הכיבוש משחית אותנו, אנחנו צריכים את עזרתכן
בפאב, כמו בעזה, לא תחכנה בנות לחיילינו עם פרחים וחיוכים, אלא עם מבטים זועפים ופנים שאומרות "דפקתם לנו את הצורה כמה פעמים בעבר, הפעם זה לא יילך לכם כל כך בקלות". מה שלא מבינות הבנות משני צידי הקו הירוק זה שפנינו בעצם לשלום, רק שלפעמים אנחנו עושים את זה באופן מגושם
מי שאמר פעם שהכיבוש משחית התכוון גם לדרך בה כולנו מתנהגים בפאבים ובדיסקוטקים המקומיים (גם בכבישים, אבל זה כבר נושא למדור אחר). ואם כבר בכיבוש עסקינן, אז למה לזרוק שני עמים למקום בילוי כל כך צפוף, רועש, מנוכר ומעושן? האם לצורת ההגשה אין קשר לארוחה עצמה? תשובה אפשרית: עבור הגבר הישראלי שלא ממש יודע מה להגיד ואיך לפתוח בשיחה בגובה העיניים, מגבירים את הווליום לגובה רב כך שיטשטש כמה שניתן את השטויות שיוצאות לו מהפה.
להתחיל עם בחורה הפך כבר מזמן למבצע צבאי מורכב, שמטרתו העליונה היא לכבוש ולכפות את עצמך על האחרת גם אם היא לא ממש רוצה, לא בא לה או מעדיפה כובש אחר, יותר חמוד. שאנחנו נקבל לא כתשובה? אז נתנחל בכסא שלידך! בארצות-הברית אתה יכול להתיישב ליד בחורה, לפטפט קצת על היום שעבר עליה בוול-סטריט, ובסוף להגיד לה שתשמח אם תיפגשו פה באותו היום בשבוע הבא, בלי להפעיל כוח, בלי להיות מאולץ ובלי להרגיש פראייר גם אם היא לא מעוניינת (אז מה אם קנית לה משקה?).
האשמה נופלת גם על הנכבשת
אבל האשמה פה לא נופלת רק על הכובש, אלא גם על הנכבשת, שנראה כי התאהבה במשבצת הזאת ולא ממש רוצה להשתחרר ולתת סיכוי אמיתי לשלום בין שני העמים. מה יקרה אם תחייכי קצת? תשאלי אותנו מה העניינים? תיראי קצת יותר מתלהבת אם אני וחבר שלי באים לשבת במיוחד לידך מהקצה השני של החדר? אולי אם תהיי קצת יותר נחמדה נשקול לפרק את גדר ההפרדה. בארצות-הברית בחורה יכולה לחייך אליך ולהגיד שלום סתם ללא סיבה, פה זה קורה לצערי רק בתל-ברוך.
אז אם כבר אתן יותר אסרטיביות וקשוחות מהבנות האמריקאיות, למה שלא תיקחו את זה כבר עד הסוף? כמה נחמד יכול היה להיות אם הייתן שמות את כל עניין המוסכמות החברתיות בצד, מגייסות את החספוס הישראלי, שוכחות מהרומנטיקה האירופית הדביקה ומתחילות קצת איתנו לשם שינוי. אחרי הכל אנחנו לא בפריז ולא ברומא, ואתן לא ממש יושבות בבית קפה במזג אוויר נוח בחליפה של ארמני ומחכות לרוברטו או קלוד שיגשו אליכם ויגאלו אתכן מרווקותכן.
הדבר היחיד שדביק פה, אם לא הרומנטיקה, זה גופיות צמודות שלא ממש מכסות את הפופיק בטמפרטורה של 35 מעלות ו-90 אחוזי לחות. בחדשות התפרסמה ידיעה שבנות החמאס החליטו להפשיל שרוולים (אבל לשים כיסוי ראש שחור) ולהקים יחידת מתאבדות משלהם, הן כבר לא סומכות יותר על הגברים שיעשו את העבודה בשבילן. הנה, למה לא תקחו דוגמה? אז נכון שלהתחיל איתנו נראה בהתחלה כמו משימת התאבדות, אבל אולי עוד ייצא לכן משהו בסוף (אל תקשיבו לנביא מוחמד, רובנו לא בתולים, אבל עדיין זה שווה).
ולכל אלה שקראו עד הלום ועדיין חוזרות ואומרות שלא יקיימו משא ומתן עם טרוריסטים, תשאלו את עצמכן מה יותר חשוב: הפוזה והכבוד כשאתן יושבות לבד על הבר עם המשקה והסיגריה ומחכות שהצד השני יתחיל במשא ומתן, או למחול על כבודכן, לעשות את הצעד הראשון, בתקווה שהלילה לא תבלו לבד אלא בזרועותיו של מישהו שתמיד חלמתן עליו, מישהו חכם, נראה טוב, מצחיק, ואולי גם קוראים לו גלעד.
- נכתב בתגובה לרשימה של מאי לוין למה אנחנו "לא נחמדות".
גם לכם יש משהו לומר בענייני יחסים? אם אתם מיטיבים להתבטא, כיתבו לנו ואולי נפרסם.
לפנייה לכתב/ת 
