתי, ובקידום התחרות בתחום זה. הרשות מנהלת הליכים פליליים כנגד חברות הגז ומנהליהן באישומים על עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. במקביל הרשות נוטלת חלק במאמצים לשינוי החקיקה הקיימת לשם קידום התחרות במשק הגז הביתי בישראל.

"הרשות מנהלת מעקב שוטף אחר מצב התחרות בענף, הן ברמת המקרו והן בטיפול פרטני בתלונות אזרחים המהוות כשלעצמן מקור חשוב להכרת המצב בשטח.

"פנייתו של המתלונן מוכרת לרשות, והטיפול בה טרם הסתיים. לכשיסתיים הטיפול תימסר למתלונן הודעה בעניין. מעבר לתלונה הנוכחית, נעיר כי הרשות אינה נוהגת להודיע למתלוננים על ניהול מהלכים חקירתיים ככל שהיא מוצאת לנכון לנהלם, וזאת מטעמים מובנים".   

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות