חופשה באונטריו: לבד על הדג
שבוע על אי בודד באמצע נהר בערבות קנדה. אין מכוניות, אין טלוויזיה, אין אינטרנט. אבל יש אוכל מצוין, נוף משגע והמון זמן לדוג
למרות שפרנץ' ריבר, הנהר הצרפתי, בקושי נראה על מפות קנדה הענקית, הוא מתפרס על מרחבים עצומים שבהם משתרגים יובלי הנהר, המוני מפרצים ופינות חמד מוריקות. הנהר הגדול נמצא כארבע שעות נסיעה צפונית לטורונטו, בשטח מדינת אונטריו, בלב שמורת אינדיאנים בשם דוקיס (Dokis) בשמורה התנהלו קרבות קשים בין המתיישבים לתושבים המקומיים עד אמצע המאה ה־,19 אז נחתם הסכם שלום בין הצדדים.
בנהר האיתן, הקרוי על שם הלאום של הכובשים האירופיים, פזורים כ־56 איים בעלי שמות ועוד רבים קטנים יותר שלא זכו להיקרא בשם. הנהר זורם לאורך 100 ק"מ, מימת ניפיסינג הענקית ועד לדלתא שהוא יוצר במפרץ ג'ורג'יאן בפתח ימת הורון הגדולה. הפרש הגבהים בין נקודת המוצא של הנהר מימת ניפיסינג לשפך שלו בימת הורון הוא רק 19 מטרים, אך הזרימה חזקה.
רוחבו של הנהר מגיע לעתים ל־9 קילומטרים. כבר ב־1905 יצא לאזור שם של אבן שואבת לחובבי דיג. אלפי תיירים שוחרי שלווה, חכות ודגים על הגריל, החלו לנהור לכאן. כאשר נסללה מסילת רכבת לעיר נורת' ביי הסמוכה, הזרם רק גבר. כיום מתגוררים בעיר יותר מ־50 אלף תושבים.
בשנות ה־50 נסללו לאזור כבישים ודרכים כחלק מרשת הכבישים הקנדית שמובילה מטורונטו למונטריאול. צירי התחבורה האלה מאפשרים לאלפי חובבי דיג להגיע בקלות יתר לאזור המרינה של שמורת דוקיס.
במרחבי השטח שבין ימת ניפיסינג לימת הורון יש אתרי נופש רבים מסוגים שונים, שרובם קשורים בפעילות אתגרית או טבעית כלשהי, בעיקר דיג. אחד האתרים האלה, בחלקו הצפוני של נהר פרנץ', הוא אי הדייגים שבו שוכן .Chaudiere Lodge
ראשוני הדייגים שהגיעו לאי, המשתרע על פני 76 דונמים בלבד, נהגו ללון באוהלים ולצאת למסעות דיג בנהר. כיום יש באי 14 קוטגשים בגדלים שונים, מצוידים בכל טוב, כמעט כמו במלון פאר (למעט מכשיר טלוויזיה ותקשורת אינטרנט). במרכז האי, על צוק הניבט לנוף מופלא של הנהר, עומד מבנה גדול שמשמש כמסעדת גורמה. מזה שמונה שנים מנהל את המקום ג'רי נואל, אמריקני שלמד ניהול מלונות באוניברסיטה ובחר להרחיק צפונה. בעיניו, רמת האוכל הגבוהה היא גורם חשוב בפופולריות הרבה של אתר הנופש והדיג. המקום זוכה בשנים האחרונות בתואר "אתר תיירות מצטיין" ולא מעט אורחים חוזרים אליו מדי שנה על בסיס קבוע.
סטודנטים וסטודנטיות מהסביבה הם המלצרים, החדרניות ומפעילי סירות הדיג. משך העונה מוכתב לפי חופשת הקיץ של הקולג'ים, והיא מתחילה בסוף מאי ומסתיימת באמצע ספטמבר. אז מוכנסות הסירות למבנה סגור, והקוטג'ים נאטמים עד לקיץ הבא.
ערבות הקרח
אי הדייגים שעליו ממוקם הלודג' הוא למעשה האי האחרון שאליו מגיעה אספקת חשמל ומים זורמים מהיבשה הסמוכה. שאר האיים, שעליהם הוקמו בתי קיץ מפוארים למדי, נאלצים לדאוג לגנרטורים ולשאיבת מים עצמאית. בבתי קיץ אלה מתגוררים אנשים שיכולים להרשות לעצמם חודשים של בדידות מדי שנה. באחד האיים מתגורר איש עסקים מהונג־ קונג שמביא למקום את זוגתו וכמה אורחים. רופאה בכירה שבוחרת לשהות חודשים לבדה בקוטג' מבודד אחר, ממריאה מדי חודש בתאריך קבוע במטוס ימי קטן אל הסַפר האישי שלה בטורונטו.
יש גם חבורות של גברים שיוצאים לחופשות דיג משותפות מדי שנה בשנה, גם אם דרכיהם נפרדו באוניברסיטה לפני שנים רבות. ויש כמובן גם לא מעט זוגות רומנטיים שבוחרים להתבודד בשלווה האינסופית של הנהר. כך או כך, אורחי המקום יוצרים גלריה מעניינת של טיפוסים בלתי שגרתיים.
בחורף נותרים באזור רק האינדיאנים של שמורת דוקיס. הם האחראים על פתיחת וסגירת בתי הקיץ באיים עד עונת הנופש, שלקראתה מפשירים הנהר וימת ניפיסינג ממעטה הקרח העבה שמכסה אותם במהלך החורף. הקרח עשוי להגיע לעובי של כמטר וחצי.
בסוף הקיץ עוסקים התושבים המקומיים של האזור, האינדיאנים, במסעות ציד. בשרו של אייל מוס אחד מספיק למשפחה בשמורה למשך כל החורף. האינדיאנים גם קודחים חורים במעטפת הקרח של הנהר ושל ימת ניפיסינג ומגוונים את ארוחותיהם בדגים שעולים בחכותיהם. הם גאים במורשתם ומציגים בגאווה ציורים עתיקים שנחרטו על הסלעים, כמו למשל על הצוק במעבר המכונה "מעבר גיברלטר," הסמוך לכניסה הרחבה אל ימת ניפיסינג. האינדיאנים המקומיים רק מצטערים על כך ששפתם כמעט נשכחה לחלוטין.
כמו בתוך תמונה
החוויה של שיט בנהר הרחב וגילוי פינה שקטה ורגועה באחד המפרצים המרהיבים (שנושאים שמות כמו “הארדי ביי,“ “בוב ביי“ או “קלירווטר ביי") היא מעל ומעבר לכל חלום על התמזגות עם הטבע. כל שנותר הוא לתקוע את החכות במימי הנהר ולהמתין שיתחילו לרטוט בהכרזה שנתפס בקצה שלהן דג. הבילוי הזה מאפשר לתפוס שלווה ולהתמסר לקריאה ולהאזנה למוזיקה על רקע נוף מדהים של איים ירוקים שעציהם הזקופים משתקפים במימי הנהר או המפרץ. המקום, אם להיגרר לקלישאה, מתאים ככפפה ליד לישראלי לחוץ, שתאי מוחו כבר התכווצו משמיעת החדשות ומלחצי היומיום בארץ.
חובה לזכור להביא משחה או תרסיס נגד יתושים. אלה מחפשים כל לילה אתרי נחיתה על העור החשוף ויודעים להשאיר עליו כמה מזכרות עוקצניות. גם אם המחשבה על שליית דגים מן הנהר לא עושה לכם טוב, עדיין תוכלו ליהנות מגילוי האיים הקסומים ומהשיט הרגוע במפרצים היפהפיים. חובבי צילום יתרגשו למראה הטבע המתפרץ ויתעדו עשרות סוגי ציפורים ואף יונקים גדולים, בהם איילים, דובים שחורים ושועלים. אגב, חלק גדול מהדייגים החובבים נוהגים להשליך חזרה את הדגים לנהר ולהסתפק בהצגת עדויות מצולמות על הישגי הדיג שלהם.
איפה, כמה, איך
התענוג לשבוע לזוג עולה כ־1,150 דולר. הסכום הזה מכסה גם סירת דיג צמודה וארוחות גורמה. גם את הפיתיונות והחכות מקבלים על חשבון הבית.
איך מגיעים: מטורונטו לוקחים טיסה פנימית לעיר נורת' ביי. משם נוסעים במונית למרינה מיגיסי (Migisi) בשמורה האינדיאנית דוקיס (120 דולר). במרינה (אחרי תיאום טלפוני מוקדם) תמתין לכם סירה כדי להביא אתכם ישירות ללודג' על האי. אם מחליטים לשכור רכב בטורונטו ולנסוע למקום עצמאית, מתנהלים על הדרך המהירה 46 עד מונטוויל (Monteville) ומשם ממשיכים לשמורת דוקיס. דרך לא סלולה באורך 24 ק"מ בשמורה תוביל אתכם למרינה.
כתובת הדואר של האתר בקיץ: Box 27, Dokis bay, Monteville, Ontario POM 2KO. פרטים מלאים באתר הלודג'.
- לעוד כתבות, חוויות ומידע מקנדה לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
