השאלות שלא שאלו השרים

האם ענני האופוריה העוטפים את כולנו סביב המהלך של צה"ל ברצועה טומנים בחובם הסתבכות בבוץ חדש? למה לא הציגו שרי ממשלת ישראל כמה שאלות קשות בנושא - והאם אהוד אולמרט יידע לנווט אותנו החוצה מעזה, לפני שיהיה מאוחר מדי?

רוני סופרפורסם: 29.06.06 , 11:48

חכם אינו נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. 38 שנים היינו בעזה. עשרה חודשים ועוד חייל חטוף אחד לקח לנו לחזור. החכמה שלא להיקלע למלכודת שטמנה לנו חולייה של חמאס, הוועדות העממיות וצבא האיסלאם, לא עמדה לנו. שלא בחכמה נקלענו חזרה לבוץ של עזה. השאלה היא אם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, יהיה מספיק פיקח להוציאנו משם, עוד לפני שנתגעגע ל-16 השנים הרעות בביצה הלבנונית.

במדינה אוטופית היו השרים המהנהנים היום אמן, או ראש המועצה לביטחון לאומי החדש, אילן מזרחי, אמורים לשאול את אולמרט כמה שאלות קשות ומכאיבות, רגע לפני מתן האור הירוק לפעולת "גשמי קיץ". כמו למשל:

כמה זמן יקח עד שטובי בנינו יהרגו שם בחולות הרצועה והצער יחייב החלטה להישאר בעזה עד ל"ניקויה המוחלט מטרור"?
כמה זמן יקח מתחילת שהותנו שם עד שפגז טועה ראשון של טנק מרכבה הישראלי, מהטנקים המדויקים בעולם, יאייד בית פלסטיני על זקניו, נשיו וטפו, ונקים עלינו את חימת האיסאלם והעולם כולו?
כמה זמן יקח עד שנאלץ לסלול את ציר כיסופים חדש, על שם חמש בנות משפחת חטואל הי"ד, כדי להעביר בביטחון אספקה לכוחותינו המבוצרים בין עזה לרפיח?
כמה זמן יקח עד שהפלסטינים יחפרו מנהרת נפץ מתחת למוצב שיאבטח את הציר הבטוח?
כמה זמן יקח עד שהחיילים שלנו יעמדו כברווזים במטווח, כשיבואו לחלץ את חבריהם ממוצב שפוצץ?
להיכן נעלמה היכולת "הכירורגית" של צה"ל האגדי, ששחרר את חטופי סבנה בלוד, שחיסל ראשי מחבלים באביב נעורים בביירות, ששחרר את חטופי אייר-פראנס מאנטבה, שחיסל את אבו-ג'יהאד בביתו על חוף ימה של טוניס? איפה אותה יכולת מופלאה של ישראל, שידעה לשים יד על אייכמן המסתתר בשכונת עוני בארגנטינה, או פיתתה במלכודת הדבש של סינדי את מרדכי ואנונו ברומא?
מדוע אנו נאלצים לעצור הלילה את שרי החמאס ופרלמנטריו, במהלך שיעורר עלינו את זעם העולם, במקום לעצור רק את הטרוריסטים המעורבים בחטיפת גלעד שליט ובירי הקסאמים?

השבוע הוכח שוב שמוזת השאלות של שרינו המצויינים דוממת ברעום התותחים. לכן, במקום פעולת קומנדו מבריקה, קיבלנו שתי חטיבות חי"ר, שריון והנדסה וחיל האויר כשרף השומר ממעל על דיונות רפיח ובית להיה. "וזוהי", כפי שאומרים לנו שרים יודעי דבר במבצע המתגלגל, "רק ההתחלה".

לכן עכשיו נזדקק לפקחותו של ראש הממשלה אולמרט, שיידע להוציא את צה"ל משם, רגע לפני שאהוד ברק יקרא אל הדגל כדי לשחזר את בריחתנו מלבנון. לכן נתאחד בתפילה שתמצא לנו הפיקחות להחזיר בשלום את רב"ט גלעד שליט לביתו במצפה הילה בגליל.

את הפסקת ירי הקסאמים -שלא לדבר על שלום - נותיר לחכמים.

הערות לסדר:

*לשר הביטחון עמיר פרץ: קצת יותר ביטחון, זה מה שחסר לך ולנו.

*לשר לענייני הנגב והגליל, שמעון פרס: שרת החוץ היא ציפי לבני. היא זאת שצריכה להסביר בטלוויזיות של הגויים על מה ולמה יצאנו להוריד "גשמי קיץ" בעזה.

*לשר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא: שינוי השם למשרד להגנת הסביבה, לא יעלים את הערפיח הרעיל בקריות, או יאדה את רבבות חביות הרעל ברמת חובב.

*לשר המדע, התרבות והספורט, אופיר פז-פינס: שאפו על העמידה מול ראש הממשלה וכנגד עמיתיך השרים. יפה שנמנעת, יחיד, בהצבעה על הארכת הוראת שעה שתמנע איחוד משפחות פלסטינים וערביי ישראל. גם אם אולמרט יזכור, והוא יזכור, הרי הוא העדיף כבר את רוני בר-און על פניך בוועדה למינוי שופטים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו