עוד חוזר המחדל

2. ביום ה-14 כבר אין צל של ספק: זו מלחמה, נקודה. לא נערכנו לקראתה, נקודה. לא נערכנו כראוי למלחמה בחזית ולא נערכנו בכלל למלחמה בעורף. אלה העובדות והן, כמו תמיד, מרות מאוד.

3. למרות העובדות המרות, למרות היקף הנפגעים בנפש, אובדן הרכוש וערעור ביטחונו האישי של כל ישראלי באשר הוא - בצפון, במרכז, בדרום או בחו"ל - למרות כל אלו, כמו שאמר שמעון פרס, "אין אלטרנטיבה לניצחון". זה נכון. זה אמנם נשמע אידיוטי, כמעט כמו שידור מן המונדיאל, אבל נכון. חייבים לנצח. לא רק הצבא, גם העורף.

4. זו מלחמת העורף השנייה שלא נערכנו לקראתה. לא ראשי השלטון, לא הצבא, גם לא ראשי הרשויות. מלחמת העורף הראשונה החלה באוקטובר 2000 והסתיימה בינואר 2005, פלוס מינוס ארבע שנים עקובות מדם, והיא מכונה האינתיפאדה השניה. איבדנו בה לפחות 600 אזרחים חללים, כולם מצבא העורף, רובם ככולם בלי הגנה של ממש, בלי גדר ביטחון, ללא הכנה מוקדמת, בלי אבטחה מיומנת, ומול פצצות אדם לא מובנות בצומת או בקניון או בטרמפיאדה או באוטובוס או בלובי של מלון בערב ליל הסדר.

5. רוצה לומר, אנחנו במחדל חוזר. אותו מחדל, אותו ראש, אותה התייחסות, חוזרת ונשנית. העורף, כלומר אנחנו, הפך לבשר תותחים לא מוגן. בין הודעתו המסכמת של דיכטר את האינתיפאדה השניה - "לא הצלחנו לספק ביטחון לעם בישראל" - לבין המכה השניה, הנוכחית, על עורפנו, עברו גג 24 חודשים. בין לבין, למשל, נדחה פרוייקט נאוטילוס, היחיד שהיה עשוי לספק סוג של הגנה על העורף מטילים קצרי טווח. עורף לכפרות.

6. גם מכאן, כמובן, אנחנו למדים על יחסה של ההנהגה לעורף, לאזרח באשר הוא, בשנים האחרונות. בחברה כמו בכלכלה כמו בביטחון, לא על כולנו חושבים מראש.

7. למרות הפיתוי הגדול זו עדיין לא השעה להעריך במדויק את היקף המחדל, לכרות ראשים ולסמן מי בדיוק אשם, מדוע ועד כמה. רק נציין בהדגשה את הפה הגדול שצה"ל פתח במערכה הזו, ושבא לידי ביטוי בעיקר, בעיקר, בהודעה המוקדמת על הפצצת הבונקר של נסראללה ב-23 טון חומר נפץ. זה היה טימטום של ממש. הפצצת אותו בונקר נערכה בלילה, ואיש לא ידע אז מה ילד יום. במקום לחכות בשקט ולהגיב על פי התוצאות, פורסמו על הבוקר כותרות ענק בכל כלי התקשורת, ולצידן פרטי פרטים על עצם ההפצצה. כלומר, מתדרכי צה"ל אפילו לא לקחו בחשבון טעות מודיעינית או החטאה או הטעיה. עד הערב הסתבר שנסראללה חי וקיים. והרי זו כבר הגזמה מופרעת. לרוץ ולספר לחבר'ה, לפני מעשה, את זה אפילו בשכונה לא קונים.

8. ועוד

 נגיד, בדפדוף מהיר, שלא נמצא נקי אחד בכל המחנה הגדול של ראשי הצבא, מסוף 2001 ועד היום, יועצים ואסטרטגים בשכר ובהתנדבות, בולמי פה וחוששי קידום, ראשי מדינה בפועל ובדימוס, ראשי מפלגות שלטון בשש השנים האחרונות, ובעיקר תקשורת ביטחונית, כתבים ופרשנים בכל אתר ואתר, בכל מדיה. אין שום ספק, חתיכת כישלון יש לנו כאן.

9. "מאחזים בטבע" קוראים בצה"ל לכל הבונקרים, הביצורים וחפירות ההגנה של חיזבאללה. מכבסת המילים עובדת. הכינוי יהיר ולא ראוי. "מאחזים בטבע" צה"ל אמור לקטוף תוך כדי נסיעה.

10. בשקט בשקט, תוך כדי השאלה מה לעזאזל קרה לאפאצ'י עד שהתרסק, הסתבר שלחיזבאללה יש גם טילי קרקע אוויר. צריך לדעת.

רינו צרור ילווה את המלחמה בצפון בטורים אישיים ב-ynet