טענות על ליקויים בוועדת דירוג איכות התזמורות
ניגודי אינטרסים, היעדר רישום מדויק של פעולות חברי הוועדה, היעדר אמות מידה שוויוניות וחוסר שקיפות הם רק חלק מהטענות הקשות שמעלים היום מנהלי תזמורות בישראל. "באים עלינו לכלותנו", הם אומרים
מנהלי תזמורות בישראל מעלים טענות נוקבות על עבודת ועדת דירוג איכות הביצוע של הגופים הכליים המתוקצבים הפועלים בארץ ומצביעים על שורת ליקויים בדרך קבלת ההחלטות והתנהלות חבריה. בשבוע שעבר סער עולם המוזיקה הישראלי בעקבות מסמך שהודלף לעיתונות מתוך ועדת הדירוג. על פי המסמך, שמונה מתוך 18 התזמורות וההרכבים שנבדקו במהלך שנת 2005 הוגדרו כבעלי רמה ביצועית נאותה בלבד, הנחשבת כרמת סף לתמיכה בגוף כלי. למסמך זה צורף מכתב עליו חתומה מנהלת מדור המוזיקה במנהל תרבות, רעיה זימרן, שביקשה להדגיש: "מספר מועט של גופים דורגו ברמה 'נאותה' אך החברים סברו שיש מקום להביא לידיעתם כי רמה זאת איננה מספקת".
בתזמורות טוענים כי ההדלפה והמכתב, אשר הוגדר כ"זדוני" ו"מגמתי", תוזמנו במכוון לתקופה הקריטית של הרשמת המנויים לעונה החדשה ונועדו לפגוע הלכה למעשה במעמדן. ברשימת הגופים שקיבלו את דירוג הסף גם התזמורת האנדלוסית הישראלית, אשר הצטרפה השנה לרשימת הגופים חתני פרס ישראל. תזמורות נוספות באותה הרשימה הן התזמורת הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה באר שבע, הקאמרית הקיבוצית, סימפונט רעננה, הקאמרית אשדוד, תזמורת הבמה – חולון והתזמורת למוזיקה ערבית.
שעות ספורות לפני התכנסות נוספת של חברי הוועדה במדור למוזיקה של מינהל תרבות, מבקשים מנהלי תזמורות בכירות להתריע על שורת הליקויים ודורשים את תיקונם. רשימת הליקויים כוללת בין היתר ניגוד עניינים לכאורה של חברים בוועדה אשר לקחו חלק בהצבעה על דירוג התזמורות, היעדר רישום נוכחות מדויק של המדרגים בקונצרטים, היעדר הוראות ברורות לגבי אופן הבידוק והתנהלות בלתי שקופה שעומדת בניגוד להוראות היועצת המשפטית של משרד התרבות.
כשבתזמורות מדברים על ניגוד עניינים של חברי ועדה מכוונים באופן מובהק לבטי אוליברו, מלחינת הבית של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור וליוסף ברדנשווילי, מלחין הבית של התזמורת הסימפונית ראשון לציון. גם זיקתו של חבר הוועדה בן עמי עינב לתזמורת הסימפונית חיפה אשר בראשה עמד במשך כעשרים שנה, כמו גם זיקתן של מיכל זמורה (ממקימי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ומי שייסדה את "קול המוזיקה"), חיותה דביר (שדרנית "קול המוזיקה" ומעמודי התווך של התחנה) ורות אלמגור רמון (היועצת הלשונית של רשות השידור) לתזמורת בירושלים מעלים חשש כי יש כאן טעם לפגם.
במכתב המתייחס לנושא ושעליו חתומה רעיה זימרן נטען כי: "חברים בעלי נגיעה אישית או ניגוד עניינים לגבי אחד הגופים לא השתתפו בהצבעה לגביו". המנצח ומנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית, גיל שוחט, אומר כי מדובר בטענה לא רלבנטית. "גם אם כוונותיהם טהורות, אני רואה בהשתתפותם של בטי אוליברו, יוסף ברדנשווילי ואנשים אחרים בוועדה, כמו בן עמי עינב, עניין חמור, לא אתי ולא קביל. קריטריון האיכות בעייתי מאוד מלכתחילה, אינו כמית ונסמך לא מעט על טעם והעדפה אישית ולכן חייבים להתייחס אליו בזהירות יתרה. גם אם אנשים בעלי עניין לא מצביעים לגוף שמשלם להם משכורת, אם הם מדרגים גופים אחרים הם יכולים בפירוש להשפיע על חלוקת עוגת התקציב".
"יש נגנים שמגיעים לחרפת רעב"
מסיבה זו בין היתר פנה מנהל התזמורת הסימפונית ראשון לציון, אהוד גרוס, בבקשה שיעבירו לרשותו את הפרוטוקולים של ישיבת ההצבעה על הדירוג. בקשתו סורבה. גם פניית ynet למשרד התרבות לקבלת הפרוטוקול ורשימת המשתתפים בהצבעה נענתה בשלילה.
"הוועדה אינה פועלת בשקיפות ולמרות שמדור המוזיקה מחויב לתת לנו את הפרוטוקול של הדיון, עד לרגע זה לא קיבלנו אותו", אומר גרוס, "אנחנו רוצים לוודא שאנשים שאין להם הכשרה הולמת לשפוט גופים כליים בתחום הקלאסי לא לקחו חלק בהצבעה שהיא קריטית מבחינתנו, אבל אין לנו כל דרך לעשות את זה למעט באמצעות בית המשפט. אנחנו רוצים לדעת על פי מה קבעו חברי הוועדה המלומדים את ציוניהם, באילו קונצרטים הם היו נוכחים והאם קיימות אמות מידה שיוויוניות לשיפוט איכות התזמורות. לאור הרישום המדויק שקיים אצלי לגבי נוכחותם המדולדלת של חברי הוועדה בקונצרטים של התזמורת הסימפונית ראשון לציון, מבצבצת שאלה לגבי יושרם של חברי הוועדה בקביעת קריטריון האיכות. תמוה בעיני, עם ובלי קשר לתוצאות ההצבעה, שראש המחלקה למוזיקה במינהל לא מצאה לנכון לבקר ולו בקונצרט סדרתי אחד של התזמורת במהלך שבע השנים האחרונות".
גרוס הוסיף ואמר: "עיתוי פרסום הדברים אומלל ותמוה. מישהו, ככל הנראה בעל אינטרס, דאג לפרסם אותו כעת. התזמון, חצי שנה לאחר תום שנת המבחן המדוברת ובאמצע שנת התקציב, כשאנחנו כמהים לקבל את המגיע לנו מעוגת התקציב. אין מדובר בהדלפה סתמית. אני מצפה מאנשים שמייצגים את האינטרסים של התזמורות לעשות מלחמת חורמה למען המשך קיומנו. במקום זה התחושה היא שבאים עלינו לכלותנו ושאין לנו ייצוג הולם במשרד התרבות".
גם שוחט מצטרף לדבריו של גרוס ואומר כי "תפקידו של מדור המוזיקה לעודד ולא לפגוע בתזמורות. ההתנהלות האומללה שלהם פגעה בפירוש בכמה תזמורות בכירות בישראל. בהתחשב במצבן הכלכלי הרעוע של כל התזמורות בארץ ללא יוצא מן הכלל, בגלל הכספים המעוכבים במשרדי הממשלה, יש נגנים שמגיעים לחרפת רעב. משרד התרבות צריך להתגייס בכדי לפתור קודם כל את הבעיה הכלכלית, להיות לעזר ולתומך שזה הדבר הבוער באמת. הם נהגו באופן לא אחראי וגרמו לנו עוול גדול".
טענות נוספות נשמעו לגבי משקלו של סעיף איכות הביצוע בתוך מכלול הקריטריונים. סעיף זה, יש לציין, מהווה 15% מכלל הניקוד ומשפיע משמעותית על תקצוב התזמורות. "מדובר במשתנה שאינו כמית ונשען במידה רבה על טעמם האישי של הבודקים ועל שיקול דעתם. כשמדובר בחברי ועדה שברובה הגדול אינם מוזיקאים מדובר בעיוות", אומרים רבים ממנהלי התזמורות. על פי גרוס משמעות דירוג התזמורת הסימפונית ראשון לציון כטובה יוביל להפסד כספי עצום של 320 אלף שקל מתוך תמיכה שנתית הנאמדת ב-3.2 מיליון שקל. גם בתזמורות כמו הקאמרית הקיבוצית וסימפונט מדובר בהפסדים של מאות אלפי שקלים.
בתזמורות טוענים כי היעדר הוראות ברורות ואחידות, כמו למשל מספר הקונצרטים הנדרשים לקביעת דירוג של תזמורת, סוג הקונצרטים המדורגים (מתוך סדרת המנויים, בהרכב תזמורתי מלא או חסר, עם נגנים או מנצחים אורחים) ומיקומם (אולם בית או אולם מארח) הופך את ההצבעה ללא רצינית.
"הדירוג מפוקפק ופוגע"
המנצח והמנהל המוזיקלי של תזמורת הסינפונייטה בבאר שבע, דורון סלומון, רותח על ההתנהלות ואומר: "יש גבול לחלטורה הישראלית. ניגוד האינטרסים זועק לשמים אבל יש עוד כל כך הרבה נקודות שחמורות לא פחות ממנו. מרבית חברי הוועדה אינם מוזיקאים והקשר שלהם למוזיקה הוא או כקהל או מתוקף תפקיד אדמיניסטרטיבי כזה או אחר. אנשים כאלה לא יכולים להצביע על איכות תזמורת אלא על העדפתם האישית וזה לא רלבנטי". סלומון, שעבד עם כל התזמורות בארץ וניהל בין היתר את התזמורת הפילהרמונית של ווגטלאנד (Vogtland) בגרמניה, מתנגד נחרצות לקריטריון האיכות. "זה לא קיים בשום מקום בעולם. גם לא בגרמניה, שנחשבת לאימפריה של תזמורות. הם לא מעזים לקבוע את רמת התזמורות על האיכות כי זה מוקש שקשור בטעם אישי", אומר סלומון, "אין לי ספק שהדירוג שפורסם יפגע בהיקף המנויים ויפגע בתקציב. בכדי שנוכל לערער עליו ביקשנו לדעת באילו קונצרטים שלנו נכחו חברי הוועדה, אבל עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה. קריטריונים שקובעים את מעמד התזמורות צריכים להיות מנוסחים בכתב וברורים בלי מקום לפרשנות. קריטריון רמת הביצוע כפי שהוא כיום הוא לא יותר מתחושות בטן וזה לא רציני".
המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, ירון גוטפריד, דורש גם התנהלות שקופה של משרד התרבות וועדות המדור למוזיקה. "אנחנו חייבים לוודא שהאינטרסים לא גוברים על התוצאה ושאנשים שיושבים בוועדות שקובעות גורלות תהיה להם את ההכשרה הנדרשת לכך", אומר גוטפריד, "רמת ביצוע משתנה בהתאם להרכב הנגנים בתזמורת, לזמן שהם מנגנים יחד, למנצח, לאולם שבו הקונצרט מבוצע ולאקוסטיקה שבו. יש הבדל בין קונצרט מתוך סדרת המנויים לקונצרט שמחוץ לסדרה. אם רוצים להיות הוגנים, צריך לבדוק כל תזמורת לאורך תקופה תחת אותם פרמטרים. התחושה היא שיש סטנדרט לא אחיד בבידוק".
גוטפריד חולק על יכולותיהם של חברי המדור לשפוט איכות ואומר: "ברשימה יש תזמורות שמתמחות בג'אז, במוזיקה ערבית ובמוזיקה קלאסית. קשה לי להאמין שחברי המדור מבינים בכל הסגנונות. אז נכון, יש את דובי לנץ, שמתמחה במוזיקת עולם, ואת פרופ' אדוארד סרוסי, שמתמחה במוזיקה ערבית קלאסית, אבל מה עם 'הד ביג בנד' שמתמחה בג'אז? למי מחברי הוועדה המכובדת יש את הכלים לשפוט איכויות של תזמורת בג'אז? ונניח והיה כזה, האם אדם אחד מספיק בשביל לקבוע איכות הרכב או תזמורת? הדירוג הזה מפוקפק ופוגע. במינהל תרבות יהיו חייבים לתת את הדין לעצמם ולגופים שהעלו את הטענות".
"אם טעינו נתקן בנחת"
מנהלת מדור המוזיקה במינהל תרבות סירבה להגיב לשאלות ynet ולבקשות חוזרות ונשנות להעברת פרוטוקול הדיונים, רשימת הנוכחים בהצבעה ורישום המורה על נוכחות הבודקים בקונצרטים. זימרן הפנתה ליו"ר המדור, עו"ד איתן הברמן שאמר: "אנחנו לא מסתירים דבר, אבל בשלב זה של סיכומי ביניים איננו רואים כל צורך להעביר מידע על תוכן הדיונים. פרסום מוקדם עלול להפריע. צריך להשלים את המהלך ואז לחשוף אותו. הטענות על ניגוד עניינים אינן מובהקות אבל הן יובאו היום לדיון ואני מניח שיובילו לכך שבטי אוליברו ויוסף ברדנשווילי לא ישתתפו בהצבעות הבאות על חלוקת העוגה היחסית. שמעתי את הטענה על נוכחות דלילה של חברי מדור בקונצרטים, אין בה אמת ואני מוכן לתת על כך את ראשי. אבדוק את הטענות אבל לפי עניות דעתי באף הצבעה לא השתתף אדם שלא היה נוכח בקונצרטים של התזמורת עליה התבקש להצביע. זה נכון שאין רישום מדויק, אנחנו סומכים של יושרם של חברי המדור, אבל אם הדבר מעורר תרעומת הוא ישונה".
על מנת להדגיש את רמת מחויבותם והיושרה של חברי המדור אומר הברמן כי: "זה לא רק שחברי ועדה לא משתתפים בהצבעות על גופים שבהם לא ביקרו, אם אתה מרגיש שאין לך דעה או שדעתך אינה מגובשת אתה לא מחויב להצביע. אני למשל לא השתתפתי בהצבעה על התזמורת האנדלוסית למרות שביקרתי בקונצרטים שלהם שלוש פעמים מכיוון שמדובר בז'אנר שאני לא מבין".
הברמן, תומך נלהב של קריטריון איכות הביצוע אומר כי היה מודע מתחילת הדרך לקשיים הטמונים בו. "היה ויכוח גדול מאד בוועדה שקבעה את הקריטריונים לגבי סעיף האיכות. הם רצו לתרגם אותו למושגים כמיתים, כמו מספר חזרות למשל. עיקור קריטריון האיכות היה גורר בינוניזציה, שהיא ההיפך ממה שאנחנו מבקשים. ידעתי שיקומו עלינו התזמורות אבל הסכמתי לקחת על עצמי את העניין. אז יכול להיות שבדרך יש פגמים ואם טעינו נתקן בנחת, בתבונה טובה ובלי פאניקה. אין לי ספק שהיעדר קריטריון איכות ישפיע על רמת התזמורות בטווח הארוך. חד וברור לי שהתזמורות בישראל מתמודדות עם קשיים נוראיים של תקציבים קטנים מדי, קהל שלא תמיד מבין ומבקרים שמתייחסים יותר לרפרטואר ופחות לאיכות מה שיוצר גרביטציה לבינוניות. עם כל זה אני חושב שצריך להעדיף תזמורות שרמתן גבוהה ולעודד אותן. אפשר לשפר את האיכות גם בנתונים הקיימים, אני מקווה שבתרומתי הדלה אצליח להביא לכך".
