וינה: נפגש בסיבוב

מה משותף לשדרה החמישית בניו יורק, שאנז-אליזה בפריז, ויה ונטו ברומא ורינגשטראסה בוינה? כולם הפכו לסמל העיר שבה הם נמצאים. אבל בעוד שרחובות היוקרה בניו יורק, פריז ורומא זכו בפרסומם בשל החנויות המפורסמות הפזורות לאורכם, דווקא רינגשטראסה הטבעתי הוא רחוב ללא חנויות כמעט.

בעצם, רינגשטראסה הוא לא בדיוק טבעת אלא פרסה באורך ‭6.5‬ קילומטר, ש“מזח פרנץ יוזף“ סוגר את שתי קצותיה. הרחוב נבנה על פי צו קיסרי במטרה מובהקת להפוך אותו למרכזה ולסמלה של וינה.

על הכרכרה ברינגשטראסה (צילומים: הלן חזן)

ב-25 בדצמבר 1857 הפתיע העיתון "וינר צייטונג" (המופיע עד היום) את קוראיו בפרסום צו הקיסר פרנץ יוזף (1830-1916‬) המודיע על הריסת חומות העיר והביצורים סביבה ובניית רחוב מפואר ברוחב 60 מטר על החורבות. הבנייה החלה במארס 1858 והסתיימה כעבור 7 שנים, בהשקעה כוללת של כמיליארד דולר במונחים של היום. הכל היה גדול ומפואר: ארבעה מסלולי נסיעה, דרך מיוחדת להולכי רגל, מסלולים לרוכבי אופניים משני הצדדים, מסילות חשמלית בשני הכיוונים ומסלול נוסף בכל צד מעבר לפסי החשמלית.

בניין אוּרניה

“בניין אורניה“ המוזר ניצב בפינה המזרחית שבה רינגשטראסה מתחבר אל מזח פרנץ יוזף. הוא נבנה בשנים 1909-1910 כדי שישמש “בית לחינוך ההמונים‭.“‬ היו בו שלושה בתי קולנוע (חידוש מרעיש לאותם הימים - הבניין הראשון בעולם שנבנה כבית קולנוע), אולמות הרצאות, מצפה כוכבים ותיאטרון בובות. במלחמת העולם השנייה נהרס הבניין כמעט כליל, אך נבנה מחדש ונפתח שוב ב-‭.1957‬ גם היום הוא ממלא בדיוק אותם תפקידים שהקיסר הועיד לו: בתי קולנוע, אולם קונצרטים, מצפה כוכבים.

ארמון ממשלתי

כשהולכים דרומה ברחוב, לכיוון כיכר שוורצנברג ומלון אימפריאל, מגיעים לבניין משרדי הממשלה. ארמון מפואר זה, הבנוי על שטח של ‭32,600‬ מ"ר, נועד לשמש כמטה הכללי של צבא אוסטריה. בשנת ‭,1918‬ כשממשלת אוסטריה נוכחה לדעת ששני שלישים מחדרי המבנה עומדים ריקים, הוחלט להעביר אליו כמה ממשרדי הממשלה. מאז ועד היום לא השתנה דבר במבנה המרשים.

בדיוק ממול נמצא בניין הדואר המרכזי, שתוכנן ונבנה על ידי גדול הארכיטקטים של הקיסרות האוסטרו-הונגרית, אוטו וגנר. מבחוץ הוא לא עושה רושם מיוחד, אך כאשר נכנסים פנימה מתגלים הפאר וההדר כבר באולם הכניסה, ששטחו 554 מ"ר.

בחזרה לצדו השני של הרחוב. בין בניין משרדי הממשלה והשטדטפארק (הפארק העירוני), נמצא בניין המוזיאון לאמנות מעשית, שחזיתו עשויה לבנים אדומות. חלק מחדריו הם חדרי לימוד של האקדמיה, אך זהו עוד אחד מהמוזיאונים הרבים של וינה, המציג בדרך כלל מוצגי קרמיקה, מתכת, חרסינה, טקסטיל וכדומה.

השטדטפארק

השטדטפארק נמצא ליד בניין האקדמיה לאמנות מעשית. הפארק, הלא גדול במיוחד, הוא השטח הראשון של וינה שניתן על־ידי הקיסר פרנץ יוזף "לשימוש העם‭."‬ במקום שוכנת מסעדת “שטאייראק“ היקרה והמפורסמת, לצד בתי קפה ציוריים ואנדרטאות רבות. בין השאר נמצאת במקום האנדרטה המוזהבת של מלך הוואלסים יוהאן שטראוס ואנדרטת הקומפוזיטור פרנץ שוברט. אגב, בלילה הופך הפארק היפה למרכז סחר הסמים של וינה ולא מומלץ להסתובב בו אז.

הבורגתיאטר. פרויד ומהלר שתו פה קפה

מהעבר השני של הרחוב ניצבים שניים מבתי המלון המפוארים שלאורך הרחוב, “מאריוט“ ו“רדיסון‭.“‬ המחירים בשניהם: 220-600 יורו ללילה.

כיכר שוורצנברג

הכיכר הנושאת את שמו של הנסיך שוורצנברג (מנצח קרב לייפציג ב-‭,1813‬ בין חיילי נפוליאון וצבאות רוסיה, פרוסיה, ואוסטריה) נמצאת מיד אחרי שטדטפארק ובסמוך למלון “אימפריאל‭,“‬ המפואר בבתי המלון באוסטריה. כיכר שוורצנברג נשלטת על ידי אנדרטת הנסיך.

מאחורי אנדרטת הנסיך ניצבת אנדרטת הצבא האדום, שהוקמה על ידי הרוסים עצמם בטרם עזבו את אוסטריה ב-‭.1955‬ כדי לבנות את האנדרטה, המתארת חייל סובייטי חבוש קסדה האוחז ברובה קלשניקוב, הורידו הרוסים את הפעמונים ממרבית כנסיות אוסטריה והתיכו אותם. בניגוד לדרישת אלפי אזרחים להרוס את אוסטריה והתיכו אותם. בניגוד לדרישת אלפי אזרחים להרוס את האנדרטה, החליטה ממשלת אוסטריה לשמר אותה.

מלון אימפריאל

מלון “אימפריאל“ נבנה כארמונו של הנסיך פיליפ מוירטנברג בשנים 1862-‭,1865‬ אך כבר בשנת 1873 הפך הארמון למלון - אחד המפוארים בעולם. כל המדינאים המבקרים באוסטריה משתכנים בו, כמו גם האמנים הגדולים המופיעים בבית האופרה או באולמות הקונצרטים “מיוזיקפריין“ ו“קונצרטהאוז‭,“‬ הסמוכים לו. המחירים בהתאם: מ-400 יורו עבור חדר "סטנדרטי" ועד ‭1,200‬ יורו ללילה עבור סוויטה.

בדיוק מול המלון נמצא קפה שוורצנברג, אחד משני בתי הקפה המפוארים על רינגשטראסה (השני הוא “לנדטמאן").‬ מאז נפתח קפה שוורצנברג, ב-‭,1861‬ כמעט לא השתנה.

מרכז פון קאראיאן

רק כמה פסיעות ממלון אימפריאל, שוכן מרכז הרברט פון קאראיאן. זהו ארמון קטן ומקסים שנקנה על ידי אלמנתו של המנצח הדגול בן המאה ה-‭,20‬ אליאוט. היא הפכה את הבניין למרכז לזכר בעלה: בקומה התחתונה יש חנות תקליטים המוכרת כל תקליט שהקליט קאראיאן אי פעם, ובקומות העליונות אולמות מוזיקה קטנים ואולמות הרצאות ותערוכות.

ממול, בצדו השני של הרחוב, נמצא הקניון היחיד של מרכז וינה. במבנה שתי קומות של חנויות די מפוארות ושני בתי מלון מפוארים - “בריסטול“ ו“אנה".

בניין האופרה

כשחוצים את מדרחוב קרטנרשטראסה (מדרחוב החנויות הראשי של וינה) מגיעים לבית האופרה. בשנת 1860 זכו הארכיטקטים אוגוסט זיקרד פון זיקרדסבורג ואדוארד ון דר ניול במכרז לבניית הפרויקט היוקרתי. הם לא ידעו שבכך גם חתמו על גזר דין המוות שלהם.

כאשר נחנך הבניין ב-1863 הומטרו חיצי הביקורת על הארכיטקטים. המבקרים כינו את הבניין "תחנת רכבת‭,"‬ "קופסת סוכריות‭,"‬ "אורוות פילים" וכיוצא באלו כינויי גנאי. ון דר ניול, שסבל קשות מהביקורת, התאבד ב-3 באפריל ‭.1868‬ חודשיים לאחר מכן מת שותפו פון זיקרדסבורג מהתקף לב.  

ארכיטקטורה במיטבה. קחו לכם חצי יום לביקור

המזל הרע המשיך לרדוף את הבניין. בשלהי מלחמת העולם השנייה, ב-12 במארס ‭,1945‬ הפציצו אותו בטעות טייסים אמריקאים כשחשבו שזו תחנת רכבת. הבניין ההרוס שוקם ונפתח מחדש ב-‭.1955‬

ארמון הופבורג

כ-100 מטר אחרי בניין האופרה נמצא ארמון הופבורג. המתחם כולל את ארמון בית הבסבורג, קבר החייל האלמוני, הספרייה המרכזית, כמה מוזיאונים, בית הספר הספרדי לרכיבה, אולמות קונגרסים, "שצקמר" (אוסף האוצרות של בית הבסבורג). לשכת הנשיא, לשכת הקנצלר, וגם כנסייה שבה מופיעה מקהלת הנערים המפורסמת של וינה בכל יום ראשון.

אם אתם כבר כאן, לא לפסוח על פארק הארמון (בורגגרטן), בו נמצאת האנדרטה היפה ביותר לזכר מוצרט בוינה. קחו בחשבון סיור של חצי יום לפחות.

כיכר מריה תרזה 

בדיוק מול הכניסה לארמון הופבורג נמצאת כיכר הקיסרית מריה תרזה (1717‬-1780‬) ובמרכזה אנדרטה מרשימה שלה. הקיסרית מריה תרזה שלטה על אוסטריה במשך 40 שנה ועל אף מעורבותה העמוקה בכל ענייני הקיסרות היא מצאה זמן ללדת 16 ילדים.

משני צדי האנדרטה ניצבים שני בניינים מפוארים וזהים לחלוטין - שני המוזיאונים המרכזיים של וינה: “קונסטהיסטורישס מוזאום“ (מוזיאון האמנות) ו“נטורהיסטורישר מוזאום“ (מוזיאון הטבע).‬ מוזיאון האמנות הוא מהעשירים בעולם. ההבסבורגים ידעו מה לקנות ואין מוזיאון אחר בעולם המציג אוסף כה עשיר של ציורי רובנס, רמברנדט, קרוואגשיו ופרנץ האלס. כניסה: 10 יורו.

בניין הפרלמנט

אחרי הביקור במוזיאונים, באותו צד של הרחוב, מגיעים לבניין שונה בסגנונו משאר המבנים ברחוב. אורכו 143 מטר ורוחבו 137 מטר, והוא בנוי בסגנון יווני ומוקף פסלים באותו סגנון. זהו בניין הפרלמנט האוסטרי, עליו יש האומרים שהוא הבניין המכוער ביותר ברחוב.

מול הפרלמנט נמצא "פארק העם‭,"‬ הפולקסגרטן. שימו לב כאן לאנדרטת הקיסרית סיסי ול-‭1,300‬ סוגי השושנים השתולים בפארק.

בניין העירייה

בניין העירייה, שנחנך ב-‭,1883‬ הוא בעיני רבים היפה שבין מבני הרינגשטראסה. זהו בניין מרשים ביותר שגובהו 98 מטרים ובפסגתו פסל מוזהב הקרוי "איש העירייה‭."‬ ראוי לראות אותו בלילה, כאשר הוא שטוף באורות בצבעים שונים.

הבורגתיאטר

מול בניין העירייה נמצא התיאטרון המרכזי של וינה, הבורגתיאטר, שבנייתו הושלמה ב-‭.1888‬ להבדיל מבניין האופרה, הוא זכה לתגובות חיוביות ביותר, לפחות עד ההצגה הראשונה. אז התברר שהאקוסטיקה כה גרועה עד שאי אפשר לשמוע את השחקנים. הבעיה, אגב, עדיין קיימת.

לצדו של התיאטרון נמצא קפה “לנדטמאן‭,“‬ מהמפורסמים בוינה. היום זהו בית קפה של שחקני התיאטרון, אבל פעם ישבו בו זיגמונד פרויד, גוסטב מהלר ומלחין האופרטות אריך קלמן. פרט לעוגות הטעימות, בית הקפה מתמחה בשוקולד חם ומציע לא פחות מ-42 טעמים שונים של המשקה.

האוניברסיטה

מול קפה לנדטמאן מתנוסס בניין האוניברסיטה הענק, שבנייתו הושלמה ב-‭.1883‬ מרבית הפקולטות הועברו בינתיים למבנים מודרניים ברחבי העיר.

כאן מסתיים הקטע היפה של רינגשטראסה. מהאוניברסיטה ועד למזח נשארו

 רק שני בניינים השווים אזכור: האחד הוא בניין הבורסה (נחנך ב-1877), שכיום הוא בית משרדים ואולמות אירועים, והשני “רינגטורם“ (מגדל רינג) - הבניין המודרני היחיד ברחוב (הושלם ב-1955),‬ בן 27 קומות. בבניין הזה, בן זמננו, אפשר בהחלט לסיים את הסיור בין מנחות היופי שנותרו מימים רחוקים.