היי, בנים, תלמדו לקרוא סימנים
אנחנו לא עשויות מקשה אחת. יש לנו מאפיינים דומים, לכולנו יש ציצים. אבל לעזאזל, אפילו הציץ השמאלי שלנו לא זהה במאת האחוזים לציץ הימני. אנחנו לא חושבות בדיוק אותו הדבר, לא מתנהגות בדיוק אותו הדבר, לא לכולנו טעם זהה בגברים. אז תפסיקו להתבייש, למעננו ולמען הדורות הבאים
הם לא יתחילו עם בחורה בפאב, בדיסקוטק, או איפה שלא יהיה, גם היא תנופף להם עם דגל "הלו, אני פה, אני רוצה, דבר איתי" מול העיניים. ואז הם יחזרו לביתם הקט וירגישו מה זה קטנים, ויתבאסו מעצמם, וכמובן, גם מבנות המין היפה. כן, חברים, יש לנו בעיה מרכזית בתחום היחסים, שגוררת אחריה בעיות נוספות. בעיית הגברים הביישנים.
בהיותי מנהלת פורום או שניים העוסקים בעניינים של בינו לבינה, אני יכולה להגיד לכם: חברים, מדובר במגיפה. הרגשתי מחויבות פנימית להגיד על זה דבר או שניים. שאולי יפתח לביישנים שביניכם דרכי חשיבה חדשות. למענכם, למעננו ולמען הדורות הבאים (כי אם לא תפסיקו עם הביישנות הזאת, לא יהיו דורות באים!).
בר שישי, עד שלא תתחיל לא תדע. לא שאני מציעה כאן להתחיל עם כל דבר שזז, חלילה. בחורה מוצאת חן בעיניך - שווה לנסות. אם היא תגיד לא, זה לא סוף העולם. אז לא מצאת חן בעיניה בצורה הכי שטחית שיכולה להיות, מה קרה? זה אומר עליך משהו? לא. היא הרי לא מכירה אותך. היא מסתמכת על חוש הראיה/שמיעה/ריח שלה. זה הכל. לא כולם הטעם של כולם, וזה בסדר. בחורה אחרת שתעשה לך את זה, גם אתה תעשה לה את זה. וזהו הסוד הכמוס לחמור ולסוס - כימיה. צריך שניים לטנגו. אז קורה שאתה לא הטעם של כל העולם. אתה הרי לא היית רוצה להיות עם משהי שמרגישה שלהיות איתך זאת התפשרות, לא?
מאיפה זה התחיל, הביישנות הזאת, הגובלת בחרדת ביצוע, או יותר נכון, בפחד מפני כישלון? אולי זה בגלל העבר, אולי הם קיבלו סירוב אחד יותר מדי? אולי הם שמעו שהבחורות הישראליות הן בעצם פיראנות במסווה, שרק מחפשות לאכול חיים את הגבר הראשון שיעז להתקרב לסביבתן? אולי כי הדימוי העצמי שלהם בכל הנוגע בלהתחיל עם בחורות שואף לאפס ובעצם הם לא מאמינים שאם ייגשו לבחורה זה עשוי להצליח? ואולי הם לא באמת חושבים שהם מצרך מבוקש, ולא מאמינים בערך של עצמם, מול בחורה שהיו רוצים להתחיל איתה, שנראית להם כליל השלמות? ואולי... טוב, אני לא אתחיל לספר מה פרויד היה אומר על זה, אבל אולי זה קשור לאמא שלהם.
טוקבק כדורבנות:
ביישן כרוני / כחול עיניים
אדם שאינו ביישן יגיד "אין לי מה להפסיד. מקסימום היא תגיד לא, ואני אמשיך הלאה". ביישן לעומת זאת יאמר "יש לי מה להפסיד - הביטחון העצמי שלי, שגם ככה נמוך, ירד עוד יותר, ואז הסיכוי שיהיה לי אומץ להתחיל עם מישהי אחרת הוא אפסי". עכשיו יקפצו כל החכמים בלילה ויגידו "נו באמת, אז אם ככה לעולם לא תתחיל, לעולם לא תתאכזב, הביטחון העצמי שלך ישאר כמו שהוא - אבל לעולם לא תמצא מישהי שתאהב אותך". ועל דברים אלה אני יכול רק לומר: גיליתם לי את אמריקה! זה השורש של הביישנות, הידיעה שאי פעולה לא תביא לשום תגובה שלילית, זניחה עד כמה שתהיה, או חיובית, פנטסטית עד כמה שתהיה , בכל זאת ההימנעות מעשייה תימשך. אני יכול לפגוש מישהי שתגיד לי בצורה הכי פשוטה וישירה "אני רוצה אותך", ולמרות שהראש והלב יגידו "כן", הגוף יגיד "לא", יטיל וטו כמו ארה"ב ויסרב למוש ממקומו עד שהחיזבאללה יתפרק מנשקו.
לא לכל הנשים יש רשימת מכולת זהה
דבר ראשון, אנחנו, הנשים, לא עשויות מקשה אחת. כן, יש לנו מאפיינים דומים, כן, לכולנו יש ציצים. אבל אין אף ציצי שזהה לאחר. לעזאזל, אפילו הציץ השמאלי שלנו לא זהה במאת האחוזים לציץ הימני. אנחנו לא חושבות בדיוק אותו הדבר, לא מתנהגות בדיוק אותו הדבר, לא לכולנו טעם זהה בגברים, לא כולנו מחפשות את אותם הדברים בדיוק, לא לכולנו רשימת מכולת זהה.
דבר שני, לפעמים אנחנו לא נחמדות למתחילים. אבל זה רק בגלל שאנחנו מריחות (ואנחנו יכולות להריח את זה מקילומטר, אל תשאלו איך) שהם מתחילים סדרתיים, כאלה שרק באו למלא את הפנקס השחור או נכון לעכשיו הסלולרי דור שלישי שלהם במספרים, והם לא ממש מתעניינים בנו, אלא במספר עצמו, תרתי משמע. גם ברורה לנו התגובה שלהם מראש ("בואי, בואי הנה... לא באה? יאללה מי צריך אותך, יא כוניפה"). או שהם חוצפנים יתר על המידה ופולשים לנו לספייס יותר מידי, מיד שולחים ידיים, מגיחים משום מקום, ובכלל, משרים הרגשה לא נעימה של תוקפנות מסוימת. גבר ביישן, רגיש וכו' לא ינהג כמותם. זה לא באופי שלו, וטוב שכך.
אחרי שלב המשחקים, אנחנו לא באמת מעדיפות מניאקים
דבר שלישי, צאו מהסרט שאנחנו מעדיפות מניאקים. אנחנו לא. ממש לא. אל תאשימו אותנו בחידלון שלכם. אתם ביישנים, לא מתחילים, ה"מניאקים" - כן. אז בסופו של יום, אנחנו נפסיק לחכות לכם ונלך על ה"מניאק" (וזה במרכאות, כי הוא לא חייב להיות מניאק, רק כי אתם תופסים אותו ככזה). אחרי שעברנו את שלב המשחקים ואנחנו מחפשות משהו להיות איתו, באמת, אנחנו מחפשות מישהו עם לב רחב, רגיש, אמפתי וסימפטי. משהו שיאהב אותנו, אנחנו אותו, מערכת יחסים שוויונית וטובה. אנחנו לא מחפשות שיהיה לנו רע. באמת שלא.
דבר רביעי, תלמדו לקרוא סימנים. כשאני יושבת בפאב, ובחור חמוד מסתכל עלי ואני מסתכלת חזרה, ולא פעם אחת, והוא חוזר ומסתכל עלי שוב, ואני מסתכלת עליו שוב, ואני גם מחייכת, זה סימן שאני רוצה שהוא יבוא לדבר איתי! אנחנו די ברורות. תבינו. אם אתה תופס בחורה מסתכלת עליך כשאתה מסתכל עליה, והיא לא מסירה את המבט כל כך מהר, אם אתה קולט שהיא מחייכת, אליך, שהיא מפסיקה דיבור שוטף עם חברה שלה כשהיא תופסת אותך מסתכל, ומתמהמהת קצת, מסתכלת קצת, ואז חוזרת לחברתה, ואולי גם קצת מסמיקה תוך כדי התהליך - היא מעוניינת ורוצה שתפנה אליה. נקודה.
כמה שאנחנו אומרות שאנחנו פמיניסטיות, עדיין, לא קל לפנות לבחור בפאב. אתה, כגבר ביישן, בטח יודע את זה. אז תעשה לנו טובה, ואם אתה רואה שאנחנו מסתכלות ומחייכות, קח נשימה ארוכה ותפנה אלינו. מבטיחה לך שרובנו לא ננשך (אם לא תבקש), אפילו נשמח. ותאמין לי, שכמה שאתה חוזר הביתה מבואס מהמחשבה ששוב פספסת, ככה גם אנחנו.
דבר חמישי, אין משפט פלא כלל עולמי שאם תגידו אותו יגרום לכל הנשים בעולם לרייר וליפול שדודות לרגליכם. כאמור בסעיף 1, אנחנו לא עם. אל תחפשו נוסחת פלא. זה לא המשפט שעושה לנו את זה, זה משהו אחר. לרוב, אם קראת את הסימנים נכון, "היי" יעשה את העבודה. טיפ: חוש הומור תמיד עוזר. עוד טיפ: אתם לא מבינים איך משפט כמו "תשמעי, אני ביישן, רועדות לי הרגליים, אני בדרך כלל לא מתחיל עם בחורות, אבל יש בך משהו אחר, והרגשתי שאני חייב לעצמי לגשת לדבר איתך, למרות שאין לי מושג מה צריך להגיד ואיך להתחיל" יכול להיות אפקטיבי. ושוב, זה לא המשפט, זאת פשוט הכנות. כאמור בסעיף 2, את המתחילנים המקצועיים אנחנו מריחות מקילומטר.
שווה לנסות. אם היא תגיד לא, זה לא סוף העולם
טוקבק כדורבנות:
אני ביישן / גיא, ת"א
מאיפה זה התחיל? בתור ביישן מדופלם בעל ותק, התשובה לדעתי היא לב שרוסק מספר פעמים ע"י מספר שונה של בחורות, בעיקר כאלו שאפילו לא שמו לב לעובדה שהן ריסקו לביישן האומלל את הלב. כל מקרה כזה דוחק אותנו עמוק יותר לתוך הקונכייה. על רוב הביישנים לא יאמינו שהם ביישנים, חלקם הגדול אפילו די תקשורתיים, אבל ב"רגעי האמת" הרגליים קופאות, המחשבות צצות והפה שותק. אצלי המחשבה העיקרית היא, מה הסיכוי שהבחורה המדהימה שיושבת מולי מסתכלת עלי?
מכל הגברים שיושבים פה אין מצב שלי יש את הסיכוי, היא בטח הסתכלה על זה שישב מאחורי, מהצד או כל מקום אחר שהוא לא אני. אם אני רואה בחורה מדהימה (יופי לא קשור לזה) אני יכול לבהות בה קצת ואז לבהות לכל מקום חוץ ממנה - ולהצטער על זה במשך שבוע.
וכאמור בסעיף 2 - אנחנו "לא נחמדות" רק במצבים מסוימים. אנחנו גם יודעות להגיד "תודה, אבל לא תודה" בצורה יפה וחיננית. הבעיה היא, שככל שיותר נמנעים מפעולה או התנהגות מסוימת (כגון להתחיל עם בחורה), ככה עולה רמת החרדה ברגע שאתה מחליט כן לעשות את זה. מכיוון שהתנהגות זו לא נמצאת בלקסיקון ההתנהגויות שלך, ואם כבר יצאת מגדרך ועשית מעשה, תגובה שלילית תהיה כביכול סוף העולם. אבל כאמור בסעיף 4, אם תלמד לקרוא סימנים, לאו דווקא תהיה תגובה שלילית.
וכאן זה המקום לצאת בקריאה נרגשת לנשים שבחבורה: בנות, תהיו נחמדות יותר. זה לא קל להתחיל. נסו ותבינו. צריך המון אומץ בשביל זה. בואו ניתן להם יותר קרדיט ונבחין בין המתחילנים הכבדים לבין אלה שבאמת באים מהלב. אנחנו יורות לעצמנו ברגל כשאנחנו לא נחמדות ולא נותנות צ'אנסים. בסופו של יום, כולנו רוצים לאהוב, כולנו רוצים להרגיש נאהבים. אז חייכו קצת... זה לא עולה כסף.
האימייל של הדס
אין משפט פלא כלל עולמי שאם תגידו אותו יגרום לכל הנשים בעולם לרייר וליפול שדודות לרגליכם
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
