חודר שריון: כך התאהבתי בצב ים
"אין דבר יותר חמוד ומקסים בעולם כולו מאשר צבון ים קטנטן בוקע מביצתו ומיד משרך דרכו, בזחילות קטנות, אל המים. אך גם צב ים בוגר, שיכול להגיע למשקל 100 קילוגרם, הוא יצור רגוע וחביב הכובש את הלב". נירה ניסקי השאירה את ליבה במרכז להצלת צבי-ים במכמורת
יש בעלי חיים שקל לאהוב אותם. בדרך כלל הם בעלי פרווה רכה וצמרירית, כמו חתלתולים וכלבלבים, או שיש להם הליכה אצילית והם מעוררי יראה, כמו אריות ונמרים. צב, לעומת זאת, הוא אטי ומגושם, יש לו שריון קשה ומחוספס, צוואר אפור ופרצוף מקומט ומוזר. אז מה יש בו, בצב הים, שמעורר כזו אהדה וסימפטיה בלב האנשים?
תתפלאו, אין דבר יותר חמוד ומקסים בעולם כולו מאשר לראות צבון ים קטנטן בוקע מביצתו ומיד משרך דרכו, בזחילות קטנות, אל המים. אך גם צב ים בוגר, שיכול להגיע לאורך של מטר וחצי ולמשקל 100 קילוגרם, הוא יצור רגוע וחביב הכובש את הלב (כל עוד לא מקרבים אצבע לכיוון הפה שלו, כי היא עלולה לא לחזור).
במרכז להצלת צבי ים במכמורת משכשכים להם בתוך בריכות פלסטיק כחולות ומעוגלות צבי ים ענקיים. כשהתקרבתי לשפת הבריכה הם הוציאו לכבודי את ראשם החוצה בברכת שלום. לפחות כך חשבתי, עד שגיליתי שצבי ים נושמים אוויר בדיוק כמונו ומדי פעם הם מוציאים את ראשם החוצה מהמים כדי לנשום, ואז שבים לצלול. בדיוק כשהגעתי התכנסו כל הצבים בחדר האוכל לארוחה, שכללה ערימת דגיגים ושאר יצורי ים קטנים שהושלכו ברוב חינניות לתוך הבריכה. רק לצבה גל הֶנְדְלֶס, שקיבלה את שמה עקב היותה קטועת ידיים, יש סוויטה פרטית, וצוות מטפלים מסור מגיש לה את ארוחתה בחדרה. כשהתקרבתי אליה הוציאה הגברת הנכבדה את ראשה והסתכלה עמוק בתוך עיניי, כמו שרק צבת ים חכמה וזקנה יכולה.
בית חם ובריכה קרירה
נסיבות הבאתם של הצבים הללו למרכז להצלת צבי הים במכמורת אינן נעימות. הם הגיעו עם פציעות מסוגים שונים, עם קרסים חדים ואיומים נעוצים בגרונם, פצעים בראש ושריון פגוע. במרכז הם מצאו בית חם (כלומר, בריכה קרירה) טיפול רפואי, שכולל אפילו דיקור סיני, ואהבה רבה. לחלקם מהווה המרכז תחנת מעבר, בית הבראה בו יחלימו ויתחזקו, עד שיוכלו לחזור אל הים ולהמשיך בחייהם. אולם חלק מהצבים לעולם לא יוכלו לחזור לחיים עצמאיים בים, ויבלו את שארית חייהם בבריכה שלהם במרכז.
צבי הים, שבעבר היו אימפריה בחופי ארץ ישראל, הלכו ונעלמו, ונמצאים כיום בסכנת הכחדה. הגורם המרכזי שהביאם למצב זה הוא, רוצים לנחש? האדם כמובן.
קרה לכם פעם ששחיתם בים ונבהלתם משקית ניילון תמימה שצפה על הגלים אותה חשבתם בטעות למדוזה? אז לצבי הים זה קורה כל הזמן. רק שהם לא נבהלים ובורחים, אלא אוכלים את השקית ומתים. ויש עוד המון סכנות שמצפות להם בחופי הארץ: כלי שיט שפוצעים אותם, רשתות דיג שתופסות אותן בטעות, קרסים של חכות שנתפסים בגרונותיהם. וכל זה כמובן עוד לפני שמנינו את אויביהם הטבעיים: החל בסרטנים, שחפים ושועלים המאיימים עליהם מרגע בקיעתם בחוף, ועד כרישים המאיימים על הצב הבוגר.
הטיפול המסור בפצועים אינו מספיק על מנת לחזק את אוכלוסיית צבי הים. כדי לשקם אותה יש לעודד גם את הרבייה של צבי הים בחופי הארץ. לפיכך מסיירים פקחי רשות הטבע והגנים בחופים במהלך עונת ההטלה (חודשי הקיץ), בחיפושם אחרי קינים של צבי ים. הביצים המצויות בקינים אלו חשופות לסכנות רבות: רמיסה בגלגלי כלי רכב, נופשים עליזים במיוחד או טורפים המחפשים את מעדן הבוקר שלהם. כאשר נמצא קן של צבי ים, הוא מועבר על ידי הפקחים בשלמותו ובצורתו המקורית לחווה מיוחדת בחוף מוגן, המשכנת בבטחה את הקן עד לרגע הבקיעה, פחות מחודש וחצי לאחר מכן.
תהליך הבקיעה מתרחש בלילה. הקן מתחיל לנוע, הביצים נסדקות וצבונים קטנטנים ופעורי עיניים מגיחים מביצתם ומגרדים יחד את תקרת החול המכסה את הקן. ברגליהם הקטנות הם זוחלים ומקרטעים על החול, לומדים ללכת עם כל צעד וצעד, ומכוונים דרכם אל הגלים. מנגנון מסתורי ומרתק, אשר נקרא החתמה, גורם לצבונית הקטנה לזהות את החוף בו בקעה מביצתה, ולשוב אליו עשרות שנים מאוחר יותר, בהיותה צבה בוגרת, כדי להטיל את ביציה באותו חוף בדיוק. מנגנון טבעי ונפלא זה הופך להיות בעייתי כאשר החוף אליו אמורה הצבה לחזור ולהטיל הופך להיות קומפלקס בתי מלון (התפתחות שהטבע לא צפה מראש). במקרה כזה הצבה פשוט לא תטיל את ביציה, והנה עוד סיבה להצטמצמות אוכלוסיית צבי הים.
בסיום הביקור במרכז להצלת צבי הים הלכתי להיפרד לשלום מגל. הצבה קטועת הידיים כבר לא תזכה יותר להריח את המרחבים, להרגיש את הים נושא אותה ולהשתובב בין הגלים. מצד שני, התנחמתי, היא לעולם לא תצטרך להילחם על ארוחותיה וגם לא להרגיש שהיא בסכנה. בימים טרופים אלה, גם זה משהו.
- הציבור מוזמן לבקר (בתיאום מראש) במרכז להצלת צבי הים, וכן לצפות בבקיעת צבוני הים הצפויה בשבועות הקרובים. בשבת הקרובה (5 באוגוסט) יתקיים סיור מודרך במרכז, בהרשמה מראש ובתשלום. לפרטים: רשות הטבע והגנים, 1-800-54666 או 3639*.
לפנייה לכתב/ת 
