למרות הפסיקה: הזבלן אמיר גנס לא מתייאש
הגולשים קוראים לו "זבל", פסיקה של בית המשפט אוסרת עליו להשתמש ב-012 - אבל אמיר גנס לא מתייאש. ראיון
אם יש משהו שמקפיץ לאמיר גנס את הפיוז זה הקישור בינו לבין המילה זבל. עזבו את זה שהוא נחשב למלך הספאם (דואר זבל) הישראלי, ואז מה אם הוא אפילו אחד הספאמרים הגדולים בעולם. "אני איש פרסום, שמתפרנס משליחת דואר אלקטרוני," הוא מבקש להבהיר. "אני לא זבל ולא עובד בזבל."
אוקיי, תכף תכחיש גם שהעבודה שלך מציקה לאנשים
"אם אני מציק לך פעם פעמיים-שלוש, ובסוף קנית מתקן מים מינרלים ב79- שקל, מה רע? מי שיש לו בעיה, שילמד להשתמש בלחצן 'הסר.' במקרה הכי גרוע, תקבלי ממני חמש פרסומות בחודש לכל היותר. מה כבר קרה"?.
מה כבר קרה? אוהו, הרבה. לפני שנתיים תבעה חברת 012 קווי זהב את גנס על רבע מיליון שקלים בטענה כי הוא מפר את פרטיות הגולשים ומאט באופן משמעותי את פעילות השרתים. "לא הצלחתי להירדם אז בלילות," הוא אומר, "אבל מעצבים, לא מדאגה."
מעצבים דווקא?
"כן, כי הם אישרו לי לשלוח מיילים. אם שדדת בנק ותפסו אותך, זה סיכון מקצועי. אבל אני כאילו באתי לבנק, ביקשתי אלף שקל, נתנו לי, ואז עוצרים אותי
על שוד. השנה הראשונה אחרי הגשת התביעה הייתה קשה. פתאום סוגרים לך את החשבונות, לקוחות מזמינים מודעה בתפוצה של אלף מיילים, ואתה לא יכול לשלוח ונשאר מתוסכל."
כשהתעשת מעט, החליט גנס להשיב מלחמה. אחרי שחקר וגילה כי אין בארץ חוקים ברורים לגבי משלוח מודעות דרך האינטרנט – תבע את 012 תביעת דיבה על כך שכונה בהודעות לעיתונות שפירסמה החברה "מפיץ דואר זבל." "זה היה עניין עקרוני," אומר גנס. "הם קראו לי זבל ואני לא זבל."
התביעה הזו הגיעה לסיומה בסוף השבוע בהסדר פשרה. גנס התחייב באמצעות עו"ד גיורא מאור לא לשלוח ספאם דרך שרתי ,012 ואילו הם התחייבו בתמורה למחוק את סכום התביעה נגדו. "מי שמכיר אותי," אומר גנס, "יודע שבתקופות אחרות בחיי לא הייתי מגיע לפשרה, אלא ממשיך עד הסוף וגם מנצח."
אז מה קרה? "המשפט גזל ממני משאבים ואנרגיות. בהתחלה אמרתי: אני צודק, ואני אראה לכם מה זה. אבל בסוף אתה מוצא את עצמך נאלץ להחליט בין להיות צודק ומרושש, או חכם, עשיר ומאושר. כל חשבונית מעורך הדין קירבה אותי לרצון לסיים את הנושא ולהמשיך קדימה בשקט ובשלווה."
שקט ושלווה? לא ממש. נגד גנס מתנהלת תביעה נוספת, הפעם מצדה של ענקית התוכנה מיקרוסופט, שתובעת אותו על כך ששלח כמויות עצומות של ספאם ללקוחות מיקרוסופט, וכך גרם להכבדה קשה על שירותי הוטמייל. לדברי מיקרוסופט, גנס השתמש גם בסימן המסחר הוטמייל כדי להסוות את הודעות הספאם שלו.
סכום התביעה הפעם: 2.5 מיליון שקל. הנזק האמיתי שנגרם לחברה, מוסרים במיקרוסופט, גבוה יותר – אבל הם בחרו לתבוע רק את הסכום הזה לאור סיכויי
הגבייה. עכשיו, אם יש משהו שמעצבן את גנס יותר מהחיבור בין עבודתו לזבל, זו העובדה שסכום התביעה הזה כולל את הוצאותיה של מיקרוסופט על חוקר פרטי שיאתר אותו.
"אני זוכר איך מיקרוסופט התחילו לעקוב אחריי," הוא מספר. "לפני שנה וחצי מישהו דפק בדלת של המשרד שלי בלוד. הוא שאל אם אמיר נמצא, וטען שהמתווך אמר לו שיש כאן דירה. שאלתי אותו, 'איזה מתווך? על איזו דירה אתה מדבר,'? והוא אמר: 'אז אין פה אמיר? טוב, שלום.'
מיד אני וגיסי ירדנו למטה לחניון, וראינו שתי מכוניות עם מצלמות, ציוד האזנה ומה לא. התקשרתי למשטרה ואמרתי: 'תבואו דחוף, יש פה מחבלים עם אר.פי.ג'י' כדי לזרז אותם. איך שהאורות הכחולים נכנסו לחניון, העוקבים ברחו."
אבל בזאת, לדברי גנס, לא תמו התלאות. "פתאום התחלתי לקבל טלפונים מוזרים: 'אנחנו מפיקוד העורף, יש לך מסכות? איפה אתה גר'? או: 'שלום, אני מבזק, מה מספר החברה שלך'? כשביקשתי מספר טלפון לחזור אליו, נעניתי ב'לא, אין לי טלפון.' איך זה יכול להיות שאת מבזק, ואין לך טלפון"?
את ההגנה שלו במשפט של מיקרוסופט, כמו גם במשפט 012 שהסתיים בפשרה, מממן דואר הזבל – סליחה, המידע הפרסומי – שגנס מפיץ עבור בעלי עסקים בארץ ובעולם, הפעם באמצעות שרתים בחו"ל. ממשרדו החדש מול ביתו בבאר-יעקב הוא מנהל יחד עם חמישה עובדים משרד פרסום אינטרנטי בשם ניו אפרוץ,' שמונה לדבריו כמיליון נמענים בארץ, ו750- מיליון נמענים ברחבי העולם. את השוק המקסיקני כבש
לא מזמן, החודש הצליח לחדור גם לשוק הטורקי. "אני שולט היום על 30 אחוז מהשוק הישראלי, אבל יש לי כוח לשלוט על 80 אחוז," הוא אומר.
אז למה אתה לא עושה את זה?
"כי לא בא לי לקום בשש בבוקר ולחזור הביתה בחצות. פעם חשבתי לרדוף אחרי הכסף. אוטו, דירה חו"ל, שמו"ל. עבר לי. היום אני רוצה לקום בתשע בבוקר, לקרוא עיתון, להיות עם הבת הקטנה שלי ושיהיה לי עסק שייתן הכנסה פסיבית."
לפני שנה וחצי סיפר גנס שהמחזור שלו עומד על 100 אלף שקלים בחודש. "זה עדיין המחזור שלי," הוא אומר.
איך זה יכול להיות? הרי התפרשת בעולם מאז
"נכון, ההכנסות גדלו, אבל גם ההוצאות."
"מחפשים את הש.ג"
את דרכו האינטרנטית החל גנס, קצין במיל' שמתנדב במשטרת ראשון-לציון, בשנת .2002 במקביל לעבודתו כעמיל מכס ובמהלך לימודי מנהל העסקים, למד ניהול אתרי אינטרנט. "תתפלאי," הוא צוחק, "אבל באותה תקופה גם אני קיבלתי ספאם למייל שלי, וישר עשיתי ריפליי: 'תסירו אותי מהר."'
העכבר נפל לו לאחר שגילה שהכניסות לאתרים שבנה גדלו לאחר פרסום באמצעות מיילים. הוא רכש אז תוכנה לשליחת מיילים, דרכה שלח הצעות לפירסום ל20- אלף נמענים. את רשימת התפוצה הראשונית הרכיבו חברים, לקוחות ואנשים שאת כתובתם אסף דרך פורומים באינטרנט.
אז נכנסתי לפורום "רווקות נרגנות." מה פתאום אתה משתמש בכתובת המייל שלי כדי לשלוח לי מודעות על ויאגרה?
"זה חוקי. אם את הולכת ברחוב ועל החולצה שלך רשום הטלפון שלך, ואני מתקשר, מה תגידי? שלא אליי כיוונת"?
אלא שיום אחד נגמרה החגיגה. "הספק ניתק אותי," מספר גנס. "כשהתקשרתי ושאלתי למה, הוא ענה: 'כי שלחת מיילים.' ניסיתי להבין מה הבעיה, והוא ענה: 'אסור לפרסם.' כשניסיתי לטעון שאין חוק בעניין, הוא אמר: נכון, אין חוק, אבל רק לנו מותר. ואז נדלקתי. למה לי אסור ולהם מותר? למה פרסום שלהם זו מודעה, ופרסום שלי זה זבל? זבל זו הגדרה עבור כולם, לא"?
מאחורי המלחמה הזו עומד כסף. הרבה כסף. "עוגת הפירסום באינטרנט נאמדת היום במיליון דולר בחודש בארץ, ועל זה המלחמה," טוען גנס. "אם מיקרוסופט לוקחים 2,000 דולר כדי לשלוח ספאם ל50- אלף נמענים, למה לאפשר לאמיר גנס לשלוח תמורת אלף דולר בלבד? הוא שובר את השוק, אז צריך להוציא אותו מהשוק.
מיקרוסופט זו לא המאפיה הסיציליאנית. הם לא אומרים: 'שלם לנו עכשיו רבע מיליון או שנשבור לך את הרגליים.' הם אומרים: 'שלם לנו רבע מיליון, או שנגיש נגדך תביעה שרק ההוצאות עליה יעלו יותר.' אם אין לך כסף, לפעמים אתה מעדיף לקפל את הזנב במקום להילחם. אני עוד לא התקפלתי.
"גם 012 שולחים פרסומות באמצעות מיילים. אז להם מותר ולי לא? הם אפילו מעודדים אותך לשלוח. למרבה המזל, הייתה לי הקלטה של נציגת שירות שלהם. קניתי טייפ חדש והחלטתי לנסות אותו לגמרי במקרה על השיחה עם מוקדנית .012 היא אמרה שאני יכול לשלוח דרכם כמה מיילים שאני רוצה. תארי לעצמך מה היה קורה אם לא הייתי שומר על ההקלטה? כולם היו מסתכלים עליי ואומרים: אישרנו לך? אנחנו"?
הם בטח לא התכוונו לחצי מיליון הודעות. אתה לא יכול להכחיש שתקעת להם את המערכת
"אם חצי מיליון מיילים תוקעים להם את השרתים, זה עצוב מאוד. אנשים היום מורידים סרטים באינטרנט, כשכל סרט זה כמו לשלוח יותר ממיליון מיילים."
"גנס ידע היטב את החוקים של ,012 ולמרות זאת הוא ניסה בדרך לא דרך להכשיל את הש.ג,". מגיב עו"ד דן אור-חוף ממשרד חיים רביה ושות' שיצג את 012 בתביעה מול גנס.
אבל גם אתם שולחים דואר פרסומי
012" לא שולחת דואר פרסומי למי שאינו מבקש, אלא דרך הסכמים מוסדרים. אין בין זה להפצצת הלקוח בספאם שום קשר."חברת מיקרוסופט סירבה אתמול להגיב לטענות על המעקבים ועל שיטות העבודה שלה.
"ישראלים אוהבים לשנוא"
הידיעה על הסכם הפשרה שנחתם בין גנס לבין 012 זכתה לשלל טוקבקים באינטרנט שהופנו כלפי גנס, ותמצותם: "אתה זבל, כמו דואר הזבל שלך.""טוקבקים הם לא מדד לכלום," משתדל גנס לשמור על פאסון. "הרבה מהם בכלל מוזמנים ממשרדי יחסי ציבור."
ולא מעליב אותך שקוראים לך זבל? אתה הרי שונא שמקשרים בינך לבין זבל
"מעליב, אבל איך אמר לי לקוח? שיקראו לזה 'חללית פלוטו ,'4 העיקר שתביא לי לקוחות שיקנו את המוצרים."
מתנגדי דואר הזבל אומרים שלא סתם הם שונאים אותך. טוענים שאתה מחדיר וירוסים למערכת, ששיטות איסוף הלקוחות שלך פסולות
"פסולות? דווקא לא מזמן קיבלתי טלפון אנונימי: יש לי רשימת תפוצה של יותר מחצי מיליון איש, כולל כל הפרטים: איפה הם גרים, עובדים, טלפונים. התברר בסוף שזה דאטה בייס של אתר גדול, מתחרה שלי. איזה האקר פרץ אליו וגנב את הרשימה.
תחשבי, תמורת 25 אלף שקל יכולתי לקבל רשימה של עסק גדול, אבל אז לא הייתי ישן טוב בלילה. מדי פעם מתקשר אלי מישהו, אומר 'אני בעל אתר פוקימון והקוצים, ורוצה להעביר לך את מאגר המידע שלי תמורת הנחה בפרסום.' דברים כאלו אני קונה."
אם הכל כל-כך בסדר, אז למה שונאים אותך?
"כי הטבע של הישראלים זה לשנוא הכל, בעיקר אם הם לא מרוויחים ממך ישירות, או גרוע מזה: כשנדמה להם שאתה מרוויח על גבם. יש גם קבוצה קטנה ונטולת אינטרסים, שלא אוהבת את אופן הפרסום הזה. אלה בדרך כלל סטודנטים משועממים לשיווק או פנסיונרים, שמתקשרים אליי בשיחות הזויות ואומרים: 'תסירו אותי מהרשימה מיד.'
אני עונה להם, אין בעיה, רק תגידו מה המייל שלכם, והם עונים: 'לא ניתן לכם, כי אז תמשיכו לשלוח ספאם.' אז איך בדיוק הם מצפים שאני אפסיק לשלוח? כשאני מרצה בכל מיני מקומות, תמיד יש את החוכמולוג הזה שהכין מכתב בבית שבו הוא פורש את משנתו: למה זה לא טוב, כי הציעו לו להגדיל את איבר המין כבר מאה פעם."
ומה אתה עונה?
"שאם זה יעבוד, שיודיע לי."