פיאט פנדה 4X4 קליימינג - סוכריית שטח

למצוא עצמך מעורב במרדף עם ג'יפ של משמר הגבול, זה לא בדיוק הדבר הרצוי בימים אלה. אפילו אם מדובר במחזה הזוי לחלוטין בו מככבת פנדה ננסית. אבל אחרי שירד ענן האבק, הסירנות שכחו והקצין שבסופה הבין שאיני מבריח רכב גנוב הוא הסביר: "זה בדיוק המסלול להעביר רכב לגדה. ראינו אותך טס עם הדבר המוזר הזה ..." ואז הוא עצר לרגע, התבונן בפנדה, קלט שהיא לא ממש יכולה לטוס והחל לצחוק. "רגע. מה זה בכלל הצעצוע הזה? איך הוא הגיע לכאן?"

פיאט פנדה 4X4 קליימינג (צילומים: אלי שאולי)

בפנים השינוי כמעט ואינו מורגש, ואין אזכור להנעה הכפולה. מאכזב לגלות שהקליימינג המקומית דומה יותר לפנדה הידנית, המצוידת פחות מה"אוטומטית". זה אומר שביחס למראה החיצוני האווירה פשוטה - ואפילו כיוון המראות ידני.

הפנדה, למרות ייעודה, מציעה פנים באיכות סבירה עם עיצוב מקורי, ורמת ציוד בסיסי לא רעה שכוללת גם מד סל"ד ומחשב דרך. הנדסת האנוש העיקרית סבירה למדי.

המושבים, כמו בשאר הדגמים המקומיים, אינם מתכוונים לגובה וזה מעט מפריע. כרגיל הם רכים מדי וחסרי תמיכה מספקת. וגם כאן עלולה הרגל להיתקל בידית פתיחת מכסה המנוע. הקוסמים של פיאט הצליחו ליצור מרחב פנים מרשים בננסית, ולא פגעו בו בגרסת ההנעה הכפולה. וכך יש עדיין מרחב טוב מאחור ותא מטען שימושי.

לקליימבינג המקומית מנוע 1.2 ליטר ו-60 כ"ס שהכרנו בפנדה הרגילה. הוסיפו לחשבון הנעה כפולה שגוזלת מעט כוח וגם מוסיפה (יחד עם האיפור) כ-120 ק"ג, ועוד לא דיברנו על המיגון שהורכב לרכב ההדגמה. התוצאה, אם להיות מנומסים, איטית כמו שרומזים הנתונים - למשל 20 שניות למאה.

ההתחלה בעיר אינה בעייתית ואפילו מפתיעה, בזכות הילוך ראשון ושני קצרים למדי (שנועדו לסייע בשטח). אבל ההמשך על הכביש המהיר הרבה פחות מרשים, והפער לעומת הדגם הרגיל בולט. הקליימינג אינה מזדרזת לחצות את המהירות החוקית ובעיות עם משטרת התנועה אינן צפויות. מצוין לשלמות הרישיון שלכם.

אבל זה הרבה פחות נחמד כשרוצים לעקוף או להאיץ בעלייה - או חלילה שניהם. כדי לשמור על ביצועים סבירים יש למחוץ את המצערת (בעלת המהלך הארוך) עד לרצפה ולאמץ את המנוע לתחומים הרועשים - שפחות אהובים עליו. מה עוד נספר? שתיבת ההילוכים אינה מדויקת במיוחד וכך גם המצמד, אבל זה אולי קשור לתלאות שעברה המכונית. צריכת הדלק נותרה סבירה ונעה בין 11 ק"מ לליטר תחת עומס ל-12.5 ברגעים הקלים.

למרות הגבהתה, הפנדה מציגה בסך הכל ניהוג סביר ובטוח. אמנם רכינת הגוף מורגשת אבל זה לא מפריע במיוחד. התחושה (אולי בגלל הצמיגים) יציבה מאחותה הרגילה. לכך אחראים לא רק מערכת ההנעה הכפולה אלא גם הקצב האיטי שאינו יוצר אתגרים אמיתיים. רוב הזמן מרגישה הקלימינג כמו מכונית הנעה קדמית. ההגה החשמלי, כרגיל, מרגיש קל ומנותק מדי. הבלמים המשופרים תפקדו בצורה סבירה.

למערכת ההנעה הכפולה אין שום אזכור בתא הנוסעים, והעברת הכוח לאחור מתבצעת אוטומטית דרך דיפרנציאל צמיגי. וכך בירידה לשבילים מתגלה הפנדה כזריזה ונעימה למדי. חלוקת הכוח האוטומטית בין הצירים פועלת היטב, והיא מפתיעה פה ושם עם כושר לעבור מכשולים ולטפס במקומות חלקים. ממדיה הקטנים בהחלט מסייעים. מנגד, מרווח הגחון המצומצם אומר שגם אבן תמימה יכולה לפגוע בגחון, אז כדאי להיזהר. הפנדה שלנו צלחה לא מזמן את ראלי חרמון-אילת ולכן צוידה במיגון קשיח ולא מקורי. זה, יחד עם החיים הטראומטיים שהיו לה בעבר, הביא שפע רשרושים ונקישות שהזכיר שמדובר בסופו של דבר במכונית קטנה ומעט שבירה. 

זול זה יקר?

קופסאות פח זולות אך עשירות בקסם היא התמחות ישנה של פיאט, והקליימינג אינה יוצאת דופן. ממש כמו הפנדה הרגילה גם הקליימינג מעלה על פנינו חיוך בגלל המראה, היכולת ובייחוד האופי. היא כמובן לא רכב שטח במובן האמיתי, אבל בדרכה השובבה מצליחה להפתיע.

במחיר של 107,000 שקלים היא אמנם כפולת ההנעה הזולה בארץ, אך היא יקרה ביותר מ-30,000 מהגרסה הידנית-רגילה, הפרש שנראה מופרז ופוגע בסיכוייה. זאת במיוחד כשאין תיבה אוטומטית וכאשר לא מדובר בגרסת הדיזל החזקה משמעותית והייחודית יותר. במצב כזה היא עלולה לתפקד רק כמקדמת מכירות לפנדה הרגילה. אבל תורידו 10,000 שקלים מהמחיר, ויש על מה לדבר.