קלרה לא קדושה: נשאר מחוץ לבאר בגלל הכיפה

דוד רוזנברג, יהלומן בן 30 מבלגיה, לא האמין שזה קורה לו. במשך שנים הוא נוהג להגיע לישראל מדי חודשיים-שלושה, עושה עסקים ביום ויוצא לחגוג במיטב הבארים בתל-אביב עם רדת הלילה. כך היה גם במוצאי שבת לפני כעשרה ימים, אבל הפעם הבילוי הסתיים עבורו במפח נפש, לאחר שבבאר בו ביקש לבלות עם חבריו סירבו להכניס את בן-דודו ד' (השם שמור במערכת, לבקשתו) רק משום שחבש כיפה. 

"יצאתי לחגוג עם קבוצת חברים במועדון 'קלרה' במתחם הדולפינריום", סיפר רוזנברג ל-ynet. "בן הדוד שלי, יהודי-איטלקי, הגיע לארץ כדי להתחתן כמה ימים לאחר מכן ותיכננו לחגוג שם מעין מסיבת רווקים קטנה. עם אחד מבעלי ה'קלרה', רני קשי, התחברתי כאשר נהגתי ללכת באופן קבוע לפאב 'ארליך' בנמל תל-אביב שגם הוא בבעלותו, ולהוציא אלפי שקלים בערב. סיפרתי לו שאני עומד להגיע עם חברים והוא התקשר אלי כמה פעמים כדי לדאוג שאכן נגיע בלילה. אמרתי לו שנהיה שמונה אנשים, מהם חמש בנות".

אבל מתברר שההזמנה החגיגית לא עמדה במבחן המציאות. רוזנברג: "בסביבות השעה אחת לפנות בוקר הגענו ל'קלרה' במצב-רוח חגיגי ונתקלנו בדורמן דורון, שגם אותו אני מכיר מצויין עוד מימי 'ארליך'. הפעם הוא הסתכל עלי כאילו אני אוויר ולא ענה לי כשביקשתי להיכנס. התקשרתי לרני אבל הוא אמר לי: 'השותפים שלי עושים לי בעיות, רק אתה יכול להיכנס למועדון'. שאלתי אותו מדוע אם כך הוא לחץ עלי בטלפון להגיע עם כל החבורה, אבל לא היתה לו תשובה לכך.

"אחרי שעמדנו בחוץ כשעה התקשרנו לאחד הבעלים האחרים, שחר, שיצא אלינו ואמר לדורמן את מי להכניס. דורון הכניס אותנו אחד-אחד עד שהגיע תורו של בן-דודי, חתן השמחה. ד', בן 26, יהודי-איטלקי חובש כיפה שחורה, לא הורשה להיכנס. דורון פשוט אמר: 'אותו אני לא מכניס', בלי שום הסבר. התקשרתי לרני, סיפרתי לו מה שקרה אבל הוא ענה: 'אני לא יכול להכניס אותו'. התעצבנתי וניתקתי לו בפרצוף. חבר אחר שלנו שאל את שחר מה הסיפור והוא ענה לו - בנוכחותי - 'אני לא יכול להכניס אותו, הוא חובש כיפה'. בנוסף, הדורמן הסביר לנו ש'גם אם תוציאו מאה-אלף שקל, אנחנו לא יכולים להכניס אותו'. בשלב זה יצאנו כולנו מהמועדון".

רוזנברג, שבעקבות המקרה פנה לעורך-דין במטרה לתבוע את המועדון על סך מאה אלף שקל, לא מצליח להירגע: "נכנסתי בעבר ל'ארליך' עם ערבים מהשטחים שהיו לקוחות שלי. הבעלים אמנם ביקשו ממני לא להסתובב איתם יותר מדי אלא להישאר לשבת ליד השולחן, אבל נתנו לי להיכנס. איך יכול להיות שיהודי דתי הם לא מכניסים?".

ד', מצידו, חושש להיחשף אבל מודה: "מעולם לא נתקלתי ביחס כזה, לא באיטליה ולא בארץ. אנשים צריכים לדעת איזה סוג של בני-אדם מנהלים את הבר הזה".

רני קישי, אשר לדברי רוזנברג הזמין אותו באופן אישי לבלות ב"קלרה" שבבעלותו, אמר: "אני בכלל לא מכיר אותו, אבל אתם יכולים לבוא אלינו בכל ערב ולראות שיש פה המון אנשים עם כיפה שנכנסים באופן חופשי. יכול להיות שהיתה אי-הבנה".

שחר קסמן, גם הוא מבעלי ה"קלרה": "אני זוכר את הקבוצה, מדובר בחברים שלי. אין סיכוי שאמרתי את המשפט הזה. הבחור שלא נכנס נחסם מטעמי גיל. ביקשת תעודת-זהות ולא היתה לו, אז לא יכולתי להכניס אותו. אנחנו מכניסים רק אנשים מעל גיל 25".