בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת
תצפיות על עיירות ירדניות, עדרי צבאים בסבך, טיפוס למוצב נטוש של צה"ל, בריכה פרטית מוקפת קנים, ארונות קבורה חופשי בשטח. זה נופש, זה? ועוד איך. בקעת הירדן שמחה לארח
עלפון קיץ מוטל בעונה זו על בקעת הירדן, פיסת ארץ צרובת שמש שמשתרעת מעמק בית שאן ועד ערבות יריחו. מעברו האחד של כביש ,90 אותו נחש אספלט פתלתל שעובר בשולי הבקעה, מתרוממת־מצהיבה חומת ההר הסוגרת על השומרון, ומעברו האחר מתנוסס מעל הכפרים הירדניים המוריקים ממזרח לנהר הירדן רכס הגלעד. בימי האינתיפאדה לא הרבו לנסוע על הכביש הזה, היום הוא שוב ציר תחבורה פעיל.
חם עכשיו בבקעת הירדן, אבל הזיעה מתייבשת ברוח, הנופים רחבי היריעה עושים טוב לעין, השקט הכמו מוטל כאן מיום הבריאה עושה טוב לנפש, ולמטיילים מחכות גם לא מעט הפתעות רטובות על הדרך.
תושבי הקבע בבקעה הם בעיקר יונקים שונים. כך למשל ניתן לראות כאן עדרים גדולים במיוחד של צבאים, שמגיבים על טרטור מנוע של רכב או על דשדוש רגליים אנושיות בדהרה מתוך סבך הצמחייה אל ראשי
ההרים. בשעתיים־שלוש של טיול שטח אפשר לספור בשקט שלושים צבאים. גם הדורבן נפוץ בשטח ואילו באזורים המסולעים מתבצרים שפני סלע. בגאון הירדן התנחלו חזירי בר, חתולי־ביצה, תנים וסמורים.
נקודת המוצא שלנו היא “ברוש הבקעה,“ מתחם אירוח ונופש שמציע כמה אפשרויות טיול בצפון ומרכז הבקעה, משני עברי כביש .90 למשל? טיולים רגליים בשעות בין הערביים בדרכים שלא הרבה אנשים עברו בהן במאות השנים האחרונות. או טיול בג'יפ ממוזג במסלולי “X“ שננטשו עקב אירועי העשורים האחרונים. וגם טיולי סוסים וטיולי אופניים.
ב“ברוש הבקעה," פחות מ־10 דקות נסיעה דרומה מצומת מחולה, תופרים למטיילים טיולים עצמאיים, אבל מי שלא מכיר היטב את השטח עדיף שיצטוות לטיול מודרך. באזורים מסוימים, למשל לאורך הגבול עם ירדן, נדרש אישור ביטחוני, ולמטייל פרטי שאינו חלק מקבוצה זה סיפור אבוד.
שם הרי גלעד
מ“ברוש הבקעה“ ניתן לצאת לטיול ג'יפים בדרגת קושי בינונית שחוצה תאי שטח שונים. נוסעים כמה עשרות מטרים דרומה על כביש ,90 ופונים מיד לכביש אספלט משובש (מעלה שי) המוביל למחנה צבאי בפסגת הרכס. בדרך עוצרים לתצפית מרהיבה על הרי הגלעד ממזרח ועל הרי השומרון ממערב. למרגלות הגלעד משתרעת העיירה הגדולה כוריימה.
מנקודת תצפית נוספת, בהמשך הדרך, מבחינים בנחל יבוק המפריד בין הגלעד בצפון להרי מואב בדרום, כשבתווך עמק סוכות. בנחל יבוק, על פי הסיפור המקראי, נאבק
יעקב במלאך האלוהים, מאבק שהוליד את השם ישראל ("...כי שרית עם אל")
חוצים כמה ואדיות ומגיעים אל חרבת סווידה. כאן הייתה עיר רומית־ביזנטית בין המאה הרביעית והשישית. לאחר הכיבוש הערבי במאה השביעית, היא נהרסה. שרידי העיר נראים באתר בבירור, כולל ריכוז של ארונות קבורה מאבן המוטלים בשטח ומערת קברים חצובה.
שבים אל הדרך הראשית ופונים במסעף לכיוון אום זוקה. מהתצפית המעגלית נראים במערב הרי השומרון ומדרום מתנשא החרוט של קרן סרטבה. באום זוקה מזהים כמה בארות מים גדולות וזה רק עניין של זמן עד שיגיע רועה צאן כדי להעלות מאחת מהן מים אל הרהט. מאום זוקה מתגלגלים לכביש ,578 ממנו מצפינים לצומת מחולה ובחזרה ל“ברוש“.
עצור! גבול לפניך
והנה עוד מסלול, הפעם בדרגת קושי גבוהה.
מצפינים קצת מצומת אדם על כביש 90 ופונים מערבה על פי השילוט לעבר ראס אל חרובה. הטיפוס הוא על דרך אספלט משובשת. משמאל מבחינים בשרידים ארכיאולוגיים של מצודה ישראלית מהמאה השמינית לפני הספירה, הנקראת חורבת מחרוק (החורבה השרופה). דרך עפר מפנה לעבר נקודת תצפית ממנה רואים את מושב ארגמן (ע“ש אל“מ אריק רגב ורס“ן גד מנלה, שנפלו באזור מעלה אפרים ב־1968) מצד אחד ואת נחל תרצה (ואדי פארעה) מהצד השני. הכביש העובר לאורכו של נחל תרצה נקרא ג'יפתליך, בטורקית “אדמות הסולטן.“ כיום השליטה באדמות נתונה בידי אמידים מהעיר שכם, ומעבדים אותן אריסים בני המקום.
חוזרים לכביש ,90 לקראת חצייתו מזרחה לעבר כביש המערכת. בשביל סיור במאגר תרצה שווה להטריח את כוחות הביטחון: למתחם מאפשרים להיכנס רק לקבוצות
בנות שלוש מכוניות לפחות, בתיאום מראש כמובן (תיאום טיולים פיקוד מרכז 5305511 - 02). המאמץ משתלם.
מדובר בשלושה סכרים מדורגים הממוקמים על אפיק נחל תרצה, ממזרח לכביש הבקעה, לפני שפך הנחל אל הירדן. העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה. במקום יש תצפית יפה אבל כיום אין מים במאגר, שכן הם נשאבו על ידי האשלים שיצרו במקום ביצה ירוקה ויפה.
ממאגר תרצה ממשיכים לתצפית טובלן - מוצב צה“לי שנעזב לפני כעשר שנים אך נותר בצורתו המקורית. המוצב מאפשר תצפית נהדרת על מטעי התמרים של יישובי הבקעה ושל הירדנים, וכן מבט מקרוב על סלעי החוואר הלבנים התוחמים את נהר הירדן ונראים כאילו פוסלו ביד אדם. הביקור במוצב יספק מנת נוסטלגיה לחיילים קרביים לשעבר שכבר לא מזומנים למילואים.
סיום המסלול, אחרי נסיעה קצרה לאורך הגבול עם ירדן, מאפשר נפנוף לשלום לחיילים הירדנים שיושבים בצמוד לגשר דמיה (אדם).) בעבר שימש הגשר מעבר גבול פעיל ובינתיים השתלטה עליו ועל סביבתו צמחיית פרא.
הבריכה בצל הקנים
חם אולי בבקעת הירדן, אבל לא חסרים בה מקלטי טבע צוננים ורטובים. כך למשל מעיין מי־סוכות.
יוצאים מ“ברוש הבקעה“ ונוסעים צפונה. אחרי כ־5 ק“מ, אחרי השילוט לשדמות־מחולה, חותכים למזרח־צפון על כביש קטן ומשובש. נוסעים לאורך גדר המערכת (תיאום ביטחוני! זוכרים את מספר הטלפון?) ומזהים בשלב מסוים דרך עפר סבירה לכל כלי רכב. עוד כמה מטרים של
נסיעה - וגוש קנים ירוק מסמן את מקום המעיין: נביעה קטנה של מים צלולים שזורמים בלחש לתוך בריכה. מהבריכה הם ממשיכים בין הקנים למאגר גדול.
זה הזמן לזרוק את הבגדים על אחד השיחים ולרדת למים. הרוח המנשבת בין הקנים לא מפריעה לטבלנים, שמושיטים מדי פעם צוואר כדי לבדוק מה נשמע מעל המים. תיזהרו, הם בהחלט עמוקים, ועל כן האחריות עליכם! טיפ: מישהו השאיר בבריכה החבויה הזאת מזרן מים מגומי מוקצף... להשתמש בכיף ולהשאיר לבאים בתור.
עוד אופציה רטובה מחכה למטיילים ב"חמאם אל מליח" שעל כביש 5799 המתפצל מכביש אלון (578) מדרום לצומת מחולה. בנקודה מסוימת בנחל מלחה נוצר מפל קטן שמזמין לעמוד מתחתיו ולזכות במסאזש רטוב מן הטבע. מסיבות ביטחוניות לא חכם להגיע לכאן עצמאית, כי אם במסגרת קבוצה מאובטחת או בטיול מודרך על ידי מי שמכיר היטב את האזור.
ומה קורה בכפר?
כפר הנופש “ברוש הבקעה,“ כ־15 ק"מ מדרום לבית שאן, מציע לינה בבקתות עץ מטופחות המתאימות למשפחות עם ילדים, להם מוקצה מקום בעליית הגג. מחלונות הבקתות נשקפת גבעה מרשימה, ששעותיה היפות ביותר הן בשקיעה. מסביב לחדרים חלקות דשא עם אפשרות למנגל, לחלוץ נעליים ולהשתולל.
בכפר חוות סוסים שמאפשרת לנופשים להחזיק בה סוסים פרטיים. מחיר טיולי רכיבה על גב ההר 100 שקל לשעה, מחיר ליום רכיבה 650 שקל לרוכב, כולל הזנת סוסים והלנתם.
ביקב "שריה" המקומי מיוצרים כ־6,000 בקבוקי מרלו, קברנה־סוביניון ושיראז בשנה. במתחם היקב סלון עם ספרייה קטנה שמשרה אווירה ביתית נעימה. לטובת הנופשים מתקיימים מדי פעם ערבי גבינות ויין.
במסעדה הכשרה בכפר מגישים ארוחות בוקר, צהריים וערב על פי תפריט. לאנינים מוצע תפריט בדואי בהזמנה: קדירת בשר כבש עם אורז וירקות, שמתבשלת 12 שעות על גחלים במעמקי האדמה. מחיר לאדם - 125 שקל, כולל יין.
הצעות לבילוי בטבע בנוסף לטיולי ג'יפים מודרכים היוצאים מהמקום: טיולי אופניים, מפגשי יוגה והרפיה בטבע, מבחר עיסויים, סנפלינג, טיולי ניווט. במתחם הכפר בריכת שחייה קטנה, ג'קוזי וסאונה פינית. גם פאב חמוד עומד לרשות האורחים.
נווה מדבר : בקתה באמצע השבוע 350 שקל, בסופשבוע .550 תוספת לילד 75 שקל באמצע השבוע ו־100 שקל בסופשבוע. מטיילים שמוותרים על פרטיות יכולים ללון (נשים לחוד, גברים לחוד) באכסניה המקומית: 100 שקל למבוגר, 50 לילד. טל' 9944816־4496202 ,02־.054
לפנייה לכתב/ת 
