סוכרת כתוצאה מתנאי השירות הצבאי
הראל עציון היה חייל חדור מוטיבציה ששירת בשטחים. במהלך שירותו התפרצה אצלו מחלת הסוכרת, אך משרד הבטחון סירב להכיר בכך כי אחד הגורמים היה השירות הצבאי. שופטת בית המשפט המחוזי פסקה לטובת עציון, והחליטה כי המחלה דווקא כן קשורה לתנאי השירות הצבאי
הראל עציון התגייס לצה"ל חדור מוטיבציה. עציון סיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים. בתקופת מהומות מנהרת הכותל השתתף בתעסוקה מבצעית בשטחים. לאחר מכן הוצב בלבנון.
לקראת סוף השירות אובחנה אצל עציון מחלת סוכרת. עציון ביקש כי משרד הביטחון יכיר בכך שהשירות הצבאי היה אחד הגורמים לפרוץ המחלה. "השירות הצבאי התאפיין בתנאים ובאירועים קשים ומלחיצים, הן פיזיים והן נפשיים. הייתה זו תקופה רבת מתחים בשטחים ולאחר מכן בלבנון", אמר עציון והוסיף, "אני וחברי לצוות היינו נתונים לא פעם לסכנת חיים".
האירועים בשטחים ובלבנון, הודה משרד הביטחון, היו קשים באופן אובייקטיבי. אולם לך, עציון, באופן סובייקטיבי הם לא היו קשים. אם אכן היית לוקח את הדברים כל כך קשה, היית הופך עולמות ועושה הכול כדי להתחמק מלשרת בשטחים ומלעלות ללבנון.
אכן, הסכים עציון, "לא פניתי לאף גורם ולא ביקשתי שלא לעלות ללבנון, בשביל זה אני חייל, בשביל זה אני שריונר... לא רציתי לצאת מהמסלול".
ועדת הערעורים של משרד הביטחון ראתה בתשובה זו של עציון הוכחה חותכת לכך ש"האירועים לא נחוו בהכרח כקשים וחריגים באופן סובייקטיבי על ידי עציון גם אם היו כאלה מן הבחינה האובייקטיבית". עציון נאלץ לערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
אין מחלוקת, קבעה השופטת מיכל רובינשטיין, כי עציון התגייס לצה"ל כשהוא בריא. תסמיני מחלת הסוכרת הופיעו כחמישה חודשים לאחר השירות המבצעי בשטחים ובלבנון.
השופטת האמינה לתיאורו של עציון את שירותו הצבאי כמציאות בלתי נסבלת בעליל, שהיתה כרוכה בסכנת חיים, לחצים קיצוניים, חריגים ובלתי נסבלים, אלימות, חרדות ופחד מוות. "בתנאי שירות כגון אלו שהיו מנת חלקו של עציון, טמונים באופן אינהרנטי דחק ומתח נפשי", אמרה השופטת.
"העובדה שעציון היה חייל חדור מוטיבציה", הבהירה השופטת, "אינה צריכה לעמוד לו לרועץ". עוד הוסיפה, "על מנת לעמוד בתיבת 'הדחק הנפשי הקשה', התורמת לפרוץ מחלת הסוכרת, אין חובה על החייל להוכיח כי הגיע לנקודת שבירה נפשית כזו שלא אפשרה לו להמשיך ולתפקד ועל כן נאלץ להחצין את מצוקתו ולהשתחרר ממשימותיו. אין בתפקודו המלא של עציון ובעובדה שלא הגיע לנקודת שבירה נפשית כדי לסתור את טענותיו, לפיהן חווה קושי נפשי סובייקטיבי בתנאי שירות קשים ומלחיצים אובייקטיבית".
אמנם, הוסיפה השופטת רובינשטיין, מחלת הסוכרת הינה מחלה קונסטיטוציונלית, ואף סביר שקיננה אצל עציון עוד בטרם התגייס לצבא בשל המטען הגנטי שהוא נושא עמו. אולם, פסקה, תנאי השירות של עציון היוו את הגורם למחלת הסוכרת.
השופטים יהושע גרוס ואסתר קובו הצטרפו לפסק דינה של השופטת רובינשטיין.
התוצאה: ערעורו של עציון התקבל. עציון הוכר כנכה צה"ל.
