הכבאים והחובשים בצפון: מגינים על הבית

כוחות ההצלה בצפון נמצאים בעיצומו של מאבק על שכר ותנאים. אבל עם פרוץ הקרבות נשכחו הסכסוכים והצוותים התגייסו לעזור לאזרחים, גם כאשר המשכורות שלהם איחרו להגיע ולא נרשם שום פיתרון מנהלי.

בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי שעבר, יו"ר ועד הכבאים בגליל המערבי, ויקטור חזיזה, השתתף בעוד ישיבה של ועדת הפנים של הכנסת, בנושא משכורות הכבאים. זה היה היום הרביעי לשביתת הכבאים ששוב לא קיבלו את משכורות חודש יוני במועד, כפי שקורה כמעט בכל חודש, כבר קרוב לשנתיים.

סמוך לשעה 9:00, עם תחילת הירי לעבר יישובי הצפון, הוחלט על הפסקת השביתה באזורים הקרובים לקו הגבול - בנהריה, מעלות ושלומי. הייתה זו למעשה הפעם האחרונה בשבוע הקרבות שנושא המשכורות עלה על הפרק. מאז, ועל אף שהמשכורות הגיעו בסופו של דבר רק ביום ראשון, עברו הכבאים לישון בתחנה.

במד"א המצב דומה. גם שם הוכרז סכסוך עבודה בשל החלטת ההנהלה כי החובשים והפראמדיקים, שזוהו עד כה רק באמצעות צבעי השרוולים שלהם, יענדו דרגות כתף שיעודכנו מדי שנה או עם סיום קורס. סכסוך העבודה הוכרז בשל אי הסכמה על דרך הקידום. וגם כאן, נשכחו כל המחלוקות עם תחילת הקרבות.

פועלים בשטח - חוששים בבית

מזה שבוע מתמודדים הכבאים ואנשי מד"א עם מאות פגיעות טילי קטיושה ופאג'ר, עם מראות קשים של הרוגים ופצועים, עם כאב ועייפות מצטברת, ומעל לכל עם החשש האישי: אנשי ההצלה גרים כולם באזור בו הם משרתים. כשנופלת קטיושה, היא לא רק נשמעת היטב בתחנת הכיבוי או מד"א בעיר, אלא גם בבתיהם הפרטיים של הכבאים והחובשים. מחזה נפוץ בימים אלה הוא של אנשי ההצלה משוחחים בזירת הנפילה, לאחר שסיימו לטפל בפצועים או באש שפרצה במקום, עם בני משפחותיהם במקלט או בממ"ד, מעדכנים ומתעדכנים בשלומם.

מבחינת כמות הנפגעים וההרס, הקולות והריחות, ניתן להשוות את האירועים שאנשי ההצלה נתקלים בהם לזירות פיגועים. באירוע הרכבת בחיפה, נתקלו הכוחות במספר הרוגים ונפגעים גדול במיוחד. אולם במקביל, כפי שמעידים הכבאים ואנשי הרפואה עצמם, המוטיבציה הולכת וגוברת. למרות האבידות, למרות ההרס, עובדי ההצלה מתגייסים במלוא הכוח לעזור ולהציל. 

רשף משנה חזי לוי, שמשרת בימים כתיקונם כדובר השירות בחיפה וקצין ההדרכה, מספר כי הכבאים בתחנת הכיבוי בחיפה, שסיימו את המשמרת, נשארים בתחנה ואף ישנים בה. "זו העבודה שלנו, ואנחנו גאים להיות חלק מהמאמץ המלחמתי הזה. למרות כל הקשיים, המוטיבציה פה גבוהה בצורה קיצונית. אנשים נשארים אחרי שעות העבודה למרות העייפות, ולמרות המשפחות שמחכות בבית כי אנחנו יודעים שכרגע המהות של המקצוע שלנו – הצלת חיי אדם – באה לידי ביטוי".

גם בנהריה שומרים על מוטיבציה גבוהה. "אנחנו מרגישים כאן שאנחנו בפירוש מגינים על הבית", אומר אלי בן עזרא, כבאי בתחנת ההצלה בנהריה. "אני גר בעיר הזו ואני יודע שהמבצע הזה חייב להימשך כדי שהסכנה לא תחזור לכאן".

חילוץ תחת אש

סגן מפקד המשמרת בתחנת נהריה, רשף משנה איציק שלו, מספר כי אחד האירועים המורכבים מבחינתו היה השריפה במצבור גז, לא רחוק מנהריה, שם עלה באש מיכל של כ-2 טון גז בישול: "התמקדנו בקירור המיכל, ובמיכל סמוך שגם הוא הכיל טונות של גז. אם הוא היה מתבקע, היה נגרם אסון כבד. למרבה המזל הצלחנו לכבותו".

אירוע אחר שהטביע חותמו על הכבאים בנהריה היה פגיעה ישירה של קטיושה

 בבניין מגורים ובשנאי על עמוד החשמל הסמוך. השמן בשנאי התלקח וגרם לשריפה חמורה. הכבאים לא רק השתלטו על האש אלא אף חילצו מהלהבות דיירים שנלכדו בבניין, בזמן שחוטי חשמל קרועים משגרים ניצוצות לכל עבר.

כמה מאות מטרים מתחנת הכיבוי בנהריה נמצאת תחנת מגן דוד אדום. עד כה טיפלו אנשיה בשני הרוגים תושבי העיר ובעשרות נפגעים, חלקם במצב קשה. "היו גם פגיעות קרובות מאוד לבתים שלנו", סיפר הפראמדיק רביב אברהם. "ערב אחד ישבתי בבית ולפתע נפל טיל מצד אחד של הבית, כמה דקות אחר כך נפל טיל מהצד השני. כל החלונות רעדו, תמונות נפלו מהקירות. מאוד לא נעים. פתחנו שלוחה של התחנה ליד הבית שלי. העמדנו שם נט"ן ואמבולנסים, וקידמנו כוחות לעבר המקומות שבהם נפלו הטילים".