זמן לעצב כללי משחק חדשים
"למרות הכריזמה, נסראללה אינו מנהיג אזורי, הוא אפילו יותר קרוב למריונטה של איראן וסוריה. אבל אולמרט ופרץ חייבים להציב לו קו אדום". פרופסור איתמר רבינוביץ', מומחה לסוריה ולבנון, מנתח את הצד השני ומשרטט דרכי פעולה
התסריט היה ידוע מראש. אל מסיבת העיתונאים הנרגשת והצפופה שכינס החיזבאללה בביירות אתמול אחר הצהריים, הגיע מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, כשהוא עוטה חיוך מאוזן לאוזן כחתן ביום חופתו. כיאה למעמד, דיבר נסראללה בשחצנות רבה כלפי ישראל והעומדים בראשה.
"אם אתם חושבים למצוא פתרון לשני החיילים החטופים באמצעים צבאיים – יש לכם טעות מרה. אם אתם רוצים עימות – נכונה לכם הפתעה", היה עיקר המסר של נסראללה, שלא יכול היה לוותר על עוד קצת זלזול לעבר ישראל: "יש בישראל ראש ממשלה חדש, אהוד אולמרט, ועוד כמה שרים חדשים, כמו שר הביטחון פרץ. לכו ותשאלו את קודמיכם בתפקיד מה הניסיון שלהם עם לבנון", אמר, כמי שמנדב את השיעור הראשון בקורס המבוא לג'ונגל המזרח תיכוני.
לעיתים לא ברור אצל נסראללה מתי נגמר הדימוי של המנהיג המתוחכם ומתחילה האמת הצרופה, והאם הוא מנהיג אזורי כפי שהוא מתיימר להציג את עצמו. ובכלל, אם כך הם פני הדברים, האם נכון לישראל להתעמת איתו עכשיו, בטרם ימשיך ויגדל. נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופסור איתמר רבינוביץ', תומך בעיצוב מיידי של כללי המשחק ולא רק מול נסראללה – אלא גם מול פטרונו בדמשק.
גם נסראללה מבחין שההרתעה של ישראל נשחקה
"עכשיו זה הזמן לעצב חוקי משחק חדשים בלבנון, שכן ככל שהזמן יידחה, המחיר רק ילך ויעלה", אומר ל-ynet רבינוביץ', מזרחן בעל שם עולמי, מומחה לסוריה ולבנון ומי שכיהן בעבר כשגריר ישראל בוושינגטון. "אין ספק שההרתעה של ישראל נשחקה ואפילו נסראללה עצמו התייחס למנהיגות הישראלית החדשה והבלתי מנוסה ורמז שניתן לשנות את חוקי המשחק מולה. לכן, ישראל צריכה לשרטט את הקווים האדומים שלה מולו עתה".
כשהוא נדרש להצביע על המטרות המהותיות של פעולה ישראלית כלשהי, לא שוכח פרופסור רבינוביץ' כי למרות דברי הרהב של נסראללה, סביר להניח שיש עוד גורם או שניים שבוחשים בקדירה הזאת. "ישנם כאן ארבעה יעדים – החיזבאללה, לבנון, סוריה ואיראן. אין לנו כלים ורצון להתעמת עם איראן, בוודאי שלא על רקע תכנית הגרעין שלה, אולם מול כל יתר השלוש יש לנו מרחב פעולה. מביניהן ממשלת לבנון נראית ככתובת הנוחה ביותר, אם כי הכתובות המהותיות הן סוריה והחיזבאללה. בכל מקרה, צריך להגיב באופן קשה אך אפקטיבי ולא סתם לפרוק זעם".
"ברור שהמהלך זכה לברכתה של סוריה"
בשעה שנסראללה כינס את מסיבת העיתונאים קשה היה שלא להיזכר במסיבת עיתונאים אחרת, לא הרחק משם – בדמשק – שהתקיימה רק יממה קודם לכן. ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, היה זה שעמד מול המצלמות ולא היסס אף הוא לאיים על ישראל לאור יום, אחרי דיווחים שטענו בנחרצות כי הוא ירד למחתרת, נמלט מסוריה לצפון אפריקה וחושש לחייו. בשני המקרים, כך נראה, גם אם הנשיא הסורי לא מעורב עד אחרון הפרטים – הוא מאפשר במו ידיו לעגלה להמשיך ולהידרדר לתהום הבוערת.
פרופסור רבינוביץ' מצביע על כך בבירור: "ברור שהמהלך זכה לברכתה של סוריה. כזכור, בתום המלחמה בעיראק יצא מזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, לדמשק ודרש מאסד לסגור את משרדי החמאס בבירה. אסד לכאורה הסכים ואלה נסגרו, אם כי לפי דרכו, הוא התיר להם להמשיך ולפעול בקריצת עין. ביום שלישי, במסיבת העיתנאים, חאלד משעל הודה לו על כך ואף שיבח אותו. יש כאן תחושת ביטחון סורית שמאחוריה ניצבת איראן וכל זאת עם מסר לארצות הברית שאומר: אנחנו לא מפחדים. רק לפני חצי שנה נראה היה משטרו של אסד ככזה שמתנדנד והנה עתה המצב שונה. בלי ספק, המטות הארגונים והמבצעיים של הארגונים הללו פועלים בחופשיות מדמשק".
למרות זאת, פרופסור רבינוביץ' לא נראה כמי שמתרשם מהדמות ההולכת וגדלה של נסראללה. בעיניו, נראה כי אין מדובר בסלאח א-דין המודרני, אלא אולי לכל היותר כקבלן ביצוע ממולח של האיראנים באזורנו. "הגורם העיקרי באזורנו זו איראן שרוצה הגמוניה אזורית. איראן פועלת בצורה שונות בגזרות השונות – בעיראק היא פועלת בצורה אחת ובלבנון בצורה אחרת – כשצריך לזכור שלבנון מהווה בעיניה מקפצה לאזור 'הלב'.
"נסראללה עצמו, לדעתי, איננו מנהיג אזורי אלא מנהיג פנים-לבנוני. למען האמת, הוא אפילו יותר קרוב למריונטה של איראן וסוריה. אותו נסראללה, שמשחק עתה את המשחק של מי שיכה בישראל אם זו תפעל בעזה – הוא לא הדובר הגדול ביותר של האמת אלא יש לו אג'נדה. הוא עצמו תוצר של התרבות האיראנית-שיעית שמשדרת כמה וכמה מסרים בו זמנית".
- אתה מאמין לו כשהוא אומר "נשתמש בהפתעות מול ישראל"?
"אני מאמין לו שהוא מתכוון להשתמש ב'הפתעות', אולם אין כאן סתירה. לצערנו אנחנו זוכרים שכשאשר חיסלנו את מנהיג החיזבאללה, עבאס מוסאווי, היתה זו איראן שהיכתה בנו בשני פיגועים קשים בארגנטינה, כך שגם הפעם יכולה להיפתח נגדנו חזית שניה ושלישית. בכל מקרה, ההנהגה המדינית בישראל תהיה זו שתצטרך להכריע האם להכות עכשיו או להמשיך ולחיות תחת איום הרקטות".
