לא עודכנו שהטיסה בוטלה ויקבלו 5,785 שקל
בני זוג שלא יודעו בשינוי מועד טיסתם רכשו כרטיסי טיסה חדשים, מחברת תעופה אחרת, על מנת להגיע בזמן ליעדם. השופטת חייבה את הנתבעת להשיב לזוג את עלות הכרטיסים וגם לשלם להם הוצאות משפט גבוהות במיוחד כיוון ש"ניתן היה לאשר את תביעתם מייד ולחסוך הגעה לבית משפט"
בני הזוג ל' שהגיעו לנמל התעופה בן-גוריון נחושים לעלות על טיסה של חברת אליטליה לבוסטון, גילו לתדהמתם שאין טיסה כזאת. היא פשוט בוטלה ואיש לא טרח להודיע להם על כך. החברה לא הצליחה להציע להם טיסה סבירה אחרת שתאפשר להם להגיע בזמן ליעדם, והשניים נאלצו לטוס בטיסה של חברת תעופה אחרת. כששבו לארץ הם תבעו מאליטליה את עלות כרטיסי הטיסה ופיצוי בגין עוגמת נפש. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב שדן בתביעתם, קיבל אותה, וחייב את הנתבעת להשיב להם את עלות הכרטיסים בסך 4,767 שקל ועוד 1,018 שקל הוצאות משפט.
אליטליה הודתה בכתב הגנה שהגישה כי מועד הטיסה אכן שונה, אבל טענה שהשינוי נעשה כחודש וחצי לפני מועד הטיסה וכי מערכת ההזמנות הממוחשבת שלה שלחה הודעה בדבר השינוי לסוכן הנסיעות של התובעים והוא שהיה מחויב להודיע עליו לתובעים. בדיון בבית המשפט הודה נציג הנתבעת, רם אושפיז, כי נטל ההודעה על עניין ביטול הטיסה של התובעת היה מוטל על הנתבעת, משום שמדובר היה בכרטיס בונוס שגברת ל' קיבלה ישירות מהחברה. באשר לאחריותה לכרטיס התובע טענה החברה כי ברגע ששלחה הודעה למערכת המחשוב האחריות למסור את ההודעה לנוסע היא של הסוכן.
השופטת, עינת רביד, לא קיבלה את "אמירתה הסתמית" של הנתבעת כי שלחה הודעה למערכת. "הטענה הזאת", אמרה, "לא הוכחה בכל דרך שהיא. לא הובא כל רישום מהמחשב המראה את ביצוע ההודעה, או כל דרך אחרת. הטענה נטענה ולא הוכחה ולו בראשית ראייה, לעומת זאת התובעים הציגו מכתב מסוכנות הנסיעות לפיו לא נשלחה כל הודעה למערכת הממוחשבת כנדרש".
עוד קבעה השופטת: "כאשר הנתבעת הודתה כי לא הודיעה לתובעת על שינוי מועד הטיסה סביר יותר להניח כי גם לא שלחה הודעה למערכת הממוחשבת".
בפסק הדין קיבלה השופטת את עמדת התובעים כי האחריות במקרה זה נופלת במלואה לפתח הנתבעת, וציינה בהערת אגב כי הנתבעת בהפעילה סוכן המשמש גם כשלוח שלה לעניינים מסוימים צריכה לשאת באחריות לרשלנותו. "אולם אינני קובעת", אמרה, "כי כך היה במקרה זה, ולפיכך הנתבעת היא האחראית הישירה לאי מסירת הודעה לתובעים ולמערכת הממוחשבת ומכאן שהיא אחראית כלפיהם".
בקשתם של בני הזוג לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש נדחתה. "לא מדובר", אמרה השופטת, "חלילה בנזקי גוף. יחד עם זאת אני קובעת כי הנתבעת לא נהגה כראוי בתביעת התובעים. ניתן היה לאשר את התביעה מייד ולחסוך מהם את ההגעה לבית המשפט כדי לפתור את עניינם. גם הוכח שהנתבעת לא ענתה כראוי ובכתב לפניות התובעים שקדמו להגשת התביעה, ועל כן אני פוסקת הוצאות משפט גבוהות במיוחד לזכות התובעים" ( ת"ק 2065/06).
מומלצים
