מה מותר ומה אסור במלחמה
לגיטימי להשבית את משק החשמל? מותר למוטט מגדלים בני 20 קומות? כל חיזבאללונר הוא יעד לפגיעה? ומה לגבי בשאר אסד? ד"ר רובי סייבל, לשעבר יועץ משפטי למשרד החוץ, משרטט את גבולות המלחמה ומנחש כמה זמן מוכן העולם להקציב לחיל-האוויר הישראלי
חיל-האוויר תוקף זה היום השלישי ברציפות מטרות בעומק לבנון. נמלי התעופה והים מושבתים, במספר מוקדים נעצרה אספקת החשמל, עיירות וכפרים ננטשו והתושבים נסו צפונה. לפי שעה, העולם מסתפק בביקורת רפה על הפעולה, אבל גם בירושלים וגם ב"בור" של פיקוד צפון בצפת יודעים שזו רק שאלה של זמן, עד אשר הלחץ הבינלאומי יגבר. כיצד יכולה ישראל להסביר את מהלכיה, ומהן המגבלות שעליה לשים על עצמה גם בשעה של "פעולה מתוך הגנה עצמית"?
ד"ר רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, מעריך כי גם הפעם, החבל שנותן לנו העולם לא יהיה ארוך במיוחד. "ברגע שיהיו קורבנות רבים בקרב אזרחים, יבוא עלינו הלחץ. אילו יכולנו לפעול רק נגד אנשי חיזבאללה, היה אפשר להמשיך. ברגע שתוקפים מטרות אזרחיות, ברור שהעולם יתערב, ולדעתי יש לנו זמן קצר".
בבוקרו של יום רביעי השבוע, חזית הצפון עוד הייתה שקטה, ללא כל רמז לעתיד לבוא - למעט התרעות כלליות הנכונות תמיד בגזרה. מעט לאחר השעה תשע הרעיד חיזבאללה את האזור כולו, חטף שניים מחיילי צה"ל והרג שמונה אחרים. ראש הממשלה אולמרט הגדיר זאת כ"לא טרור, אלא פעולה מלחמתית שיצאה ממדינה ריבונית ללא שום התגרות מצידנו". דבריו לא התפרשו לשתי פנים: המבצע האחרון של נסראללה היה מבחינתו הכרזת מלחמה של לבנון, על כל המשתמע מכך.
"כיום במשפט הבינלאומי אין ממש הגדרה של 'הכרזת מלחמה'. הביטוי הישן 'קזוס בלי' כבר לא רלוונטי", מסביר ד"ר סייבל. "ואולם, גם במדינות המצויות במצב שלום, רשאית כל מדינה לנקוט צעדי הגנה עצמית. אם יורים עליך, אתה רשאי להשתיק את האש עד כדי סכסוך מזוין, קרי: מלחמה של ממש. להערכתי, כרגע אנחנו בסכסוך מזוין עם לבנון. העובדה שהממשלה בביירות לא יזמה את המהלך אינה פוטרת אותה מאחריות - זה עדיין יצא משטחה, לכן היא אחראית כלפי שישראל".
ואם אכן בסכסוך מזוין אנו נמצאים, מבהיר ד"ר סייבל, הרי שכל מטרה היא לגיטימית - כל עוד היא משמשת את המאמץ המלחמתי, או נכללת בשרשרת הפיקוד של הצבא או המיליציה. "במלחמה חלות עלינו מספר מגבלות, והעיקרית שבהן - אסור לפגוע במטרות אזרחיות נטו. מותר לתקוף מטרות שיש להן תועלת צבאית - כולל גשרים, תחנות שידור ותחנות כוח. הפגיעה בתחנת הטלוויזיה 'אל מנאר' של חיזבאללה, למשל, הייתה לגיטימית לחלוטין. גם את ההנהגה הצבאית אפשר לתקוף, אך לא את זו הפוליטית במובהק. אם יש לחיזבאללה אגף חינוך, אנשי דת שעוסקים בהוראה בלבד - אסור לפגוע בהם. אבל כל מנהיג המהווה חלק משרשרת הפיקוד ועוסק בהכוונת הפעולות - נסראללה עצמו, למשל - הוא מטרה".
שאלה של מידתיות
אבל אין זה הסייג היחיד במלחמה. סוגיה נוספת המחייבת בדיקה, לפי הנוהג והאמנות הבינלאומיות, היא שאלת המידתיות. "מותר להתקיף מטרה צבאית גם אם אתה יודע שיהיו קורבנות אזרחים, במיוחד אם האויב שם את המטרות
בתוך שטח אזרחי. אבל זה נכון רק כל עוד הדבר הוא מידתי. יכול להיות שהקורבנות בקרב האזרחים יהיו בקנה מידה לא פרופורציונלי - ואז הופך הדבר לאסור. זה בדיוק היה הרקע לוויכוח על גודל הפצצה בעת פעולות של 'סיכול ממוקד' בעזה". כך שאם בצה"ל מתכננים כעת, לאחר התקיפות בחיפה, להוריד מגדלים בני 20 קומות בפרברי ביירות - כלל לא בטוח שהדבר יהלום את החוק הבינלאומי, ואפילו מתגורר שם נסראללה עצמו.
סייג שלישי עליו מצביע מומחה המשפט הבינלאומי, הוא הדאגה לשלום האוכלוסייה. סגר מוחלט - ימי, אווירי ויבשתי - הוא לגיטימי, אם הוא נתפס ככזה שמונע את יכולות הלחימה של היריב. גם פגיעה בשנאים ובמשק החשמל אינה פשע מלחמה. אולם אסור שבעטייה יורעבו האזרחים ויישארו ללא מזון ומים. גם לכך יצטרך הצבא לתת את הדעת, ככל שהמבצע "שכר הולם" יימשך.
ומה לגבי מעורבותה של סוריה? האם לגיטימי מבחינתה של ישראל לתקוף גם אותה, כפי שהציעו כמה מומחי ביטחון ופוליטיקאים? "בהנחה שסוריה אחראית לפעולות של חיזבאללה - וככל שאני מבין, אכן כך - אפשר לתקוף גם בשטחה את אותם מוסדות שאחראים על הצבא. אסור למשל לפגוע בבית-משפט, בית-חולים או בית-ספר, אפילו לא בפרלמנט, אבל במפקדות מותר". בשאר אסד עצמו? "בהנחה שהוא ממונה על הצבא - ואני מבין שכן - אז תיאורטית, בזמן מלחמה, גם הוא מטרה לגיטימית".
לפנייה לכתב/ת 
