"רק מו"מ יחזיר אותם - אבל אין עם מי"
החטיפות מבטאות צעד של ייאוש, ואי-אפשר באמת להתגונן מפניהן. אז איך מדברים בלי לדבר? מומחה לחקר סכסוכים מסביר את הפרדוקס
הפרדוקס שבפיתרון: "רק משא ומתן יוביל לפתרון בעניינו של החייל החטוף, אבל למשא ומתן צריך פרטנר, וכרגע אין כזה בצד של החוטפים". כך הסביר פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, ראש מכון ירושלים לחקר ישראל וראש מרכז שוויץ לחקר סכסוכים מהאוניברסיטה העברית.
ככל שחולפות השעות והימים מאז חטיפתו של החייל רב"ט גלעד שליט, מתחזקות ההערכות כי המאמצים הדיפלומטיים לשחרורו לא יישאו פרי. מאמצי התיווך של מצרים, והמגעים שמנהל הנשיא הפלסטיני אבו מאזן וראש ממשלת החמאס בעניין, לא מועילים אף הם. בינתיים גובר החשש כי גם הנער אליהו אשרי נחטף לשטחי הרשות, ומשפחת שליט מחכה לאות חיים מבנה.
"אף פעם לא נהיה מוגנים לחלוטין, סטרילית, מפני חטיפות. ולכן הפתרון הוא להגיע למצב בו המוטיבציה לחטוף לא תתקיים. אחת הבעיות הקשות בדרך לפתרון זה, היא שאין לנו כתובת ברורה למשא ומתן", הסביר בר-סימן-טוב בשיחה עם ynet. "ביחסי קונפליקט חייבים פרטנר כדי לדעת עם מי אנחנו בעצם במאבק. כרגע אנחנו עומדים מול צד רב פרצופי, אין לו נציג שמזוהה עמו בצורה מוחלטת. קיימים בצד הפלסטיני הרבה ארגונים ותתי ארגונים, שלא נשמעים לאחרים, אפילו לא לראש ממשלת חמאס. בשלב הראשון חייבים למצוא כתובת שתטיל את מרותה על כל הפלסטינים ואבו מאזן וחמאס חלשים מאוד עכשיו. החוטפים לא נשמעים להם".
לדבריו, אפשרויות החטיפה עומדות בעינן גם אם ישוחררו אסירים פלסטינים וגם אם לאו. "חטיפות יימשכו אם לא מתקדמים לעבר הרגעת הרוחות. למעלה מעשרת אלפים פלסטינים יושבים אצלנו בכלא מאז פרוץ האינתיפדה. עבורם החייל הוא קלף מיקוח חזק. היוקרה שלהם בעיני הפלסטינים גוברת כי הם מצליחים היכן שאבו מאזן והנייה נכשלו".
החטיפות מבטאות צעד של ייאוש, מסביר בר-סימן טוב, מפני שהפלסטינים לא רואים שום אפשרות אחרת לשחרור אסירים, ולכן הם נוקטים גישה קיצונית. "משום כך צריך לחשוב על פתרון מדיני מעבר לשני המקרים האלה. אם נצליח לשחרר את שני החטופים צריך לחשוב איך לדכא את המוטיבציה הזאת, וכדי לעשות כן יש ללכת בצעדים לקראת הרשות", הוסיף.
צה"ל היה פועל בלי קשר לחטיפה
מבחינת מאמצי התיווך הסביר בר-סימן-טוב, הדברים תלויים בדרך שבה יפעלו אבו מאזן והנייה כדי ללחוץ על החוטפים וכיצד מצרים שהיא גורם שלישי חשוב תפעל בעניין.
"הפרדוקס הוא שלולא היה החייל נחטף, צה"ל היה כבר יוצא לפעולה גדולה ברצועה בגלל החיילים שנהרגו ובגלל מאות הקסאמים ששוגרו. הכוונה כבר הייתה קיימת, ומטרתה: שגבול ההבלגה הישראלית נמתח כאן. עצם חטיפת החייל משהה פעולות כאלה".
בכל מקרה, לדבריו, "פעילות צבאית גדולה היא הפתרון הרע, כי ככל הנראה ימצאו את החטוף הרוג ופעולה כזאת יכולה להביא לחללים נוספים. לצערנו היינו בסרט הזה. אין פתרון צבאי למצב ביננו לבין הפלסטינים, רק פתרון מדיני. ברגע שנוקטים בדרך צבאית, נכנסים, כמו עכשיו, לסחרור שנעשה קשה יותר ולמצב שמסלים יותר ויותר".
תיווך של צד שלישי
בר-סימן-טוב הוסיף: "במקרה שלפנינו אין מו"מ ישיר וגלוי אלא ישנו מעין תיווך של צד שלישי שמנסה לחלץ את החייל. הצד השלישי כולל בתוכו את המצרים וגם את הפלסטינים עצמם, כדוגמת אבו מאזן, ואפילו את איסמעיל הנייה שמתאמצים לחלץ את החייל, אבל לא ברור מי מחזיק בו. מה גם, שמי שמחזיק בו לא בהכרח נשמע לאותם גורמים פלסטינים".
ראש הממשלה אהוד אולמרט הצהיר שלא ישוחררו אסירים בתמורה להשבת החטוף. לדברי בר-סימן-טוב, "עמדה מקובלת היא בישראל שלא נכנעים לטרור, לא מחליפים אסירים בחטופים. אבל שני הצדדים כאמור בכלל לא מנהלים בשלב זה מו"מ אלא מדברים באמצעות תיווך. גם הפלסטינים שמשמשים כמתווכים מנסים לאתר אותו בלי שהחוטפים יקבלו תגמול. אבו מאזן, הנייה ומצרים לא מנהלים מיקוח עם החוטפים אלא דורשים להחזיר את החטוף לאלתר".
זהו קו מוצהר אבל ישראל לא תמיד נהגה על פיו, אלא נשאה ונתנה בעבר גם עם טרוריסטים. "היו מקרים בעבר בהם דיברנו עם טרוריסטים. למשל פרשת ששת חטופי הנח"ל ששחררנו בעבורם אלף פלסטינים אחרי מלחמת לבנון.
האפשרות הזאת קיימת תיאורטית אבל יכול להיות שמסכת החטיפות לא תסתיים כאן. כדאי לזכור שהאסירים הכלואים בישראל מאוד חשובים לפלסטינים ולכן הם מנסים לעשות כל מאמץ לשחררם. היה טוב אילו היינו מצליחים להגיע להבנות בנוגע להרגעת המצב דרך המקרה הזה. צריך להשיג הפסקת אש ואפשר לנצל את הסיטואציה להשיג הישגים מאוד משמעותיים על היום שאחרי, כדי שמעשי חטיפה לא יתרחשו.
הקלף שבידי ארגוני החוטפים הוא חזק מאוד, כיוון שישראל תישא ותיתן עמם גם אם יהיו בידיהם גופות. בר-סימן-טוב מסביר, כי ניסיונם הקשה של אנשי החיזבאללה עם שלושת החיילים החטופים בגבול לבנון, היה אירוע מלמד מבחינתם. לדבריו, הפלסטינים עוקבים בדריכות אחרי הישגי החיזבאללה, ומבחינתם הוא זה שהוציא את ישראל מלבנון. "אחרי שהם, לפי נקודת מבטם, הוציאו את ישראל מעזה, הגישה היא שישראל יודעת רק את שפת הכוח. הם יודעים בדיוק מה החשיבות שמייחסים פה לכל אזרח ולכל חייל וזו בהחלט חולשה במו"מ", הוסיף.
