"אנחנו ניזונים מהקהל"
גרג דולי, שהקים את להקת הרוק האלטרנטיבי אפגן וויגס, ומארק לנגן, מהאבות המייסדים של הגראנג', הודיעו מההתחלה שהם מגיעים להופיע ישראל, מלחמה או לא. אוטוטו הם פה. ראיון זוגי
גרביים?
"כן, אין לך מושג כמה גרביים הם מצרך נדיר בסיבובי ההופעות".
גרביים אולי אין בסיבוב ההופעות הזה, שכולל 100 מופעים בחצי שנה, אבל שני מוזיקאים מבריקים יש. בימים רביעי וחמישי יופיעו בתל-אביב גרג דולי עם להקתו "טוויילייט סינגרס" (Twilight Singers) והזמר והמוזיקאי המחונן מרק לנגן. בדיוק כשהרגשנו שעם ביטול ההופעות של "דפש מוד" ו"בלונד רד-הד", נלקחה מאיתנו מנת התרבות הקיצית שלנו, מגיעים לישראל שני הרוקיסטים הענקיים האלה.
ציניקן אופטימי. דולי
למרות המלחמה, הצהיר דולי מתחילת הדרך כי אין בכוונת הלהקה לוותר על ההזדמנות להגיע לישראל. הוא גם כתב על כך בבלוג הלהקה באתר "Myspace": "בעוד אני עצוב ומצטער על אבדות החיים והרכוש משני הצדדים, אני מאמין בחופש, בדמוקרטיה ובחיי השלום של מדינת ישראל", כתב. בשלב מאוחר יותר, גם הגן על אמירותיו כשכמה גולשים הביעו זעם ושנאה כלפי מדינת ישראל וצה"ל.
הרבה אנשים בישראל תהו אם זה באמת היית אתה שכתב את הבלוגים.
"זה הייתי אני. בראש ובראשונה אני מחשיב את עצמי כבן אדם. העולם הוא שלי והעולם הוא שלך ואני יכול להופיע ולנגן איפה שאני רוצה ומתי שאני רוצה. ואם הוזמנתי לנגן בישראל וקיבלתי את ההזמנה הזו, אז אני אעמוד מאחורי ההבטחה שלי. אפילו אם בחוץ משתוללת מלחמה. לא דיברתי עם אמנים אחרים שהיו באחרונה בישראל על מנת לקבל פרטים על המתרחש, כשאנחנו בסיבוב הופעות אנחנו פחות או יותר בתוך ואקום. כל המידע שאנחנו מקבלים מגיע מהטלוויזיה, מהעיתונים ומהאינטרנט ועקבתי באדיקות אחרי המלחמה".
אתה מחשיב את עצמך כאדם אופטימי?
"ציניקן אופטימי, אבל כן, אופטימי. האמונה הכי גדולה שלי מבוססת על הטוב שיש באנשים – לא משנה מי הם או מאיפה הם".
חולצות הפלנל כבשו את ארצות הברית
החיבור בין דולי (41) לבין לנגן (42) הוא התגשמות של כל מעריץ רוק שדוגל באיכויות אלטרנטיביות. כל אחד מהשניים מחזיק בעבר מוזיקלי מרשים. דולי, חובב סמים לשעבר, הקים בשנת 86' את להקת הרוק האלטרנטיבי "אפגן וויגס” (Afghan Whigs), שהוציאה שישה אלבומים וזכתה להצלחה גדולה ברחבי העולם. לאחר שהתפרקה הלהקה, הקים דולי את ה"טוויילייט סינגרס" ואיתם המשיך את מסורתו המוזיקלית.
לנגן, חובב אלכוהול לשעבר ובעל קול עמוק ומיוחד, הוא אחד מהאבות המייסדים של סגנון הגראנג', ואחד מהאחראים לכך שהסגנון היה לדבר החם ביותר בתחילת שנות התשעים. כל כך חם, שלהקות כמו "פרל ג'אם", "סאונדגרדן" וכמובן "נירוונה" כיכבו במקומות הראשונים של מצעדי MTV וחולצות הפלנל שלבשו הרוק-סטארס השתלטו על ארה"ב. להקתו של לנגן, "סקרימינג טריז" (Screaming Trees), אומנם לא הצליחה לחדור למעמקי המיינסטרים כמו חברותיה, אך הייתה חשובה וחלוצית לא פחות מהסצנה הרחבה שהגיעה מסיאטל.
לצד עבודתו עם הלהקה, הוציא לנגן אלבומי סולו והמשיך לעבוד וליצור עם המוזיקאים המשובחים ביותר בסצנה, ובהם קורט קוביין, שהיה חברו הטוב, זמר להקת "אליס אין צ'יינס" - ליין סטיילי המנוח, מליסה אוף דר-מור, ולהקת "קווינס אוף דה סטון אייג". אגב, על השירה בכמה משיריה הגדולים של הלהקה, חתום לנגן. וזה עוד לא הכל. גם דף מקייגן ואיזי סטראדלין מ"גאנס אנד רוזס" שיתפו פעולה באלבומו "Bubble Gum" ועם איזבל קמפבל מ"בל אנד סאבסטיאן" הוציא בשנה שעברה אלבום קסום ונוגה בשם “Ballad Of Broken Seas”.
עם ספר זיכרונות שכזה מאחוריך, יוצא לך לפעמים לעצור ולחשוב שבעצם אתה ועוד מספר אנשי מפתח אחראים למהפכה מוזיקלית? לתקופה שמעריצים אף פעם לא יישכחו?
לנגן: "אני באמת לא חושב הרבה על העבר. אני גאה במוזיקה שיצרתי אבל אני בדרך כלל מנסה להישאר ברגע הנוכחי ולהסתכל קדימה. כך שכל העבודה שעשיתי בעבר הלא רחוק בחיי, היא הדבר המרכזי בראש שלי. יש כמה הופעות והקלטות שיישארו תמיד במוחי, אבל אני מתקשה לחשוב עליהן כרגע. היו הרבה תקופות של עליות וירידות".
איך היית רוצה שיזכרו אותך ?
"כבחור ששר שירים, שהייתי איש טוב, אבל עני", הוא צוחק.
גם דולי מעדיף לחיות את הרגע מאשר לנבור בתקופות קודמות: "אני חי בהווה", הוא אומר, "בנוסף, אני מסתכל על העתיד ומתכנן אותו".
ההופעה תלויה באנרגיה של הקהל
לנגן ודולי לא רק משתפים פעולה על הבמה. אלא גם חולקים הרבה בחיי היום-יום. "גרג הוא אחד החברים הכי טובים שלי", אומר לנגן, "כך שסיבוב ההופעות הזה הוא מושלם". "המסע הזה מצוין", מסכים דולי, "ברגע שאתה חותם לסיבוב שכזה הוא הופך להיות כל החיים שלך וכל פעם אתה מתחיל לחפש את ההרפתקה הבאה. כרגע כלהקה אנחנו בעצם מכונה שעוברת ממקום למקום. כולנו חברים ממש טובים, אני חושב שאני יכול לדבר בשם כולם כשאני אומר שאנחנו מתעוררים בבוקר וכבר מצפים לראות אחד את השני. אנחנו מופיעים כל ערב ומבלים ומאוד קרובים אחד לשני".מה אתם עושים בזמנכם החופשי?
דולי: "רואים סרטים, ישנים, עושים קניות. אין לנו באמת הרבה זמן פנוי כי בין הופעה ונסיעה ליעד הבא יש לנו רק ימי חופשה בודדים ואותם אנחנו מנצלים להקליט שירים חדשים באולפנים שאנחנו מוצאים במהלך הדרך".
זו לא הפעם הראשונה שאתה מקליט בזמן סיבוב הופעות.
"נכון, אבל הפעם זה הרבה יותר מלחיץ. אנחנו מקליטים EP (מיני אלבום) ואנחנו הולכים לצאת לסיבוב הופעות נוסף באוקטובר, כך שאנחנו ממש רוצים להוציא משהו חדש לקהל לפני שנצא שוב לדרך".
ומה אתם מתכננים להופעה בישראל?
לנגן: "לא הייתי מודע לכך שיש לנו קהל מעריצים בישראל. אני בדרך כלל משתדל לפגוש אותם ולתקשר איתם. אני חושב שהקהל פשוט צריך לצפות להופעת רוק טובה".
דולי: "הנה העסקה – אנחנו ניזונים מהקהל. אנחנו יכולים לבצע את ההופעה השגרתית שלנו, שהיא תמיד בת 80 דקות. אבל יותר מ-10 פעמים במהלך סיבוב ההופעה ארכה יותר משעתיים וזה רק תלוי באנרגיה של הקהל. הקהל בישראל צריך להגיע להופעה כשהוא מוכן להרגיש, ואז הוא יהיה מרוצה".
