פיצוי סימלי לבני משפחה של תורמי כליות
לטענת התובעים, תרומת האיבר חסכה לאוצר המדינה כ-350 אלף שקלים עבור כל חולה. השופט לא השתכנע ופסק פיצויים רק עבור נסיעות ואובדן ימי עבודה
פיצוי סימלי לתורמי איברים: בית משפט המחוזי בירושלים הורה באופן תקדימי, לפצות בסכום של 36 אלף שקלים כל אחד, 13 בני אדם שתרמו כלייה לקרוביהם החולים. הפיצויים הם בגין הוצאות שנגרמו להם כתוצאה מהניתוח לנטילת הכלייה, עבור תקופת האשפוז וההחלמה והוצאות חריגות אחרות. עם זאת דחה השופט יוסף שפירא את תביעתם של תורמי האיברים לקבל פיצוי גבוה יותר בסך של כ-350 אלף שקלים.
בית המשפט קבע שתשלום הוצאות לתורם לא מהווה סחר באיברים והורה לקופות החולים לפצות את התורמים בגין הוצאות כמו נסיעות ואובדן ימי עבודה, שנגרמו להם בערבות הניתוח, אך לא כתמורה למתן הכלייה.
התביעה הוגשה נגד משרד הבריאות ונגד ארבע קופות החולים. התובעים, באמצעות עו"ד ד"ר שמואל ילניק, טענו שבזכות תרומת הכלייה נחסכו לאוצר המדינה כ-350 אלף שקלים עבור כל חולה, מתוכם כ-200 אלף שקלים שנחסכו בגין טיפולי דיאליזה. סכום נוסף נחסך בזכות העובדה שהמושתלים אינם נזקקים לקצבאות נכות שונות ופטור ממס בזכות תרומת האיבר.
במהלך המשפט טענו התובעים שתרומת האיברים מצדם גרמה לחיסכון כספי עבור קופות החולים ומשרד הבריאות. התובעים ציינו שהם פעלו מרצונם החופשי ובמטרה להציל את קרובי משפחתם שעמדו בסכנת חיים, אך כאשר מדובר בהצלת בן משפחה מדובר למעשה ב"חובה".
עוד טענו התובעים שבעקבות כריתת כלייה מגופם, הם נותרו עם נכות בשיעור 30 אחוזים וכושר עבודתם נפגע. טענה נוספת שהעלו נוגעת לכך שהמדינה לא סיפקה איברים להשתלה עבור קרוביהם החולים ושהמרכז הלאומי להשתלות התרשל בתפקידו לעודד ולהגביר את המודעות בקרב האכלוסייה בארץ לתרום איברים.
בית המשפט דחה את כל טענות התובעים וציין שהחובה המוסרית היא להבטיח את קיומו של מערך השתלות תקין ויעיל. "לא נגזרת חובה חוקית על מי מהנתבעות לספק איברים, כאילו היו אלה מוצר הניתן לרכישה לכל דורש", כתב השופט. עוד ציין שלמרות שתרומת הכליה מפחיתה את ההוצאות הרפואיות בגין אותו חולה, אין היא גורמת להתעשרות הקופה הציבורית והכסף ש"נחסך" מופנה שוב לטובת הציבור כולו.
השופט סקר גם את עמדת הקהילייה הבינלאומית האוסרת סחר באיברים. נושא תרומת האיברים מוסדר בישראל בתקנות בלבד, המתירות להעניק תרומת איברים ממניעים אלטרואיסטיים. הצעת חוק שגובשה בנושא אוסרת על מתן תשלום עבור תרומת איברים מן החי או מהמת. עם זאת בעבר נבדקה אפשרות לתת פיצוי סימלי לבני משפחתו של תורם שנפטר בצורת ביטוח בריאות מורחב או בדרך אחרת.