דו"ח: גידול באפליה כלפי ערבים ב-2005
הדו"ח השנתי השני של האגודה הערבית לזכויות אדם קובע כי "בשנת 2005 חלה עליה בכמות ובאיכות מספר ההפרות של זכויות המיעוט הפלסטיני בישראל, במיוחד במסגרות הרשמיות של המדינה". מנכ"ל האגודה: בין ההפרות, אפליה בהפקעת והקצאת קרקעות, זכויות אזרח נחותות והופרת הזכות לחינוך
"בשנת 2005 חלה עליה בכמות ובאיכות מספר ההפרות של זכויות המיעוט הפלסטיני בישראל. במיוחד, העמיקה בשנה זו התפיסה הגזענית במסגרות הרשמיות של המדינה ביחסן כלפי המיעוט הפלסטיני", כך אמר מנכ"ל האגודה הערבית לזכויות אדם, מוחמד זידאן, לרגל הוצאת הדו"ח השנתי השני של האגודה. כותרת הדו"ח היא "חיים בשוליים: הדו"ח השנתי של הפרת זכויות המיעוט הערבי פלסטיני בישראל לשנת 2005".
זידאן דיבר בצהריים במהלך מסיבת העיתונאים שקיימה האגודה במשרדי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל בנצרת. הדו"ח כולל 69 עמודים ומתייחס להפרות זכויות המיעוט הפלסטיני, ובהן: ייהוד הנגב והגליל, אפליה בהפקעת ובהקצאת קרקעות ובמדיניות התכנון, זכויות אזרח נחותות, הפרת הזכות לחינוך, אפליה כלכלית ותרבותית והדרה חברתית, הפרת הזכות לחופש הדת, ניצול לרעה של הליכים משפטיים ושל סמכויות המשטרה, הגבלות והגשת כתבי אישום בעילות "ביטחוניות" וגילויי אלימות מילולית ופיזית ציבוריים.
"הדו"ח נועד לגנות את מדיניותה הרשמית של ישראל בפני הגופים השונים המרכיבים את הקהילה הבינלאומית, ממשלתיים ובלתי- ממשלתיים", הסבירו באגודה וקראו לקהילה הבינלאומית בכלל, ולאיחוד האירופי בפרט, "להביא בחשבון, בכל מגעיהם עם ישראל, את סוגיית כיבוד זכויותיו של המיעוט הפלסטיני, ואת קיום התחייבויותיה לפי האמנות הבינלאומיות הנוגעות לזכויות האדם". כמו כן קראה האגודה "להפעיל מנגנון שיפקח על ישראל ולחייב אותה לכבד את התחייבויותיה הבינלאומיות ואת הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם, עליהם הסכימו כל אומות העולם ואשר נקבעו כקווים אדומים אותם אסור לחצות".
מהדו"ח עולה כי בשנת 2005 התגברו מאוד ביטוי הגזענות והאפליה כלפי הערבים בישראל. לפי כותבי הדו"ח, ההחמרה במצב לא התבטאה אך ורק במספר ההפרות, אלא גם בתחומים השונים שבהם בוצעו. כותבי הדו"ח תיעדו סוגיות הקשורות במדיניות הרשמית של הממשלה, ובהן "תוכניות להאצת ייהוד הנגב והגליל, החמרה במדיניות הריסת הבתים תוך ניסיון להשתלט על מעט הקרקעות שנותרו בבעלות ערבית וחנק היישובים הערביים על-מנת לרכז את האוכלוסייה הערבית בשטחים מצומצמים ככל-האפשר". הדו"ח התייחס גם לשינויים בחוק האזרחות והכניסה לישראל, שנועדה לדבריהם לגרום לפגיעה נוספת בזכותם של האזרחים הערבים לאיחוד משפחות – "פגיעה אשר נבעה משיקולים דמוגרפיים אך התהדרה בתואנות של 'ביטחון'", הסבירו.
הדו"ח מלין גם על "התמשכות מדיניות האפליה הרב-שנתית בתחום החינוך, הבאה לידי ביטוי באפליה בהקצאת כיתות לימוד ותקציבים לתלמידים ערבים, ובכפיית תוכנית לימודים המתעלמת מזהותו הפוליטית והתרבותית של המיעוט הפלסטיני". עוד נטען כי חלה התגברות ביחסם האלים של המשטרה ויתר כוחות הביטחון לאזרחים הערבים.
"גישתם של גופים אלה, הרואים באזרחים הערבים אויבי המדינה וסכנה לביטחונה, תוארה בדו"ח ועדת אור אשר מתחה עליו ביקורת נוקבת. פן חשוב במדיניות זו היא רדיפתם הפוליטית של מנהיגי המיעוט הערבי והסיעות הערביות בתואנות ביטחוניות שונות, והמשך המעקב אחרי כלי התקשורת הערביים והפגיעה בחופש הביטוי", נכתב.
הדו"ח התייחס גם לסוגיית העוני במגזר הערבי ותועדו בו גם הפרות "הנובעות ממדיניותה הכלכלית של הממשלה בשנת 2005, אשר הגבירה את העוני והאבטלה בקרב חלקים נרחבים מן המיעוט הערבי, באמצעות צמצום תשלומי הביטוח". כמו-כן מתאר הדו"ח בהרחבה את המשך מדיניות חילול המקומות הקדושים והפרת חירויות הדת באמצעות פגיעה בבתי קברות, הזנחת מסגדים ואיסור על השימוש בהם באופן הפוגע בכבוד האדם.
אום אל פחם. "עליה בגזענות המדינה כלפי הערבים"
צילום: זיו קורן, לע"מ
מומלצים
