בכיר במשטרה: "בחקירה, שני הצדדים נחקרים"

הולך ומסתבך, הולך ומסתעף: המשטרה תחל מחר בבוקר (יום ד') באחת מהחקירות הסבוכות והמורכבות שידעה לאחרונה. במרכז החקירה: נשיא המדינה משה קצב, עובדת לשעבר, סחיטה שאולי כלל לא היתה והטרדה מינית שאיש לא התלונן אודותיה. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה על פתיחת החקירה בעקבות מכתב ששיגר אליו הנשיא.

במכתבו טען הנשיא כי אם נסחט - ולא ברור אם אכן נסחט - הדבר נעשה תוך איום לגלות שהוא כביכול "נוהג לתת חנינות תמורת כסף, שמופקד בחשבונות בחו"ל" ולא תחת איום בתלונה על הטרדה מינית. "חידה היא מי ולמה הדליף לתקשורת כאילו האיום עלי היה שאם לא אשלם לגברת כספים היא תטען כי הטרדתי אותה מינית", כתב קצב - והוסיף עוד נדבך של הכחשות ותמיהות בפרשה.

בעקבות הנחיית היועץ לחקור ייפגשו בבוקר מפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה קראדי, וראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, ניצב יוחנן דנינו. השניים אמורים להכריע על כתפיה של איזו יחידה תוטל משימת החקירה. בינתיים הספיקה המשטרה לקבלן מן היועץ את מלוא חומר החקירה שבידיו.

גורם בכיר במשטרה אמר ל-ynet כי מוקדם מדי לקבוע האם הנשיא ייחקר, אם בכלל, בפרשה. לדבריו, אפשרות נוספת הנבדקת היא שהנשיא יידרש לתת עדות.  "במהלך החקירה אנחנו בדרך כלל חוקרים את שני הצדדים", אמר הגורם. "לאחר סבב ראשון של חקירה נוכל לדעת לאיזה כיוון החקירה מתפתחת".

"לא כל סערת נפש היא מעשה פלילי"

באשר לשאלת זהות הצוות החוקר הוסיף בכיר המשטרה כי ישנן מספר אפשרויות. על פי אחת מהן, החקירה תוטל על אחת מהיחידות הקיימות. אפשרות נוספת היא להקים צוות חקירה מיוחד, או לשלב בין שתי האופציות.  

אז איך יראו הימים הקרובים? במסדרונות מערכת המשפט מדברים על אפשרות לפיה במהלך החקירה - אולי באמצעי התקשורת השונים - יעלו שמותיהן של נשים נוספות שיטענו לקשר כזה או אחר עם הנשיא. פרופסור עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי וחוקתי, מעריך כי הפקידה לשעבר תזומן למתן עדות או לחקירה.

"אני מניח שהנשיא בעצם ביקש להפנות את תשומת ליבו של היועץ המשפטי לדבר שמלכתחילה לא היה בטוח אם יש בו - בהתנהגות כזו - היבט פלילי. הנשיא הביע תמיהה מאיפה בא הרעיון של הטרדה מינית. החלק החשוב הוא מה מסר בעצם הנשיא באותה פגישה בינו לבין היועץ המשפטי, כי זו המסגרת שמחייבת את הבדיקה ולאו דווקא מה שהנשיא אמר או לא אמר במכתבו", מסביר פרופסור גרוס ל-ynet.

גרוס מעריך כי בשלבים הראשונים של החקירה "המשטרה תבקש ככל הנראה לקחת את האינפורמציה שיש ברשות היועץ המשפטי לממשלה ותאסוף מידע נוסף שהתפרסם בתקשורת ובמקומות אחרים ואז על פי הנראה תזומן הפקידה על מנת לשאול לגרסתה שלה. לשאול מהי תגובתה לדברים שנאמרו על ידי הנשיא".

מה לגבי חקירה של הנשיא? "על פי חוק יסוד הנשיא המשטרה אינה מורשת לחקור חשד לדבר עבירה ביחס לנשיא, אלא אם היועץ המשפטי אישר מפורשות חקירה שכזאת. לאמור, המשטרה חייבת בשלב זה לחזור ליועץ המשפטי לממשלה וליידע אותו לגבי הפרטים שנוספו ואם היועץ המשפטי יאשר  - לחקור". אם הנשיא יזומן רק למתן עדות, אזי הנשיא הוא שיבחר את מקום ומועד מתן העדות.

ובתוך כך ל-ynet נודע כי מאז התפוצצה פרשת נשיא המדינה והפקידה לשעבר פנו שני חברי כנסת בנפרד לוועדת הכנסת בשאלה מהו ההליך החוקתי להדחת נשיא. עדיין לא ברור אם מדובר בתחילתו של הליך שהניע מי מהמתמודדים החדשים על התפקיד הנחשק, או בסתם סקרנות של חברי הכנסת.

אז איך אכן מדיחים נשיא? לפי "חוק יסוד: נשיא המדינה", העברת הנשיא מכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו נתונה למליאת הכנסת. תחילה צריכים 20 ח"כים לחתום על קובלנה לוועדת הכנסת נגד הנשיא. הוועדה מתכנסת לדיון מיוחד, וההחלטה צריכה להתקבל ברוב של לפחות 19 מתוך 25 חברי הוועדה. לנשיא תינתן אפשרות לסתור את הקובלנה, והוא יכול לחילופין להיות מיוצג על ידי בא כוחו. כמו כן ניתן להזמינו לדיון כדי להציג את עמדתו.

מהוועדה עוברת הבקשה למליאת הכנסת. החלטת המליאה להעביר את הנשיא מכהונתו טעונה רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת, כלומר 90 מתוך 120 הח"כים צריכים לתמוך בהדחתו. ניתן לכנס את המליאה לדיון מיוחד גם בזמן פגרת הכנסת.