בחירות אזוריות - למען הצפון
חלוקת הארץ לאזורי בחירה תבטיח מחויבות לאזרחים במקום למרכזי המפלגות וייצוג הולם לפריפריה
זה עתה סיימה מדינת ישראל את אחת המלחמות המבולבלות יותר בתולדותיה, מלחמה בה העורף הוזנח לסבלו וחיילים נשלחו למשימות לא ברורות ויצאו לקרב בציוד חסר, רבים מהם אף ללא שזכו בשנים האחרונות להתאמן בצורה רצינית. עוד רבות ידובר על המלחמה, ההתרחשויות במהלכה ואלו שקדמו לה, אך אין ספק שאחד הלקחים החשובים ממנה הינו הזנחת העורף, שהפך במלחמה הזו לחזית. אנחנו, תושבי הצפון, חשנו כיתומים ממדינתם. חיינו התהפכו על פיהם, ומקבלי ההחלטות המשיכו לנהוג בדרכם השאננה, באו לבקר אותנו בביקורי בזק מיוחצנים, ולא עשו הרבה מעבר לכך.
אחת הסיבות המרכזיות להזנחה הזו היא העובדה שאזור הצפון סובל מייצוג חסר בכנסת ובממשלה. מספר חברי הכנסת המתגוררים צפונית לחיפה אינו מתקרב ליחס הראוי לתושבי הצפון בהתאם לחלקם באוכלוסיה, ומקרב שרי הממשלה הרבים מספור, רק שר אחד - שר החקלאות שלום שמחון - מתגורר במשך רוב ימות השנה בצפון. אינני מטילה ספק באמפתיה של חברי הכנסת והשרים למצוקותינו, אך רק מי שיחד עם משפחתו חווה את החיים בצפון בתקופת המלחמה, ידע עד כמה קשה היה והינו מצבם של התושבים ועד כמה זקוקים הם להבנת המדינה ולהתגייסותה.
בעיית הייצוג החסר מובנית בשיטת הבחירות היחסית הנהוגה בישראל. שיטת הבחירות הזו, המביאה לכך שעל מנת להיבחר לכנסת צריך המועמד לעבור דרך חתחתים בתוך מפלגתו, נותנת יתרון מובנה לעסקני המפלגות ומרתיעה רבים וטובים, המשמשים כמנהיגים בקהילותיהם, מלנסות ולהיבחר לכנסת. אזור הצפון משופע במנהיגים מקומיים מוכשרים, שהצליחו להצעיד את יישוביהם להישגים מרשימים. אף לא אחד מאותם מנהיגים ניסה להתמודד בבחירות האחרונות, וזאת בשל סיכוייהם הקטנים להיבחר והדרך המפותלת והלא נעימה אותה היה עליהם לצעוד על מנת להיבחר במפלגותיהם.
היום נוצרה הזדמנות לפעול ליצירתה של דמוקרטיה יציבה ואיכותית בישראל, באמצעות הנהגתה של שיטת בחירות אזורית. כך תופקע הזכות לבחור את חברי הכנסת מעסקני המפלגות וראשיהן ותעבור לאזרחי המדינה. בכל אזור ואזור יבחרו התושבים את נציגיהם ויבחנו אותם על פי כישוריהם ויכולתם לקדם את ענייני המדינה ואזור הבחירה, ולא על פי הבטחותיהם לדאוג בעתיד למינויים והטבות לשורה מצומצמת של עסקנים.
על פי אחד הרעיונות, הנדונים בימים אלה על-ידי ועדה מיוחדת שהוקמה בבית הנשיא כדי לבחון את שינוי שיטת הבחירות, תחולק המדינה לאזורי בחירה כמספר חברי הכנסת, כאשר תושבי כל אזור ואזור יבחרו נציג. כך יידע כל ח"כ כי עליו לייצג את בוחריו כיאות, אם לאו - לא ייבחר שנית. שיטת בחירות שכזו, במקביל לחוקי מימון בחירות נוקשים, תביא לכך שבמקום לרצות את חברי המרכז או את בעלי הממון, יצטרכו הח"כים, שנבחרו ישירות על-ידי העם, לעשות כל שביכולתם כדי לענות על הציפיות. השיטה הישירה תביא לא רק להגדלת מחויבותם של הנבחרים לבוחריהם, אלא גם ליצירת כנסת איכותית יותר, שכן חבריה יצטרכו לשכנע את תושבי אזורי הבחירה שלהם בכישוריהם וביכולתם לייצגם כראוי, ולא יוכלו עוד "להסתנן" לבית המחוקקים בזכות עריכת סעודות המוניות לחברי המרכז או קשירת יחסי ידידות עם מנהיגי מפלגותיהם.
אפשר שניסיון העבר העגום בכל הקשור לשינוי שיטת הבחירות מרתיע רבים מפני ניסיון נוסף. אולם חשוב שנזכור כי הבחירה הישירה לראשות הממשלה יצרה יצור כלאיים של מנהיג שנבחר בבחירות אישיות - וכנסת שנבחרת בבחירות יחסיות, וזאת מבלי לנתק את הקשר הגורדי הקיים בין הכנסת לממשלה, כאשר רובם המכריע של השרים היו תמיד ח"כים (ואולי הגיעה העת להפרדת רשויות האמיתית, כך שח"כ לא יוכל לשמש שר ולהיפך). לעומת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, בחירות אזוריות יוכלו לתרום להגברת היציבות השלטונית, שכן הניסיון בעולם מלמד שהן מביאות דווקא להגדלת כוחן של המפלגות הגדולות.
מדינת ישראל חייבת לצעוד קדימה לקראת רפורמה מקיפה בשיטת הבחירות שלה. נכון, חשוב לשמור על ייצוגיות של מרבית מגזרי החברה ויש לעשות זאת על-ידי חלוקת אזורים מושכלת. ייתכן, לפחות בשלב הראשון, שיש לשלב בין בחירות אזוריות ליחסיות. אבל איננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך בשיטה הקיימת.
איליין לויט, תושבת מעלות, היא יו"ר התנועה להעצמת האזרח הפועלת לשינוי שיטת הבחירות
לפנייה לכתב/ת 
איליין לויט
מומלצים
